שתף קטע נבחר

חלוקת נחלה במושב: תושבים הודרו מהאסיפה

מושב יתד בדרום כינס דיון והצבעה על אודות חלוקת שטחים, אבל לא אפשר את השתתפותם של ארבעה תושבים שעמדו להתקבל כחברים. בית המשפט אומנם קבע שמדובר במחטף וחוסר תום לב, אבל בחר לא להתערב

יתד הוא מושב עובדים שיתופי במועצה האזורית אשכול שבדרום הארץ. בפברואר 2010 דנה האסיפה הכללית של המושב בחלוקת הנחלות הפנויות בין החברים, אולם ארבעה תושבים – שבאותה עת טרם התקבלו כחברים – לא הורשו להשתתף בה או לקחת חלק בהצבעה (ארבעתם התקבלו כחברים רק ארבעה חודשים לאחר מכן).

 

עוד פסקי דין מעניינים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

הארבעה סברו שההחלטה למנוע מהם את ההשתתפות התקבלה בחוסר תום לב ומתוך כוונה להדירם מזכאות אפשרית לנחלות נוספות, ובכך "לחלק את העוגה" בין פחות חברי אגודה. הם עתרו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע וביקשו לקבוע שההחלטה תוחל גם עליהם כאילו היו חברים מן המניין באותו מועד.

מושב יתד. השופט טען שנעשה מחטף (צילום: דודי אלון) (צילום: דודי אלון)
מושב יתד. השופט טען שנעשה מחטף(צילום: דודי אלון)

הם טענו שחרף מחלוקת ששררה בעבר בינם לבין האגודה בדבר התנאים הנדרשים לשם קבלתם כחברים, הרי שכבר בסוף דצמבר 2009 נפתרו המכשולים בעניין. על כן, לדבריהם, ניתן היה לכנס הצבעה בדבר קבלתם לחברות לפני כינוס בעניין חלוקת הנחלות. לחלופין, טענו העותרים, אפשר היה לדחות את הצבעה בעניין הנחלות עד שיושלם הליך אישור חברותם, שאז יוכלו גם הם ולהצביע וליהנות מפירות אפשריים של ההחלטה על החלוקה.

 

מנגד טענה האגודה שההליכים המשפטיים שהתובעים ניהלו נגדה בעניין חברותם הם אלה שמנעו את האפשרות להצביע על חברותם טרם אותה אסיפה גורלית. עוד טענה האגודה, כי בכל מקרה התובעים לא היו זכאים להקצאת נחלה על פי הקריטריונים שנקבעו.

 

חוסר תום לב, אבל...

לדעת השופט אריאל ואגו, התנהלות האגודה לקתה בחוסר תום לב, שכן מן הראוי היה להביא את עניין חברותם של התובעים להכרעת האסיפה הכללית מיד לאחר שקיימו את הנדרש מהם לשם קבלת לחברות, גם אם מתנהל הליך משפטי בעניין חברותם. לדבריו, נעשה כאן מחטף שכן ראוי היה לדחות את האסיפה הגורלית על מנת לאפשר לארבעה לקחת בה חלק כחברים מן המניין.

 

עם זאת, סייג השופט ואגו, על אף הנסיבות הבעייתיות של כינוס האסיפה ללא התובעים, הרי שאין בהן כדי להצדיק את ביטול ההחלטה שהתקבלה, שכן אין מדובר כאן בנסיבות חריגות ונדירות שבהן מתערב בית המשפט בהחלטת המוסדות המוסמכים של האגודה. הוא נמנע מלהכריע אם הארבעה היו זכאים לנחלה נוספת או לפיצוי כספי, והביע תקווה שהצדדים יגיעו להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט. הוא חייב את האגודה לשלם למבקשים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 10,000 שקל.

 

טענת האגודה, שלפיה פניית התובעים להליך משפטי מהווה עילה לא להביא את מועמדותם לחברות להצבעה באסיפה, עומדת בניגוד לכל דין ומהווה התנהלות חסרת תום לב. למעשה, היא ההפך ממה שיש לצפות מאגודה שיתופית. הרי לא יעלה על הדעת שזכותו של אדם תקופח נוכח עמידתו על אותה זכות, קל וחומר כשמדובר על זכות פניה לערכאות.

 

פסק הדין לא נותן מענה למחלוקת העיקרית בין הצדדים ולא מן הנמנע שיוגשו תביעות נוספות בעניין. מכיוון שמדובר במושב שיתופי ובסיטואציה חברתית עדינה, ההמלצה לתובעים היא לבחון היטב את טענותיהם ואת כדאיות הגשת תביעה נגד האגודה השיתופית שבה הם מבקשים להיות חברים.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים