שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אני לא מספיק טוב לישראל
    את חלומי להיות רופא אני מגשים בלטביה בגלל רף הקבלה הבלתי אפשרי בישראל. מערכת הבריאות בפשיטת רגל ודוחפת אותנו לאירופה

    הסיפור שלי מתחיל בימי ילדותי. כבר אז ידעתי שכשאגדל אהיה רופא. בהמשך דרכי שירתתי כחובש בצבא והבנתי שאין עוד מקצוע שיוכל לספק אותי כמו הרפואה. מיד בתום השירות הצבאי התחלתי ללמוד במרץ לקראת הבחינה הפסיכומטרית, לאחר מכן שיפרתי בגרויות. תהליך שיפור הבגרויות ארך כשנה שלמה ומעבר לכך גמר את כספי הפיקדון והמענק האישי. בתום השנה נוכחתי לדעת שלמרות ששיפרתי את ממוצע ציוניי, רף הקבלה רק עלה ואני לא מצליח להתקבל ללימודים בארץ.

     

    מצאתי את עצמי עומד בפני שתי אפשרויות: להישאר בישראל ולהמשיך במרדף האינסופי אחר רף הקבלה שרק הולך ועולה עם הזמן, או ללמוד רפואה בחו"ל. בסופו של דבר הבנתי כי ניסיון נוסף להשיג את הציונים הנדרשים יעלה לי בזמן רב, שעלול לקחת אפילו כמה שנים ויהיה כרוך בהוצאה כספית ניכרת, ולכן החלטתי שלימודי רפואה בחו"ל הם האופציה העדיפה. עוד מאות ישראלים בוחרים כמוני מדי שנה. נוצר מצב שאנשים מוכשרים רבים נדחים על ידי המערכת, ולא נותרת להם ברירה אלא לעזוב את הארץ וללמוד בחו"ל.

     

    עוד טורים בנושא זה בערוץ הדעות של ynet:

    בלונדון הייאוש יותר נוח / נאור קרקואנו

    לא נוח לי ברומא / נועה כהן

    לא נעבור לברלין בגלל השואה? / ליש לי אבנר

    אלכסנדרפלאץ פינת רוטשילד / טל לוי

    פבל בקנדה, יורי באוסטרליה / איגור טלר

    אדיו מילאנו, צ'או רעננה / ענת לוי

    לבי בתל-אביב ואנוכי בניו ג'רזי / גיורא גריפל

    גם אני ישראלי / אייל פילדסט

    זו לא המדינה שבה גדלתי. דילמת המהגר / רועי סורק

     

    ישראל סובלת ממחסור ברופאים, עומס תמידי בחדרי המיון, התורים לרופאים הולכים ומתארכים, אורכו של מפגש רפואי רק הולך ומצטמצם ובכך נפגעת איכות הטיפול. ברור לכול שמדינת ישראל זקוקה לרופאים נוספים, אך משום מה המדינה מעדיפה במודע להפלות ולדחות את הרופאים שלמדו בחו"ל למרות שהשכלתם אינה נופלת מזו של הרופאים שלמדו בארץ.

    מערכת בקריסה שדוחפת את רופאיה לחו"ל. העומס ברמב"ם (צילום: אבישג שאר-ישוב)
    מערכת בקריסה שדוחפת את רופאיה לחו"ל. העומס ברמב"ם(צילום: אבישג שאר-ישוב)
     

    פרט ללימודים הקשים בפני עצמם, קשיי ההתאקלמות במדינה זרה, והנתק מהבית והמשפחה, אנו נאלצים להתמודד עם קשיים נוספים. המדינה לא מכירה בלומדים בחו"ל כסטודנטים והמשמעות היא שאנחנו ממשיכים לשלם דמי ביטוח לאומי בתעריף מלא, למרות שחברינו הלומדים בישראל נהנים מהנחה. אנחנו גם לא זכאים לנקודות זיכוי במס הכנסה, רק משום שלא למדנו בארץ, אנחנו נאלצים לרכוש ביטוחי בריאות משלימים שיכסו אותנו במדינה הזרה, ועוד לא דיברנו על שכר הלימוד שנע בין 5,000 אירו ל-18 אלף. אין לנו אופציה לגור עם ההורים, ולכן יש לנו גם הוצאות על דיור והוצאות מחיה יקרות מאוד.

     

    סטודנט לרפואה בחו"ל מסיים את התואר לאחר שהוציא יותר מ-300 אלף שקלים בתקופת הלימודים. אם לא די בכך, בתור תושבים זרים, על רבים מאיתנו נאסר לעבוד, ניתנת ואם ניתפס - נסתכן בקנסות ובגירוש. כספים אלה יוצאים מכיסינו, ורובנו נעזרים בהורים וגם נוטלים הלוואות על מנת להצליח לממן את עצמנו במהלך הלימודים. ההלוואות רק הולכות ותופחות בזמן שאין לנו אפשרות להחזירן עד שנסיים את הלימודים, שנמשכים כשש שנים.

     

    מתקבלים בברכה באירופה, לא בארץ

    בתום הלימודים, על הרופא הטרי יהיה להחליט אם להישאר באירופה ולהתחיל לעבוד במקצועו עם הרישיון האירופי שברשותו, או לחזור לישראל ולנסות לעבור אחת משתי בחינות ולהמתין לקבלת הרישיון הישראלי. משמעות האפשרות השנייה היא ללמוד בין חצי שנה לשנה לקראת הבחינה של משרד הבריאות, או ללמוד פרק זמן דומה לבחינת ה-USMLE. בפרק הזמן הזה, הרופא הצעיר אינו יכול לעבוד בישראל במקצוע שלמד כשש שנים, למרות שכל מדינות האיחוד האירופי יקבלו אותו בברכה, מבלי לבקשו לעבור בחינה נוספת.

     

    הרופא הצעיר - שברוב המקרים יהיה בגיל 30 נשוי פלוס ילד - הוציא מכיסו מאות אלפי שקלים, שקוע בהלוואות ובחובות. בנוסף לכול הוא אינו יכול לעבוד ועליו להשקיע עוד כשנה שלמה ללימודים לקראת אחת מבחינות הרישוי, שפירושה אובדן הכנסה של שנת עבודה שלמה ובזמן הזה יתפחו חובותיו. לעומת זאת אם יישאר באירופה, יוכל להתחיל לעבוד, לכסות את הלוואותיו ולפרנס את משפחתו הצעירה. משום מה, מה שטוב לגרמניה, צרפת ולשאר מדינות האיחוד האירופי לא טוב מספיק למדינת ישראל.

    מה שטוב לאירופה, לא טוב לישראל. ריגה, בירת לטביה (צילום: AFP)
    מה שטוב לאירופה, לא טוב לישראל. ריגה, בירת לטביה(צילום: AFP)
     

    אם לא די בקשיי הבירוקרטיה שהמדינה מוסיפה, בואו לא נשכח את תנאי העבודה הקשים של הרופאים הישראלים לעומת חבריהם באירופה. לדוגמה, שכר רופא כללי, ללא ניסיון וללא התמחות עומד בגרמניה נכון לשנת 2013 על כ-4,500 אירו נטו, ותמורת השכר הזה עליו לעבוד כ-180 שעות בחודש. בישראל, רופא כללי ללא ניסיון וללא התמחות יקבל שכר דומה עבור מספר שעות כמעט כפול מחברו בגרמניה.

     

    מדוע אדם שהשקיע כל כך הרבה זמן וכסף, ורוצה לחזור למולדתו לעבוד, אינו יכול? מדינת ישראל מסלקת את הדור הצעיר ואת רופאי העתיד שלה. אני פונה אלייך, שרת הבריאות - לך יש את הכוח לשנות, יש לך את הכוח לתקן את כל העוול שנגרם כיום.

     

    מדינת ישראל צריכה להתעורר מהתרדמת שבה היא שרויה, מערכת הבריאות נמצאת במצב של גסיסה. לכו לחדר מיון בשבע בערב ותראו שמשהו פה מאוד לא בסדר. הצוות הרפואי עובד בתת תנאים - ולא מקבל תמורה הולמת לכך, מנהלי בתי החולים צריכים להתמודד עם מחסור בתקנים ותקצוב, מערכת הבריאות הציבורית חולה, קופות החולים על סף פשיטת רגל, ובסופו של דבר - הכול מגיע לחולה. אני קורא לך, שרת הבריאות, להציל את מערכת הבריאות ולהתחיל ביסודות שהם אנחנו, הסטודנטים - הרופאים של העתיד.

     

    אייל ברקוביץ בן 24, יליד הרצליה, בעבר חובש קרבי בחיל האוויר וכיום סטודנט לרפואה שנה א', מתגורר בריגה בירת לטביה.

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אני לא מספיק טוב לישראל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים