שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מתחתנים? אחלה! תעזבו את האורחים בשקט!
    לרקוד ולהביא צ'ק זה מזמן לא מספיק. המתחתנים של היום דורשים מעורבות מוחלטת מהחברים הטובים, כולל השתתפות במסיבת אירוסין, מסיבת רווקים, סרטונים וריקודים מבוימים. פלא שהאורחים מגיעים בלי חשק לחתונה?

    "התארסתי!!!!" נכתב בהודעת הווטסאפ החדשה שהתקבלה בעוד אחת ממיליון הקבוצות שאני חברה בהן. עוד לא הספקתי להגיב וכבר התקבלה הודעה נוספת - תמונה של טבעת מנצנצת על אצבע מטופחת ומרוחה בלק אדום, שזכתה בתגובות של שמחה וצהלה ובשלל אייקונים של בלונים, חיוכים, לבבות וטבעת (כן, יש גם אייקון של טבעת).

     

    עוד בנושא:

    תכף חתונה. מה עושים עם כל הלחץ הזה?

    מסיבת הרווקים שלך היא מחלה זיהומית

    אני והיפות שלי: כל הטרנדים למסיבת הרווקות

    כל התירוצים כדי לא להגיע לחתונה שלכם

     

    יומיים מאוחר יותר הגיעה ההודעה על "מסיבת האירוסין" - טרנד חדש בקרב המתחתנים. דווקא נחמד לחגוג את האירוסין של בני הזוג הצעירים, הרי זה בסך הכל מאורע משמח, רק חבל שהוחלט שמסיבת האירוסין של חברתי תתקיים שבועיים בלבד אחרי הודעת האירוסין, ותיערך בבית הוריו של הארוס המתגוררים במושב מבודד בצפון המרוחק.

     

     

    אי אפשר בלי מתנה לכלה

    בלית ברירה, יצאנו חמש מכוניות מקרטעות מאזור המרכז לעברו של חור שכוח אל שאפילו ה-WAZE לא ידע על קיומו. לאחר כשעתיים של נסיעה רציפה, עוד חצי שעה של נסיעה במעגלים בניסיון להבין איפה הבית, וריבים אינסופיים בין הנוסעים לטרמפיסטים מזדמנים (חברים של החתן לקחו איתנו טרמפ), הגענו לבית במושב בו הוגש לנו כיבוד קל שלא הצדיק אפילו שליש מכמות הכסף שהוצאנו על הדלק.

     

    במסיבת האירוסין גילינו שהחתונה תיערך בעוד ארבעה חודשים ושלכלה תוכניות גדולות באשר למסיבת הרווקות שעלינו (!), החברות, להפיק לה. בשלב הזה כבר נפתחה קבוצת ווטסאפ חדשה, ששמה "מסיבת הרווקות של עינת" (השמות בכתבה בדויים).

     

    תחילה שרר שקט יחסי בקבוצה, מאחר שלא כל הבנות הכירו האחת את השנייה. אבל ככל שעבר הזמן נשבר הקרח והקבוצה הפכה רועשת וגועשת, ובנוסף להתכתבויות יום יומיות התחילו להגיע גם קבצי אקסל מסודרים, שלא היו מביישים עבודה של סמנכ"ל כספים בבנק הפועלים.

     

    במהלך ההתכתבויות הרבות הוחלט שמסיבת הרווקות תיערך בצימר יוקרתי בצפון, ותכלול טיול ביום וסקסולוגית בלילה. הוחלט שעלי להכין לזניה ולהביא שני בקבוקי קולה, ומעבר לכך העלות הכוללת של המסיבה תהיה 300 שקלים לאחת - עבור הצימר, הטיול, הסקסולוגית והציוד הנלווה (מישהי אמרה קשים בצורת בולבולים?).

     

    בנוסף מוניתי לראש צוות קניית המתנה, שהרי "אי אפשר לעשות מסיבת רווקות בלי להביא מתנה לכלה". וכך, הלכתי עם אחת מחברותי להסתובב ביום שישי בבוקר בשמש היוקדת של תל אביב לחפש כותונת תחרה לבנה לחברתי המאורסת. מעבר לכך היה עלי ועל כל שאר בנות הקבוצה, לחפש בבית דבר מה נוסטלגי עבור משחק הניחושים, וכן מונה צוות חבילה עוברת, צוות שילך לראיין ולצלם את בעלה בשביל משחק השאלות, צוות אלכוהול, גזברות כללית וסמנכ"לית תפעול.

     

    תחשבו ששילמתן רק 300 שקלים כדי לחגוג איתי!  (צילום: shutterstock)
    תחשבו ששילמתן רק 300 שקלים כדי לחגוג איתי! (צילום: shutterstock)

     

    ואז הגיע הפלאש-מוב

    חודש לפני החתונה, צורפתי לקבוצת ווטסאפ חדשה שהפעם נקראה: "סרט לחתונה של עינת ורועי", שם בוצעו המינויים הבאים – נבחר צוות תסריטאים, מפיק, צלם, צוות עריכה, אחראית תלבושות (כי זה לא מצחיק אם הבנים בסרט לא ילבשו טייץ), והוחלט על קאסט השחקנים המפואר.

     

    אחת החברות הלשינה שאני יצירתית ויודעת לכתוב, ולכן מוניתי לעמוד בראש צוות התסריטאים וכן קיבלתי תפקיד משחק וריקוד בסרט. כשבוע לאחר המינוי התקיימה ישיבה של צוות ההפקה, הבימוי והשחקנים של אותו סרט מדובר כדי להתחיל את העבודה. בסוף השבוע לאחר מכן (ושבוע לפני מסיבת הרווקות) התקיימו הצילומים, שחומריהם הועברו ישירות לצוות העריכה, שאותי הוא כבר לא כלל – מזל!

     

    במקביל הגיע מייל מאלעד, חברו הטוב של רועי החתן, שמעדכן על הפקת ריקוד "פלאש-מוב" שהוא רוצה לתכנן לחתן ולכלה בהפתעה, כמובן. למי שלא מכיר, "פלאש-מוב" הינו ריקוד מתואם שמתחיל לכאורה בהפתעה. אותו מייל ראשוני היה מלווה בסרטון יו-טיוב ובו הריקוד שאותו התבקשו כלל האורחים ללמוד עד לקיומה של החזרה הראשונה, שתחול ביום שלישי, כשבועיים וחצי לפני החתונה. ממנה אל תספרו, אבל הברזתי בדם קר, כי כבר התחלתי להרגיש שזה יותר מדי. מסתבר שכמוני היו עוד כמה, ולכן נקבעה חזרה שנייה - "לכל מי שלא הצליח להגיע לראשונה".

     

    אגב, גם אליה לא הגעתי, כי היא נפלה בדיוק על אותו יום שישי בו הלכתי לקנות את הכותונת החשובה מכל. לאחר מכן הגיע מייל מפורט עם הסברי בימוי באשר לצעדי הריקוד והמקום על הבמה בו עלינו לעמוד כדי לפתוח בריקוד הכאילו ספונטני אבל ההו כה מתוכנן היטב. גם במהלך החתונה עצמה, היו צוות הכוריאוגרפים החובבנים מודאגים ולחוצים שמא האורחים לא ידעו את הריקוד או לא יזכרו את המיקום שלהם, ובילו כמעט מחצית מן הערב בלשלוח תזכורות לאורחים.

     

    בסופו של דבר על החתונה הזאת הוצאתי: 300 שקלים על מסיבת רווקות (לא כולל עלות וזמן הכנת הלזניה ושני בקבוקי הקולה), סוף שבוע שלם בצימר, סוף שבוע שלם בצילומים של הסרט, זמן מצטבר של כשמונה שעות על קריאת קבוצות ווטסאפ ומיילים על הסרטון ועל הפלאש-מוב, את אותו יום שישי בבוקר שהלכתי לקנות את הכותונת, ויום שישי נוסף על מסיבת האירוסין. כל זאת מבלי לכלול את הסכום שהוצאתי על הצ'ק (450 שקלים) ועל המונית הלוך-חזור לחתונה (60 שקלים לאדם).

     

    זה רק נראה לא מתוכנן. "פלאש-מוב" (צילום: ירון ברנר)
    זה רק נראה לא מתוכנן. "פלאש-מוב"(צילום: ירון ברנר)

     

    אולי די?!

    אחרי כל זה הרגשתי שהחתונה הזאת יצאה לי מהחורים עוד לפני שהיא התחילה בכלל. בחיי, רק רציתי שהיא תיגמר. לאחר שיחות עם כמה מהאורחים הנוספים גיליתי שאני ממש לא היחידה. ולכן אני שואלת – האם לא קצת נסחפנו? נכון, זה מאורע משמח שאותו זוג החליט להתחתן ואין שמחה ממני עבור חברתי שתחיה באושר ועושר, אבל יש גבול. למה העובדה שהזוג הצעיר החליט להתחתן אומרת שבמשך חודשיים מחיי כל מה שאני צריכה לעשות זה להשקיע כסף וזמן על אירועים לכבודם?

     

     

    האם הגעה לחתונה, צ'ק מכובד ומסיבת רווקות זה לא מספיק? גם אירוע החתונה עצמו הוא מוגזם בעיניי ובעיני רבים, וגם עליו בעל כורחנו אנחנו זורקים סכומים של כסף רק בגלל שכך נהוג חברתית. אז עכשיו עוד חודשיים לפני לשגע לאורחים את השכל כל היום על מסיבות אירוסין, מסיבות רווקים, צילומים לסרטים, חזרות לפלאש-מובים, וכל זה בלי שדיברתי על מקרים בהם יש גם חינה והליכה למקווה עם הכלה ושבת חתן?!

     

    באמת, אני אוהבת חתונות. לראיה, אפילו כתבתי על כך טור לא מזמן. ואני אוהבת את כל חבריי ואשמח שמחה מלאה וטהורה עבור כל אחד מהם לכשיתחתנו. אבל בפעם הבאה שמישהו מחברי יחליט להתחתן, אבקש ממנו לבחור: או סרט או פלאשמוב או מסיבת רווקים. אחרת כפי שאומר המשפט המפורסם, "תפסת מרובה לא תפסת" – האורחים יגיעו לחתונה בלי חשק, בלי כסף ובלי אוויר.

     

     

    ל"ערה?"- בלוג הפייסבוק של עדי רם

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מתחתנים? אחלה! תעזבו את האורחים בשקט!"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים