זוג מנצח: הכלים שיקטינו כל סיכוי לגירושים

השבוע זכינו לראות על המסך את האבולוציה בפעולה: הורמונים של התאהבות המובילים לחתונה. בתוכנית הריאליטי "זוג מנצח VIP", ג'פרי הציע למיכל נישואין. הזוג המתוק הזה אכן מאוהב האחד בשניה והמשיכה בתקופת ההתאהבות היא לא רק גופנית אלא רגשית, נפשית ושכלית. הסיבה האבולוציונית להפרשת ההורמונים הגורמת להתרגשות, האצת פעימות לב, ה"פרפרים בבטן", התאווה, המרץ, האופוריה, האובססיביות וההתמקדות באהוב היא השרדותית: הבאת ילדים לעולם.

עוד בנושא:

"אבא שלכם אפס" - על השפלות זוגיות

מחמאות לפני השינה ועצות לאושר זוגי

אלא שתינוק, בניגוד לגור בעל-חיים, הוא חסר אונים לחלוטין וחייב טיפול אינטנסיבי, וכמובן שעדיף שני מטפלים על אחד. זהו ההסבר האבולוציוני גם להפרשה המוגברת של הכימיקלים במוח בזמן ההתאהבות וגם להידלדלותם אחרי כמה חודשים. תפקיד ההתאהבות הסתיים ואיתו מסתיימת הצפת ההורמונים. עכשיו מגיעה שאלת האהבה.

למה אנחנו צריכים אהבה בחיים?

שאלת האהבה היא מודרנית יחסית. עד תקופת ימי הביניים תוחלת החיים הממוצעת של אדם הייתה 25-30 שנה. זאת אומרת, שחיי הנישואין שלך נמשכו מקסימום 15 שנה. היום תוחלת החיים מגיעה ל-90 שנה ולעיתים יותר, וחיי הנישואין שלך יכולים להימשך אפילו 50-60 שנה. שאלת האהבה בין בני הזוג הופכת מהותית לאיכות חייו של האדם.

הבשורה הטובה היא שיש אפשרות לאהבה רומנטית לאורך החיים. הבשורה הטובה עוד יותר היא שהאפשרות הזאת תלויה בנו. לשם כך צריך להבחין בין תפקידה של ההתאהבות לתפקידה של האהבה. אם תפקיד ההתאהבות הוא לחבר בין שני אנשים זרים, הרי שתפקיד האהבה הוא להצמיח האחד את השני. שני תפקידים שונים אלו דורשים תנאים שונים, כלים שונים והתנהלות שונה.

למשל, מסתוריות מלבה את התשוקה האחד לשני, אבל כדי לשמש "עזר כנגדו" צריך היכרות מעמיקה עם יתרונותיו וחסרונותיו של השני. כדי לחיות באורך רוח עם החסרונות של בן/בת-הזוג, כדי לתמוך בו/בה בכישלונות לאורך תהליך הצמיחה האישי, נדרשת אהבה עמוקה. הסיבה לכך היא שברגש האהבה יש רכיב אלטרואיסטי הגורם לך סיפוק מעצם הנתינה לאהוב.

בחברה האגואיסטית והתחרותית של היום, המקום היחיד שניתן לצפות ממנו לעזרה אינטנסיבית ולתמיכה היעילה ביותר הנדרשים בתהליך הצמיחה, היא רק בזוגיות שיש בה אהבה, כשהנתינה היא חלק מובנה במערכת היחסים. כי יש כמובן גם נתינה מתוך התחשבנות או פנקסנות – אני אוותר עכשיו כדי שאתה תוותר בפעם הבאה. ולא, זו לא נתינה שקשורה ללב אלא לשכל. זוהי נתינה המדגישה את הנפרדות בזוגיות במקום את החיבור.

השניים נכנסים לתחשיב שקשה לצאת ממנו ואז מצטברים רגשות של כעס וניצול והם יוצאים בצורת עקיצות, ביקורת, טענות ועצבים. דווקא היום, כשהעולם כל כך קשה בחוץ – במקום לראות את הבית שלך כמבצר, כעוגן, כקן אוהבים – אתה חווה אותו כקן צרעות. אבל אם הנתינה מקורה באהבה, הנתינה לא נחווית כוויתור אלא כסיפוק.

מיכל אומרת לג'פרי "אני אעשה הכל בשבילך". רכיב הנתינה ברגש ההתאהבות בולט. רוב הזוגות נכנסים לחופה מאוהבים ובהרגשה שהם מוכנים לתת את החיים לאהוב. שנה אחר כך הם לא מוכנים להעביר לו אפילו את השלט של הטלוויזיה. לעומת זאת, אם הצלחנו לעבור מהתאהבות לאהבה עמוקה, רכיב הנתינה מתקיים לאורך זמן. ישראל עושה הכל למען ג'קי ולא מתוך פחד אלא מהדחף לשמח אותה. ג'קי וישראל הם הדוגמה לבשורה הטובה: אהבה רומנטית שקיימת לאורך זמן, אהבה שמתפתחת ומעמיקה.

אחרי שההורמונים יירגעו, הם יצטרכו ללמוד לאהוב נכון. מיכל וג'פרי(צילום: ראובן שניידר)

אז והיום

ישנם שלושה מקורות העלולים להכשיל את התפתחותה של אהבה עמוקה: כלים לקויים להתנהלות זוגית, חוסר סנכרון בצרכים המשתנים לאורך זמן וחוסר רצון או חוסר יכולת לשמש "עזר כנגדו" (למלא את תפקיד הצמיחה). עד לפני כ-50 שנה, הזוגיות הייתה היררכית והכלים להתנהלות הזוגית היו שליטה והקרבה. היום החלפנו את סוג הזוגיות אבל לא את הכלים לנהל אותה. היום הזוגיות היא שוויונית ושליטה בין שווים מובילה למאבקי כוח.

הקרבה, בעידן אינדיבידואליסטי, מובילה למרירות ותחושת החמצה של החיים. מאבקי כוח במציאות מורכבת ואינטנסיבית מכרסמים ברגש האהבה. הבעיה היא שגם הזוגיות השנייה תתנהל עם אותם כלים מיושנים, לכן ישנם משברים זוגיים, שלא הגירושים הם הפתרון אלא רכישת כלים חלופיים להתנהלות בריאה בין שווים.

מוקד בעיה שני קשור בצרכים המשתנים שלנו לאורך זמן. הצרכים של גיל 20 שונים מהצרכים של גיל 30, ואלה שונים מהצרכים של העשור שאחריו. אם הדומיננטיות של בעלך התאימה לצרכים התלותיים שלך בגילאי ה-20, ייתכן שבגילאי ה-40 תפתחי עצמאות, והדומיננטיות ששירתה אותך כל כך יפה תהווה עכשיו מכשול.

אם מיכל הייתה זקוקה לסערות פרובוקטיביות בגילאי ה-20 שלה, הרי שהיום היא זקוקה לשגרה וליציבות שג'פרי מעניק לה. ייתכן שהצורך הזה ישתנה בשנים הבאות. מאחר ותוחלת החיים עולה ונישואים אמורים להתפרס על פני 50 שנה, בני זוג נדרשים לחדש את הסנכרון ביניהם. המודעות לכך היא בידיים שלך.

כדי לחיות ביחד לאורך שנים צריך כלים להתמודדות זוגית נכונה(shutterstock)

מוקד הקושי השלישי הוא כישלון במילוי תפקידה העיקרי של האהבה: האפשרות לחיים חדשים ועתיד מבטיח דרך בן-זוג ספציפי וייחודי מעוררת התרגשות ותקווה, אך יש מקרים שבהם הדמיון לא קלע למציאות ותופעת ההתפכחות נמצאה כמנבא החזק ביותר לגירושים. כלומר אי-מילוי צרכים רגשיים עלול לנפץ את אשליית ההתאהבות או לכרסם ברגש האהבה (במקרים שלאורך זמן הצרכים השתנו ונותרו ללא מענה).

גם כאן האחריות לנישואים בריאים טמונה בידינו. ראשית, להימנע מנישואי בזק ושנית, לרדת לסיבת הכישלון במילוי הצרכים. האם מדובר באי-רצון? האם מדובר בחוסר יכולת? במקרה של לירז ואיציק הייתי שואלת האם מדובר בתפקיד פאסיבי של בן הזוג כשהשינוי האקטיבי מוטל עליך או להיפך. השאלות כאן רבות ומגוונות אך מאחר ואנחנו חיים לראשונה בתקופה המעמידה את האינדיבידואל במרכז – הרגשה של אי מילוי צרכים רגשיים עמוקים וצרכי צמיחה מהווים, על פי מחקרים רבים, מהווה סיבה מוצדקת לגירושים.

גירושים אינם הפתרון

אומנם גירושים איננה מילה גסה יותר בחברה המודרנית, אך יש לזכור שאין הוא פתרון לכל משבר זוגי. אדם חייב לעשות אבחנה בין אותם מקרים שהסיכוי לשינוי הוא גדול לבין אלה שהסיכוי למילוי הצרכים הוא קטן. גם כאן אין האדם חסר אונים אלא יכול להיות בשליטה על איכות חייו.

כמובן שהמציאות מורכבת הרבה יותר והחלוקה החדה שתומצתה כאן משרתת את העברת המסר שלי אליכם: נישואים היום חשובים לאדם יותר מאי פעם, אבל רק במקרה שמדובר בנישואים בריאים.

לשם כך אנחנו צריכים ללמוד יותר על עצמינו, יותר על בני-הזוג שלנו ויותר על הכלים החדשים לניהול זוגיות שוויונית. המאמץ הזה חשוב לכל אחד מאיתנו, חשוב עבור מה שאנחנו מנחילים לילדינו וחשוב עבור החברה שבה אנחנו חיים.

• בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק.
  

דר' אורלי בלומברג- מזרחי, Ph.D בתחום הפשרות בנישואים, חוקרת ומרצה, מתמחה בזיהוי הפוטנציאל בזוגיות. בעלת הקליניקה "בלב שלם".