צפת: נאסרה בניית בית פרטי שיסתיר את הנוף

בני זוג שרכשו מגרש בעיר ביקשו לבנות בית רחב ידיים, אבל נתקלו בהתנגדות השכנים. בית המשפט הביע חשש מצמצום משמעותי של הנוף

עו"ד יחיאל ברונרפורסם: 07.09.14 , 23:37

תושבים מצפת נעזרו בבית המשפט ומנעו מבני זוג שרכשו מגרש בעיר מלבנות בית רחב ידיים שיסתיר את הנוף של שכניהם. בעלי הבית כבר קיבלו אישור לבנייה לגובה מעיריית צפת, אולם נחישותם של השכנים הביאה להליך משפטי שבסיומו נקבע כי לא יתאפשר להם לפגוע בנוף הנשקף מבית השכנים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני זוג רכשו מגרש בצפת וביקשו לבנות עליו בית הכולל שתי קומות ומרתף. לשם כך הם קיבלו היתר מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית צפת, חרף ההתנגדות של השכנים מהמגרש הסמוך, שטענו כי גובה הבית המתוכנן יחסום להם את הנוף.

סכסוך שכנים

שכן תבע: מחסן משותף הפך לדירה של הבת

מערכת PsakDin

תושבת בת ים מצאה פתרון דיור מקורי עבור הבת שלה: היא חסמה שטח משותף בבניין שבו התגוררה. אחד השכנים תבע אותה בבית משפט וזכה

שכן תבע: מחסן משותף הפך לדירה של הבת

השכנים המתנגדים פנו לוועדת הערר המחוזית וזו הורתה לבני הזוג להנמיך את הבנייה כך שלא תעלה על שישה מטרים ממפלס הכביש. בני הזוג בני הזוג לא השלימו עם החלטתה והגישו עתירה, יחד עם הוועדה המקומית, לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת.

בני הזוג טענו שהתוכנית מאפשרת לבנות לגובה של עד תשעה מטרים מעל פני הקרקע, ופרשנות ועדת הערר המחוזית, שלפיה "פני קרקע מתוכננת" נמוכים ממפלס הכביש, אינה מתקבלת על הדעת ופוגעת קשות בזכותם ליהנות מהנכס. לטענתם, גם השכנים היו רשאים לבנות לגובה וליהנות מהנוף, ומשלא עשו כן - אין להם להלין אלא על עצמם.

ועדת הערר המחוזית, שלעמדתה הצטרפו כמובן גם השכנים, עמדה על החלטתה וביקשה שלא להתערב בה. לטענתה, בתום בדיקות מעמיקות היא מצאה שהבנייה שמבקשים העותרים לבצע עלולה לגרום לשתי תוצאות בעייתיות: הראשונה היא היווצרות קיר גבוה ובולט שאינו תואם את הנוף באזור, והשנייה, חסימת נוף משמעותית לבית השכנים.

ועדת הערר עמדה על כך שכסמכות תכנונית היא רשאית לפרש את המונח "פני קרקע מתוכננת" בהתאם לשיקול דעתה המקצועי.

לשקול צעדים

השופט זיאד הווארי הזכיר לבני הזוג שבית המשפט אינו נוהג להתערב בשיקול דעתן של רשויות מקצועיות, שהחלטותיהן נסמכות על מומחים בתחומם. הוא הדגיש שהחלטת ועדת הערר המחוזית התקבלה פה אחד לאחר דיון ממושך, בדיקת התוכניות, עריכת הדמיה וביקור בשטח.

השופט הווארי הביע תמיהה על החלטת העירייה להצטרף לעתירה נגד הסמכות התכנונית הבכירה. הוועדה המקומית, הבהיר השופט, אמורה להיות גוף ניטרלי, והיה עליה להרכין ראש בפני הוועדה הבכירה. להבא, המליץ השופט הווארי, כדאי שתשקול את צעדיה בקפידה.

לגופו של עניין נקבע שאין מקום להתערב בהחלטת ועדת הערר המחוזית: לא נפל בה פגם, הוועדה לא חרגה מסמכותה ולא פעלה בחוסר תום לב. נהפוך הוא, היא הגיעה להחלטה יסודית, מנומקת והגיונית לנוכח הבעיות שהציגה.

לדברי השופט, הוועדה לקחה בחשבון את השפעת הבנייה על הסביבה, בפרט בשל החשש שהיענות לעותרים תגרור בעלי בתים נוספים לבנות לגובה, תוך צמצום משמעותי של הנוף. עתירתם של בני הזוג נדחתה והם – יחד עם הוועדה המקומית – חויבו לשלם לשכנים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל.