שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: AP, רויטרס, EPA, AFP
    מדע המדינה. המהנדסים שעבדו למען פרנקו
    האם מדע וקדמה ישימים רק במשטרים דמוקרטיים? לא תמיד. בספרד הדיקטטורית האמינו שרק עצמאות כלכלית תוביל לעצמאות מדינית, ולכן נעזרו במדענים שדחפו את הכלכלה קדימה והפחיתו את תלותה בעולם

    בימי המלחמה הקרה, התעמולה המערבית ביססה את הקשר בין מדע לפתיחות ודיון ציבורי. במקביל, עם זאת, "שפך" צבא ארצות הברית מיליארדי דולרים לתוכניות מחקר מסווגות שדווקא הוסתרו מעיני הציבור. הסתירה הזו לכאורה לא מנעה מהקשר בין מחקר מדעי לבין דמוקרטיה להפוך לאמת מידה מקובלת (האתוס המרטוניאני) להערכת קדמה ברחבי העולם. אותו אתוס שהתפתח בזמן המלחמה הקרה רואה בטכנולוגיה כתוצר לוואי של מדע, ומכאן מניח שחדשנות ומודרניות נקשרות באופן טבעי למשטרים דמוקרטיים. התיעוש בגוש הסובייטי הוצג, כמצופה במשטר טוטליטרי, כתוצר מלאכותי של אלימות וחיקוי חיוור של חדשנות מערבית. פרשת ליסנקו הפכה להוכחה הניצחת לכך שמדע אינו יכול לפרוח תחת דיקטטורה.

     

    "מגלים עולם " - מאמרים אחרונים:

    נושאת מטוסים טורקית על הרדאר הישראלי / ד"ר מיכאל תנחום

    שירות אזרחי - טוב או רע? תלמדו מגרמניה  / פרופ' יגיל לוי

    רע בפוליטיקה. עקב האכילס של אל-קאעידה / פרופ' מקס אברמס

    הרג אזרחים בקרב. כשהחלש שובר את הכלים / פרופ' יצחק בנבג'י ועידית שפרן גיטלמן

     

    שנים לאחר סיומה של המלחמה הקרה, עדיין מקובל ליישם מודל זה ביחס למדע וטכנולוגיה בספרד של פרנסיסקו פרנקו. כאשר דנתי בכוונות שלי לכתוב ספר על הנושא עם היסטוריון נודע של ספרד של ימינו, הוא הצהיר ללא אירוניה: "זה נשמע קל, הספר שלך יהיה באורך של כשני עמודים!" ב-1939, לאחר ניצחונו של פרנקו במלחמת האזרחים בספרד, גורשו מדענים בולטים מספרד לגלות. אלה שנשארו היו צריכים להיות זהירים בכל הנוגע לצנזורה ודיכוי. הכוח העצום של הכנסייה הקתולית לא הקל עליהם, ובמשך עשרים השנים הראשונות למשטרו של פרנקו, אמנם אפשר היה לדון על אבולוציה באוניברסיטאות, אך רק לעתים נדירות בתקשורת. תערובת זו של דיכוי ומסורתיות קתולית יצרה תדמית מקובלת של עידן פרנקו כ"זמן של שתיקה" בזירה המדעית והתרבותית.

     

    ירש את השלטון מפרנקו. מלך ספרד חואן קרלוס (צילום: רויטרס)
    ירש את השלטון מפרנקו. מלך ספרד חואן קרלוס(צילום: רויטרס)

    אבל כמה עובדות מעמידות את הנרטיב הזה בסימן שאלה. ראשית, פרנקו הצליח להישאר בשלטון במשך כמעט ארבעים שנה ודיכוי לא היה האמצעי היחיד שלו. צמיחה כלכלית ותמיכה בינלאומית הגיעו בהדרגה לעזרתו במהלך שנות החמישים. הכלכלה הספרדית הפכה למעצמה תעשייתית באותן השנים. השינוי הזה, כתוצאה מ"תור הזהב הבינלאומי של הקפיטליזם", ומההצטרפות של ספרד לגל הצמיחה האירופית, סייעה אף היא ליציבות המשטרית.

     

    המשכיות בדמוקרטיה של חואן קרלוס

    שנית, במעבר השלטוני מהדיקטטורה של פרנקו לאחר מותו ב-1975, לדמוקרטיה של חואן קרלוס היו אלמנטים של המשכיות לא פחות משינויים ושברים. בין אלה, רלוונטיות במיוחד היו ההמשכויות החומריות וההצלחות הטכנולוגיות שניתן היה למצוא במעבדות, מאגרי מים, תעלות, מטעי אורז, מסילות ברזל ומחצבי פחם. עצמים חומריים אלה סימלו והיוו את הכלכלה הפוליטית הספרדית והיו התוצרים הטכנולוגיים של עבודת מעבדה שהתקיימה תחת הדיקטטורה של פרנקו.

     

    מכאן, שסוג שונה של הבנה לקשר בין מחקר מדעי, טכנולוגיה וסוג המשטר מתגלה כאשר אנו מפנים יותר תשומת לב למוצרים החומריים הללו, שלמעשה עיצבו מחדש את הטריטוריה הספרדית לאורך השנים ולתהליכי היצירה שלהם. השימוש בהם לא היה רק תוצר של מעלותיהם הפנימיות, אלא תוצאה של המאמצים של מדענים ומהנדסים שיצרו ועיצבו אותם ודחפו אותם על פני הנוף הספרדי כדי להגשים מיזמים המייצגים שינוי טכני, כלכלי, פוליטי, חברתי ומוסרי. כך שבמקום לראות בהם בובות על חוט העובדות תחת שלטונו של פרנקו, המדענים והמהנדסים מתגלים כמשתתפים פעילים בבניית המשטר החדש.

     

    לטוב או לרע, הם היו שחקנים מרכזיים ביצירת מדיניות חדשה למדינה חדשה. כך לדוגמה הייתה החתירה הספרדית לאוטרקיה, או כלכלה מקיימת את עצמה. החתירה לאוטרקיות הייתה בחלקה תוצאה של הבידוד הבינלאומי של ספרד לאחר מלחמת העולם השנייה, אבל גם סימלה את הגשמתה של השאיפה להגן על הכלכלה הפוליטית הלאומית מול מונופולים בינלאומיים שביקשו להפוך אותה לתלותית.

     

    המהנדסים הם שהיו אחראים לדחוף את הכלכלה קדימה, בהתאם להנחת היסוד של המדיניות הרשמית של פרנקו, לפיה עצמאות כלכלית למדינה קטנה היא בת השגה דרך המחקר המדעי והטכנולוגי, אשר עליו הוטל ליצור מוצרים סינתטיים שיהוו תחליף למשאבים טבעיים במולדת או במושבות קולוניאליות גדולות. אדוארדו טרוחה, מהנדס אזרחי בעל שם עולמי, למשל, קידם מחקר על מלט ותיעוש של בנייה בשירות הכלכלה הלאומית. כמותו, מהנדסים נוספים טענו שרק עצמאות כלכלית יכולה להגדיר את התנאים לעצמאות מדינית שתאפשר לממשלה לביית את השיטה הקפיטליסטית ולהתאימה לדוקטרינה החברתית של הכנסייה הקתולית.

     

    מדע וטכנולוגיה נקשרו באופן הדוק ל"אוטרקיה הנוצרית". המודל האוטרקי של פרנקו, אף שהיה רחוק מלהתממש במלואו, אכן לבש צורה בייצור תעשייתי, בכנסיות שנבנו במעבדות, במודלים פיזיים לבניינים ובמחקר על מלט.

     

    היבטים אחרים של פעולת המומחים בספרד של פרנקו מתבטאים בשילובה של ספרד באינטגרציה הטכנולוגית באירופה, ביצירת ערים כפריות שתכליתן הייתה ליצור סוג חדש של עובד ואזרח, ויצירתו של הארגון הדתי "אופוס דאי".

    הסיפור האמיתי מאחורי הארגון הוא הרבה יותר מעניין מזה שהוצג בספר "צופן דה וינצ'י", שכן אופוס דאי גדל יחד עם מוסדות מחקר בספרד. אלו הן דוגמאות ספורות בלבד לקשר ההדוק שהיה בין המחקר המדעי והטכנולוגי לבין המשטר הדיקטטורי של פרנקו.

     

    הבחינה המחודשת של ההיסטוריה של תהליך בניית המדינה בספרד של פרנקו מצביעה על הקשר ההדוק להיסטוריה של השינויים בנוף הספרדי באמצעות מוצרים שהיו בה בעת טכניים ופוליטיים. ההבנה הזו יכולה לשרת אותנו על מנת להבין טוב יותר את תפקידם של מומחים לא רק בספרד של פרנקו, אלא גם בדמוקרטיות מודרניות. היא מאפשרת הבנה רחבה יותר של פוליטיקה ומדינה. הבנה המשלבת לא רק יחסים משפטיים של ייצוגיות, אלא גם תרבות חומרית ושינוי טריטוריאלי. למומחים תפקיד פוליטי מכריע, ולא פעם הם הופכים למשרתיהם של המדינה, תהא זו דמוקרטית או דיקטטורית.

     

    לינו קמפרובי הוא עמית מחקר במרכז להיסטוריה של המדע באוניברסיטה האוטונומית של ברצלונה כחלק מפרויקט הממומן על ידי המועצה האירופית למחקר ‏‎כדור הארץ תחת מעקב, החוקר קשרים בין ‏גיאו-פיזיקה למלחמה הקרה. הוא המחבר של הספר מהנדסים וההתהוות של המשטר של פרנקו ‏‏(2014)

     

    המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם" שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מדע המדינה. המהנדסים שעבדו למען פרנקו"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נשאר בשלטון כמעט 40 שנה. פרנקו
    למומחים תפקיד פוליטי מכריע. לינו קמפרובי
    מומלצים