שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    חולמת בספרדית. קטלוניה זכאית לעצמאות?
    החבל המשגשג לא מסתפק באוטונומיה, ובנובמבר יקיים משאל עם בשאלת עצמאותו. האם נכונה טענתו לכיבוש ודיכוי ספרדי במשך מאות שנים?

    כמו תנועות לאומיות אחרות, ה"קטלאניזם" הפוליטי התפתח במחצית השנייה של המאה ה-19. במידה רבה מאוד, נוצרה התנועה על ידי האוכלוסייה המקומית כתגובת-נגד למהגרים שבאו מאזורים אחרים בספרד (בעיקר מהמחוזות הדרומיים) ונמשכו לקטלוניה לאור שגשוגה התעשייתי. התעשייה בקטלוניה, שהתפתחה בתוך המסגרת המשפטית והכלכלית של ספרד, כללה צעדי מגן פרוטקציוניסטיים נגד מתחרים זרים.

     

    "מגלים עולם " - מאמרים אחרונים:

    3 שנים לאסון המשולש ביפן: האחדות נסדקת / ד"ר כריסטופר הובסון

    מדע המדינה. המהנדסים שעבדו למען פרנקו / לינו קמפרובי

    נושאת מטוסים טורקית על הרדאר הישראלי / ד"ר מיכאל תנחום

    שירות אזרחי - טוב או רע? תלמדו מגרמניה  / פרופ' יגיל לוי

     

    דימויה העצמי של קטלוניה כמדוכאת בידי ספרד עומד בסתירה לרשומות ההיסטוריות, המראות שזכויותיו של העם הקטלוני היו רחוקות מלהיות למרמס עם תום מלחמת הירושה הספרדית ב-1714. בעוד היסטוריונים מסכימים שזו לא הייתה מלחמת כיבוש אלא מלחמת אזרחים בה כל צד ניסה להגן על שושלתו ולמצב את עצמו כשליט הלגיטימי של ספרד כולה, הרי שההיסטוריוגרפיה הקטלאנית הרשמית מציגה את ניצחון הבורבונים ב- 1714 ככיבוש של מדינה עצמאית קטלאנית.

     

    עם זאת, שלוש מאות שנים מאוחר יותר, נראה כי ההיסטוריה הבדיונית של קטלוניה כקולוניה תחת שליטה זרה זוכה לתנופה חסרת תקדים.

    נראה שהמנהיגים של הקטלאניזם העכשווי אינם מסתפקים עוד ב"חוקת האוטונומיה" שאושרה במשאל עם קטלוני ב-2006. ארתור מאס, נשיא הממשלה הקטלאנית, הביע במספר הזדמנויות את כוונותיה של מפלגתו לייסד מדינה עצמאית לחלוטין.

     

    בינואר 2013 אישר הפרלמנט הקטלוני הצהרה חד-צדדית המכירה בקטלאנים כ"עם ריבוני". ממשלתו של מאס אף הכריזה על משאל עם לא מחייב על הגדרה עצמית שייערך בנובמבר 2014, כמחווה חגיגית לציון יום השנה למלחמת הירושה של 1714, מחווה המסמלת את "החייאתה והשבתה" של הריבונות, שלכאורה אבדה.

     

    רוצה מדינה עצמאית לחלוטין. נשיא הממשלה הקטלונית.ארתור מאס (במרכז) (צילום: רויטרס)
    רוצה מדינה עצמאית לחלוטין. נשיא הממשלה הקטלונית.ארתור מאס (במרכז)(צילום: רויטרס)
    כמו במאה ה-19, הטיעונים שהופכים את הקטלאניזם לפופולרי כיום נובעים מההבחנה שבין האוכלוסייה המקומית לבין שאר הספרדים. "ספרד שודדת אותנו" זועק הסלוגן, שפונה לצעירים בקטלוניה השקועים (ביחד עם ספרד) במשבר כלכלי עמוק. הקטלאניזם הפוליטי מצייר את ספרד ככוח עוצמתי שניתן להתנגד אליו רק באמצעות מדינה קטלאנית, שתחרוט על דגלה את בנייתה מחדש של ההפרדה משאר ספרד. אחרת, כך לפי הטיעון הרווח, יפגע גוליית בסיכויי ההישרדות והשגשוג של הלאום הקטלאני. וחשוב מכל - יפגע בסיכויי ההישרדות של ה"תרבות" הקטלאנית - שמובנת כישות אורגנית, כמעט בעלת ממדים ביולוגיים, ועולה בקנה אחד עם כתיבתם של ליאו פרובניוס ואוסוואלד שפנגלר. הזהות הקטלנית מזוהה בתפיסה האורגנית עם השפה הקטלאנית, הפולקלור, ואף במונחי גזע.

     

    הקשר הארי

    אכן, גזע היה מרכיב מרכזי מתחילתו של הקטלאניזם הפוליטי. מרכיב שאמנם היטשטש מעט בקטלאניזם העכשווי, ועדיין הוא צץ לעתים מזומנות. למשל בשיח המשווה בין השגשוש הכלכלי הקטלאני לבין העוני בדרום - פער שמוסבר ומוצדק לא על בסיס היסטורי או כלכלי, אלא כנובע מהאופי ה"אירופאי" של הקטלאנים.

     

    אנריק פראט דה לה ריבה, האב האינטלקטואלי של הקטלאניזם, ביטא רעיון זה בתחילת המאה העשרים כשהציג את הקטלאנים כצאצאים ארים אשר בניגוד לשאר הספרדים - לא התבוללו עם גזעים ערבים או שמים. במילותיו הוא: "קיימות שתי נקודות מבט מנוגדות: העמדה הקטלאנית והעמדה הקסטליאנית או הספרדית, האחת היא חיובית וריאלית בעוד השנייה מבוססת על פנטזיה ושרלטנות; אחת חמושה בחזון נבואי, השנייה היא אילתור טהור; האחת קשורה לגאות התעשייתית של העמים המודרניים, והשנייה מתבוססת בדעות הקדומות של האצולה, קרועה ושקועה בחובות ומנופחת מגאווה. אלה הם המאפיינים הייחודיים של שני עמים שבבסיסם הם מנוגדים זה לזה בגלל גזע, אופי ומזג ובגלל אורח החיים החברתי והכלכלי".

     

     (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

     (צילום: EPA)
    (צילום: EPA)

    דה לה ריבה המשיך: "הקסטליאנים, אשר זרים מכנים אותם באופן כללי 'ספרדים', הם עם שהאופי השמי הוא השולט בו. הדם הערבי והאפריקני שנדמה שנותר בספרד בעקבות פלישות חוזרות ונשנות מהדרום, למעשה בא לידי ביטוי ומתגלה באופן שבו הם (הקסטליאנים) מתקיימים, חושבים ומרגישים בכל היבט של חייהם הפרטיים והציבוריים.

     

    מנקודת המבט לפיה כל דבר ספרדי מייצג חורבן תרבותי וכלכלי, הממשלה הקטלאנית טוענת שפרישה פוליטית מספרד הכרחית להישרדותה של קטלוניה כאומה. הפרדוקס, כמובן, הוא שהחזון של קטלוניה מפותחת ומשגשגת התאפשר רק הודות לפיתוח של האזור במסגרת מדינת הלאום שלכאורה מדכאת ועושקת אותו. במקביל לעלייתו של הקטלאניזם הפוליטי, הפכה ברצלונה לעיר בעלת הצמיחה המהירה ביותר בספרד והנמל שלה לאחד העמוסים ביותר בים התיכון, כשהוא תופס בכך את מקומם של נמלי סביליה וולנסיה שהיו הדומיננטים עד לאותה העת. והצמיחה האמורה היא תוצר של כל חלקי ספרד כמדינת לאום ולא רק של מאמצי הקטלאנים.

     

    אם כך, שתי שאלות נותרו פתוחות: האם מאס יצליח להבטיח את התמיכה הבינלאומית הדרושה, אך בפועל לא-סבירה, כדי להכריז באופן חד-צדדי על עצמאות? והאם שאר ספרד (כולל הקטלאנים הרבים שאינם קטלאיניסטים) תפגין סובלנות כלפי האתגר הפנימי לאחדותה הטריטוריאלית? משאל העם בנובמבר מרמז על שבר בריבונות בשטח השייך לספרד כולה, וכך מה שיקרה בחודשים הבאים יעמיד את יכולתה של ספרד כמדינה ריבונית במבחן.

     

    פדרו אינסואה הוא מורה לפילוסופיה, תלמיד מחקר לדוקטורט בהיסטוריה ונשיא ה -Nódulo .Materialista‎ הוא המחבר של Hermes católico: ante los bicentenarios de la naciones americanas (2012) ובמשותף עם גוסטאבו בואנו ודנטיאגו אבסקאל של הספר En defensa de España: razones para un patriotismo español‎ (2008)

     

    המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם" שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חולמת בספרדית. קטלוניה זכאית לעצמאות?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    הדימוי העצמי של מדוכאת עומד בסתירה לרשומות ההיסטוריות
    צילום: רויטרס
    לקטלאנים היסטוריה בידיונית. פדרו אינסואה
    מומלצים