בלי תככים אבל גם בלי הישגים לצה"ל בזירה הפוליטית. השנה של יעלון

בשנה החולפת, צה"ל תקף לפי פרסומים זרים בכל אחת מהמדינות השכנות - מלבד ירדן - וכן בשטחי הרשות הפלסטינית. "נפיצות" תהיה לשון המעטה, עוד לפני הפעולה הימית האחרונה, ההשתלטות על ספינת הנשק מאיראן לפני חופי סודן. למרות אלו, מדיניותו של שר הביטחון משה (בוגי) יעלון הוכיחה עצמה עד כה בשנתו הראשונה ככזו שמונעת מישראל להיכנס למרחצאות הדמים כמה מאות מטרים מגבולותיה. בזירות אחרות, היו ליעלון פחות הצלחות.

סוגרים שנה לממשלה:

השרים והח"כים בטורים מיוחדים באולפן ynet

גיא עוני: השנה של השר מאיר כהן

פצעי בגרות: השנה של השר שי פירון

שיבוש מהלכי משפט: השנה של לבני

הבריאות מחכה: השנה הראשונה של יעל גרמן

מעצב פנים: השנה של גדעון סער

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

אם יש קרב שבו צה"ל הפסיד השנה, הוא לא מול הסלפים ברצועה וגם לא בניסיונות לעצור את התעצמות חיזבאללה או חמאס. דווקא במקום שבו צה"ל אמור לסמוך לגמרי על השר הממונה - בזירה הפוליטית: קמפיין הדה-לגיטימציה לתקציב הביטחון נחל הצלחה כבירה, ולא הסתכם רק באמירות של בכירי האוצר נגד אנשי הקבע. השחיקה במוטיבציה לשירות קרבי אל מול התרחקות האיום הקיומי בוודאי שלא עוזרות, אך גם לא רמטכ"ל ממלכתי במיוחד שנזהר בלשונו.

יעלון אמנם הצליח לצמצם קיצוץ בתקציב הביטחון, אך גם הקיצוץ הדרמטי שהוביל בכוח האדם, בדמות ביטול 5,000 תקנים, לווה בפגיעה במשרתים. בנוסף, נפגעו גם אנשי קבע מוכשרים, חרוצים ומקצועיים מהקמפיין שלא נבלם בזמן. שתי דוגמאות, אחת מוכרת והשנייה פחות, מלמדות על הרפיסות של יעלון ובכירי צה"ל מול השועלים הפוליטיים בכנסת.

הראשונה - ההחלטה הסופית על אי-הארכת השירות לנשים ולתלמידי ישיבות ההסדר, לצד הדרישה להימנע מגיוס בכפייה שיבוטא בסנקציות פליליות, הובילו לחוק ה"שוויון בנטל" בניצוחם של הבית היהודי ויש עתיד, אל מול צה"ל מבולבל וספקני. הדרג המקצועי לא קיבל את שדרש, וייאלץ להתיישר לפי הפשרות שנעו במערכת הפוליטית.

הדוגמה השנייה היא תחנוניה התדירים של ראש אכ"א, האלופה אורנה ברביבאי, מראשי האוצר לממש את הסכם שכר הנגדים שנחתם לפני יותר משנתיים. ההסכם מומש על ידי הצבא, רכיב משכר הנגדים קוצץ ולא הוחזר ברכיב חלופי חדש. יעלון גינה זאת בוועדת העבודה בכנסת, אך בפועל האוצר עדיין לא החזיר את הכסף. השר העביר את הנושא לפתחו של ראש הממשלה.

הצלחה חלקית מאוד הייתה לדרישות לתקציב להשלמת ארבעת החודשים הנוספים לבנים ששירות החובה שלהם יקוצר, הורדת גיל הפטור מ-26 ל-22. סמכותו המוגבלת של יעלון תנוצל לביטול השירות המקוצר לישיבות הסדר חדשות.

קריה בלי נחשים?

מבין כל תחזיותיו המוצלחות של יעלון (בהן תחילת פרויקט הגרעין האיראני באמצע שנות ה-90 כראש אמ"ן, ביסוס גורמי ג'יהאד ואל-קאעידה ברצועה כרמטכ"ל ב-2004), המדויקת ביותר היא ככל הנראה טביעת הביטוי "הנחשים בקריה" בסמוך לשחרורו מצה"ל - במה שפורש אז כהדחה - לפני כעשור. ספק אם התכוון לחזות את התככים בקומה ה-14 במגדל המטכ"ל ומשרד הביטחון ארבע שנים מאוחר יותר, אבל דבר אחד בטוח: מאותה מלחמה בין מחנות אשכנזי וברק, יעלון למד לקח מרכזי, שגם הרמטכ"ל מיישם - הרחקת גורמים ארסיים שמחפשים לבחוש בין הלשכות.

יעלון וגנץ. אווירה נקייה(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

את מינויי אנשי לשכתו בחן השר בקפידה, ובכך המשיך את הקו הממלכתי של גנץ. בשתי הלשכות מתארים דיונים נוקבים, לעתים מעוררי מחלוקת וויכוחים, אך באוויר צלול ונקי יותר מבימי פרשת הרפז, ותחת תחושה הדדית של ענייניות וקורקטיות, ללא חשדנות ממניעים זרים. 

אחד המבחנים ליחסים בין שני האישים הוא יישום התוכנית הרב-שנתית "תעוזה" שעליה החליט יעלון ואמורה להוביל למהפכה של ממש בצבא - שכבר יצאה לדרך - בסגירת מערכים שלמים ומיושנים של אלפי מטוסים, מסוקים, טנקים, סטי"לים ותותחים. מול אלו הצבא יתחזק במערכי המודיעין, הטכנולוגיה והסייבר. המהלך נועז ורווי סיכונים, והצלחתו תלויה, בין היתר, בהמשך היחסים התקינים בין שר הביטחון לרמטכ"ל.

קווים אדומים ועריפת ראשים

בזירה המבצעית-מדינית, הניגון העדין על מיתרי ההרתעה עוד יכול להביא להתלקחות - בעיקר אחרי שחיזבאללה הודה לראשונה לפני כחודש שהותקף על-ידי צה"ל, ובכך צמצם את "מרחב ההכחשה" ששירת עד כה את שני הצדדים. המרחב צומצם עד לאפס בערב שבת, עם התפוצצות המטען בהר דב.

כוחות צה"ל בצפון רמת הגולן. ניגון עדין על קלרינט ההרתעה(צילום: AFP)

פומבית, יעלון מוכיח עמידה בקווים האדומים החוזרים כמנטרה: מניעת זליגת נשק מתקדם או כימי לארגוני טרור ובהם חיזבאללה. בשטח, בצפון מהססים הכוחות פעמים רבות לפני פעולות התקפיות, אך ברצועת עזה מדיניות "עריפת הראשים" לירי הרקטות, שנכנסה לתוקף לפני כחצי שנה, הביאה לפקיעת הסבלנות מצד הג'יהאד האיסלאמי במטח רקטות שהשכיח את השקט היחסי מאז עמוד ענן.

בגדה המערבית שר הביטחון ממשיך את מדיניות "כיסוח הדשא" - מעצרים ליליים רבים לסיכול תשתיות טרור, לצד זהירות מופלגת בטיפול בהפרות סדר וחלוקת "גזרים" לרשות: פתיחת נקודות משטרה נוספות, חופש תנועה בכבישים ישראליים, חלוקת יותר אישורי עבודה בישראל ותיאום מניב והדוק בין מפקדי הגזרות בגדה לגורמי המנגנונים הפלסטיניים.

כרמטכ"ל, יעלון נמנה עם אדריכלי הפתרון לבעיית המתאבדים באינתיפאדה השנייה, אך כשר שמופקד על צה"ל לא מצא עדיין את הנוסחה נגד תופעת המפגע הבודד. כאלה היו אחראים השנה לרציחתם של החיילים עדן אטיאס ותומר חזן, והאזרח אביתר בורובסקי בצומת תפוח. יעלון משוכנע שאין אינתיפאדה שלישית בפתח, ואף הרחיק לכת כשהגדיר את ההרוגים הישראלים מטרור בשטחים "קורבנות התהליך המדיני".

מה עושים כשארה"ב נחלשת?

המשבר בעקבות דבריו של יעלון, שנחשפו ב"ידיעות אחרונות" נגד מזכיר המדינה ג'ון קרי ("משיחי ואובססיבי") הוביל אמנם להתנצלות פומבית, אך לא הזיז בסנטימטר את עמדותיו הנוקשות של שר הביטחון כלפי הממשל האמריקני בכל הקשור לסוגיה הפלסטינית והאיראנית. רק אתמול ראינו עוד ביטוי לדברים - כשאמר לרינה מצליח בתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2 שאבו מאזן אינו פרטנר להסכם וש"לצערי לא נגיע למנוחה ולנחלה בדורי". הוא אף האשים למעשה את קרי בהבטחת שווא לפלסטינים לשחרור מחבלים ערבים-ישראלים שכלואים מימי טרום הסכם אוסלו.

הכותרת ב"ידיעות אחרונות" ושני האישים בימים אחרים(צילום: שגרירות ארה"ב)

בניגוד לקודמו אהוד ברק, ששימש כשר חוץ בפועל וחי על קו תל אביב-וושינגטון, יעלון יכול להיחשב לסדין אדום עבור הממשל. מקורבים לשר טוענים שכבר בכנס במינכן לפני כחודשיים בכירים אמריקנים התחבקו איתו, אך הצלקת ביחסים נותרה. זה לא מונע ממנו להדגיש בפניהם בתוך החדר שוב ושוב עמדות תקיפות, ולהזכיר שארה"ב גם מקבלת משהו מישראל הקטנה - עוגן איתן ובסיס ענק בלב המזרח התיכון, ידע, ניסיון קרבי וטכנולוגיות צבאיות מתקדמות, שסייעו בעשור האחרון להילחם בג'יהאדיסטים בעיראק ובאפגניסטן.

כשר בכיר בממשלה, יעלון לא נותן סיכוי למו"מ המדיני, וסידורי הביטחון שהציעו האמריקנים בגדה במסגרת הסכם עתידי נהדפו על ידו.

 הקשר הביטחוני, הסיוע השנתי ושיתופי הפעולה המודיעיניים, הוא גורס, ימשיכו להתקיים בקו מקביל לפערים המדיניים, אבל מה שיכול להדאיג יותר את יעלון הוא המבט על התמונה המלאה - בהיעדר ממשל אמריקני חזק ברמה הגלובלית, מול מדינות כמו איראן וסוריה, והיחלשות בעלות ברית כסעודיה, מצרים ובמקרה הנוכחי אוקראינה, קרנן של מעצמות כסין ורוסיה עולה.

במצב שכזה, ישראל מגששת אחר אינטרסים חדשים בסביבה. הקשר חסר התקדים שנחשף לאחרונה בין צה"ל למורדים סורים ששולטים ברוב אזור הגבול - אמנם ברמת התיאום ההומניטרי בלבד - עשוי להיות דוגמה ראשונה לכך.

מי שלבטח ייהנו משמירת האינטרסים שלהם במגרש המדיני הם המתנחלים, שיעלון נמנה עם תומכיהם. המשך תנופת הבנייה בשטחים גלש אל תוך שנתו הראשונה בתפקיד, אך מאידך הוא לא בחל ביד תקיפה נגד פורעי "תג מחיר" ותמך בהגדרתם המשפטית כהתאגדות טרור. תחת שרביטו, המנהל האזרחי ממשיך לאכוף, גם אם בעצלתיים כבעבר, את הריסת הבנייה הבלתי חוקית - יהודית ופלסטינית - בגדה. מהלכים אלה ודאי ישחקו תפקיד ביום שאחרי עידן בנימין נתניהו בליכוד. יעלון רואה עצמו מועמד להנהגת הליכוד. מולו הוא עשוי למצוא את שר הפנים גדעון סער.

גדעון סער(צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

לעומת המתנחלים, מי שלא רווה נחת מיעלון הוא השר להגנת העורף גלעד ארדן, שנכנס עמו לקרב בוץ בדרישתו לקבל סמכויות ממשרד הביטחון. יעלון, בתמיכה שקטה של נתניהו, לא מהסס להשיב אש כלפי חברו למפלגה, ומביא כדוגמה את הירתמות משרד הביטחון לטיפול האזרחי בסופה הגדולה בתחילת החורף. ארדן, אגב, איים לא מכבר להתפטר אם לא יינתנו לו סמכויות של ממש, אבל לפי שעה, איומו לא יצא אל הפועל.