שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: חיים צח
    המבקר: מערכת הבריאות לא מוכנה לשעת חירום
    המרפאות לא ממוגנות כנדרש, בנק הדם וחדרי הניתוח חשופים לפגיעת טילים, אין די צוות רפואי שיטפל בנפגעים בעורף ולא ידוע אילו תרופות יימצאו בקופות החולים - דו"ח מבקר המדינה חושף שורת ליקויים במוכנתה של מערכת הבריאות לשעת חירום, אף שהתרעות על המצב נרשמו כבר בשנת 2007

    מערכת הבריאות אינה מוכנה לשעת חירום: דו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (ד') חושף כי העורף, שכבר מזמן הפך לחזית, אינו מוכן לשעת חירום. לא יהיו מספיק רופאים שיטפלו בפצועים, קופות החולים לא נדרשות להחזיק מלאי חירום של תרופות ולא ברור מה יחויבו להמשיך ולספק למטופלים בעת מלחמה. כשמדובר באיום טילים מתברר עוד כי מיגון המרפאות אינו מספק וכי בנק הדם של מד"א עדיין איננו ממוגן.

     

    "בביקורת עלו ממצאים מדאיגים המעידים על חוסר מוכנות לעתות חירום של מערך הבריאות בקהילה", קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף חיים שפירא. "על משרדי הבריאות, האוצר, הביטחון והגנת העורף להירתם בהקדם האפשרי לתיקון הליקויים החמורים".

     

     

    עוד בדו"ח המבקר 2014:

    אין רופאים, אין תרופות נגישות

    על פי דו"ח המבקר, קופות החולים טוענות שהתקציב לשעת חירום נלקח מתקציבן השוטף, לכן ההיערכות אינה מספקת. נוסף על כך, משרד הבריאות כלל אינו בודק אם הן מסוגלות לעמוד במשימותיהן.

     

    המבקר מציין כי לא נקבע מהם הטיפולים שהקופות יהיו חייבות להמשיך ולספק לאזרחים בשעת חירום, ואף שהעיר על כך בדו"ח מיוחד שחיבר על היערכות מערכת הבריאות לעתות חירום כבר בשנת 2007 - עדיין לא נקבעה רשימת הטיפולים הדחופים ההכרחיים.

     

    כמו כן, בבדיקה נמצא כי אין הנחיות ברורות באשר למלאי התרופות שקופות החולים צריכות להחזיק לעת חירום, וכל מוסד מחליט על פי שיקול דעתו. מלאי התרופות לשעת חירום שמחזיק משרד הבריאות מיועד לבתי החולים ולא לקופות, כך שייתכן מצב שבו מטופל לא יוכל לקבל את התרופה שלה הוא זקוק בבית המרקחת הקרוב לביתו.

     

    בעיה נוספת העולה מן הדו"ח היא מספר הרופאים שיגויסו למילואים ואנשי הצוות שיישארו לטפל בעורף. לפי ההערכות, בשעת מלחמה יעמדו לרשות הקופות רק כ-40% מכוח האדם. במכבי שירותי בריאות, למשל, טוען המבקר כי ישנו חשש שרק כשישית מהרופאים יוכלו לספק את השירותים הרפואיים.

     

    אם בעת שגרה מקבלים התושבים טיפול בקופת החולים שבה הם חברים, הרי שבחירום יוכלו לקבל טיפול במרפאות אחודות, כאלה שישרתו את כל התושבים. ברחבי הארץ ישנן 300 מרפאות כאלה, אך על פי המבקר יש לבדוק פיזורן הגיאוגרפי, כיוון שלא לכל אחד יש נגישות מתאימה למרפאה כזו.

     

    המרפאות ובנק הדם - לא ממוגנים

    גם מי שיגיע לטיפול, ייאלץ להתמודד עם מרפאה לא ממוגנת או שאינה ממוגנת כנדרש. "רמת המיגון של רוב המרפאות לא נבדקה בידי פיקוד העורף או בידי גורם מוסמך אחר", נכתב בדו"ח. אף שקופת חולים כללית יש 175 מרפאות אחודות, רק ב-55 מהן אושר המיגון. כמו כן, לא בוצעה בדיקה באשר לזמן שלוקח להגיע למרחב המוגן במרפאה, אף שהתוצאות עשויות להשפיע על היקף הפעילות במקום.

     

    לרוב המרפאות האחודות אין גיבוי למקרה שבו החשמל וקווי התקשורת קורסים או אם ישנה הפסקת מים. בקופת חולים כללית יש רק ל-12 מרפאות מתוך 175 מרפאות אחודות גנרטור חירום, ובמאוחדת רק בשמונה מתוך 26.

     

    גם מטה הרשות העליונה לאשפוז של משרד הבריאות, הגוף האחראי להפעיל את מערכת הבריאות בשעת חירום, אינו שוכן במבנה ממוגן אף שהוא נמצא במרכז תל אביב ובקרבת הקריה. גם בנק הדם של מד"א, שנמצא במרכז הרפואי שיבא, איננו ממוגן למרות החשיבות הרבה של אספקת מנות דם במהלך מלחמה.

     

    על פי ההערכות, מד"א יצטרך לספק 3,500 מנות דם ביממה בשעת חירום. כבר מספר שנים ישנה תוכנית לבניית מבנה חדש וממוגן באזור רמלה, שמתעכב עקב בעיות בירוקרטיות. בעיית המיגון קיימת גם בבתי החולים, ולדברי המבקר חדרי ניתוח, יחידות דיאליזה ומחלקות חיוניות אחרות אינן ממוגנות.

     

    בעיה נוספת העולה מדברי המבקר היא בדיקת מי השתייה במצב מלחמה. במהלך מלחמת לבנון השנייה ביצעו צוותי משרד הבריאות באיחור או שלא ביצעו כלל בדיקות למים, אף שהתרחיש של זיהום מים מכוון קיים בזמן לחימה. הבעיה נובעת מכך שאין אמצעי מיגון הולמים לצוותים הבדיקה - ואף שהסוגיה הועלתה כבר בשנת 2007 בכל זאת לא נעשה דבר.

     

    כלל הבעיות נובעות, לדברי המבקר, מכך שלמשרד הבריאות אין סמכות בחוק להנחות את מוסדות הבריאות להתכונן לחירום. אף על פי שהכנת החוק החלה כבר ב-1995, העבודה עליו טרם הושלמה.

     

    מלאי התרופות לחירום של משרד הבריאות מיועד לבתי החולים (צילום: shutterstock)
    מלאי התרופות לחירום של משרד הבריאות מיועד לבתי החולים(צילום: shutterstock)

     

    משרד הבריאות: "הדבר יטופל ב-2014"

    משרד הבריאות מסר בתגובה:

    1. מתן שירות רפואי בקהילה בעתות חירום - "חוק ביטוח בריאות ממלכתי חל הן בעתות שגרה והן בעתות חירום. מעבר לחובתן ה'פנימית' של הקופות להתאים את אופן מתן השירותים לצרכים ולאילוצים, לרבות אלה הנובעים ממצב חירום, הן כפופות גם לחובות חיצוניות על פי הדינים המסדירים הפעלת שירותים חיוניים בשעת חירום, המקנות לרשויות המדינה את הסמכות לתת להן הוראות ספציפיות כיצד לפעול".

     

    2. אספקת שירותי רפואה בקהילה בעתות חירום, זמינות הסגל הרפואי - "יטופל בשנת העבודה 2014 במסגרת ועדה מייעצת לכוח אדם בשעת חירום. יוגדרו מפתחות תקן כוח אדם למרפאות הקהילה. בשלב הבא יבוצע מיפוי פערים בהשוואה למפתחות שייקבעו ויבוצע הליך לצמצום פערים".

     

    3. אספקת שירותי רפואה בקהילה בעתות חירום - "מדי שנה נבחנת מחדש פריסת המרפאות האחודות המשרתות את חברי כל קופות החולים ומתואמת על ידי רופא מחוז לשכת בריאות בפריסה גיאוגרפית של גבולות מחוז לשכת הבריאות ועל פי נוהל 'הפעלת מרפאה אחודה בשעת חירום'".

     

    4. אומדן של מספר מטופלי הבית - "רשימה של מטופלי בית קיימת בכל הקופות ומתעדכנת מעת לעת. על פי סיכום עם הקופות, רשימות מרותקי הבית וחולי הדיאליזה יועברו אל משרד הבריאות עם הכרזת מצב חירום".

     

    5. מלאי תרופות בחירום - "באגף שע"ח החלה עבודת מטה לבדיקת רמות המלאי עבור הקהילה".

     

    6. מיגון בתי חולים - "משרד הבריאות פנה בדרישה תקציבית למשרד האוצר על מנת לממן את המענה המיגוני בבתי החולים מעבר למימון החד פעמי שהתקבל בשנת 2010. ועדיין לא התקבל תקציב. כל מבנה בריאות שתוכנן מאז שנת 2008 קיבל מענה מיגוני בהתאם לתקנות המיגון שפורסמו".



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "המבקר: מערכת הבריאות לא מוכנה לשעת חירום"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ירון ברנר
    בשעת מלחמה יעמדו לרשות הקופות רק כ-40% מכוח האדם
    צילום: ירון ברנר
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים