די למיתוס: שגרה טובה לזוגיות. בייחוד היום
מי שחושב ששגרה היא האויב הכי גדול של הזוגיות, לא מבין שלמעשה, שגרה היא מצב נחשק ומקדם, ויש לה לא מעט יתרונות
הדעה השכיחה ביותר תופשת מושגים כמו שגרה, כאויב הגדול ביותר של הזוגיות והנישואים. המצדדים בכך מאמינים שהשגרה הורגת את התשוקה, היא צפויה, משעממת ומנוגדת לצורך התמידי בחידוש. אלא שלמעשה, השגרה מושמצת יותר משמגיע לה, בזמן שאויבים אחרים של הזוגיות, כמו חוסר הערכה בין בני הזוג למשל, לא מקבלים את הזרקור ההולם.
עוד בנושא:
המקום בו נגמרת האהבה ומתחילה השגרה
מי נהנה מזוגיות למרחקים ואיך לגרום לה לעבוד?
במאמרי זה ארצה לטעון כי למעשה, השגרה היא לא פחות מכלי מצוין להשגת אחד הערכים הגדולים של התקופה – מימוש העצמי, ומי שישכיל לראות בה מקפצה למשל, יוכל להרוויח אוויר פסגות. בעשורים האחרונים תחושת המימוש העצמי מקושרת ישירות לאושר וסיפוק. האידיאל העכשווי הוא לשאוף להוצאת מירב היכולות האישיות אל הפועל ולהגיע למימוש הורי, מימוש מקצועי ומימוש 'האני האידיאלי'. אלא שהדרך למימוש הזה רצופת אתגרים וקשיים. החיים מזמנים הרבה התמודדויות וכדי לעמוד בהן, חשובים המצע והבסיס שמספקים הזנה ותנופה.
שגרה כבסיס לצמיחה
האם תוכלו להתמודד עם אתגרים כמו לימודים, קידום בעבודה או טיפוח הילד, כשברקע צריך לפנות את הדירה בשבוע הבא ועדיין לא התארגנתם על דירה חלופית? או כשההוצאות החודש זינקו במפתיע מעבר לגובה המשכורת? או כשהחבר/ה שלך מתנהג/ת שונה מהרגיל?
במקרים כאלה, האנרגיות מוסטות מהאתגר ומכוונות לפתור את הבעיה הכי בוערת. אבל כדי לשמר את מירב תשומת הלב לאתגרים הבלתי פוסקים של החיים, אדם זקוק לביטחון, וביטחון אומר שגרה, כי היא זאת שמאפשרת למעשה ניבוי התנהגות.
כשמשתמשים בשגרה כבסיס לצמיחה, כמקפצה וכעוגן לפנאי רגשי, התוצאה היא חידוש, מימוש עצמי וסיפוק עמוק. הבעיה מתחילה כשעושים בשגרה שימוש הפוך. אם אין כניסה של אתגרים חדשים, נשארים בעיקר עם השגרה ובמקרים כאלה קל להפנות את השעמום והתסכול כלפי הזוגיות ובן/בת הזוג - זה שאמור היה להכניס כוחות ואנרגיות לחיים ביחד.
רק שלא בן הזוג בהכרח אשם, אלא התפיסה הרומנטית השולטת היא שאשמה, מאחר שלפי תפיסה זו, ביום בו אדם מוצא את הנפש התאומה שלו, מתאפשרת זוגיות מושלמת שיש בה גם מסגרת וגם חופש; גם זוגיות וגם אוטונומיה. שילוב שמאפשר הרמוניה ל-60 שנות נישואים לפחות. אך האם אידיאה כזאת אפשרית? לרוב לא. האידיאל הזה מתעלם מכך שגם אותה נשמה תאומה חיה בתרבות אינדיבידואליסטית ונמצאת גם היא במרוץ מטורף אחרי הקריירה ואינטנסיביות החיים. גם היא מביאה איתה את החסרונות, החולשות, הקשיים ואת אמא שלה. הפיתרון לא יגיע משם.
הכמיהה לפיתרונות קסם כמו התאהבות והתרגשות שיגיעו ממקור חיצוני וינערו את החיים, יובילו לתליית ציפיות מוגזמות באדם אחר. אבל הראייה הנכונה את ההתאהבות, לדעתי, היא לא לראות בה את הדבר הנצחי שירים אותנו תמיד לגבהים, אלא את הפרומו למה שצפוי לנו בזוגיות ארוכה ומתפתחת. זו שיש בה גם שיגרה אבל גם בונוסים נהדרים. אציין גם שמחקרים אמינים מצביעים על כך שלא השיגרה גורמת לירידה בתשוקה, אלא דווקא חוסר הערכה בין בני הזוג.
אז מה עושים כדי לא לתת לתפישות שגויות לנצח וכדי לדעת איך להשתמש בכוחה של האהבה בחברה האגואיסטית של היום? קודם כל לומדים ומבינים את הכוחות שפועלים היום על הזוגיות. הבנה טובה של נפש האדם עוזרת לא ליפול למלכודות ותפישות שגויות על שגרה ותשוקה.
זוגות רבים נופלים, למשל, למאבקי כוח שמחריבים את הזוגיות הרבה יותר משיגרה. אך החדשות הטובות הן שכנגד כל האויבים האלה אפשר ורצוי להתמגן ולהתגונן.
תחשבו על הטלפון הסלולרי שלכם למשל. מכשיר שאין עוררין על חשיבותו – האם אתם לא מקדישים זמן כדי ללמוד מדי פעם תפעול של אפליקציה חדשה שתקל על חייכם? ומה לגבי למידה והבנה של זוגיות? אחרי שאדם מכיר את כוחות הנפש הפועלים בו, קל לו יותר להבין, לא רק איך להתנהל עם הצרכים והמניעים שלו אלא גם איך להגיע איתם הרבה יותר רחוק.
זוגיות עכשווית היא תחום מרתק שמושפע מתהליכים תמידיים של החברה והאדם, ומומלץ ללמוד אותו, לפחות כמה פעמים במהלך החיים. עדיף ממומחים אקדמיים. כי בכנות, אם לימוד זוגיות הוא לא האפליקציה הכי מעניינת שיש לעולם להציע, אז מה כן?
בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק
ד"ר אורלי בלומברג-מזרחי : בעלת תואר Ph.D בתחום הפשרות בנישואים, חוקרת ומרצה המתמחה בזיהוי הפוטנציאל בזוגיות. בעלת הקליניקה בלב שלם.
לפנייה לכתב/ת 
