שתף קטע נבחר

תביעה של אורנג': מי זייף את פרטי התשלום?

את התעלומה הזאת גם בית המשפט לא פענח: החברה חשבה שמכרה טלפונים ללקוחה וקיבלה ממנה פרטי אשראי. אבל אז התברר שמדובר בזיוף

בית משפט השלום בבית שאן נדרש להכריע בתביעה דו צדדית ומעוררת תמיהות בין חברת "פרטנר" לבין לקוחה: מצד אחד טענה החברה הסלולרית שהאישה רכשה ציוד ושירותים ב-13 אלף שקל אבל לא שילמה עליהם. מנגד התעקשה האישה שמעולם לא ביצעה את העסקה ושהמסמכים שעליהם היא חתומה לכאורה הם למעשה מזויפים. בית המשפט הגיע למסקנה שאכן נעשו עבירות זיוף, אך מאחר שאף אחד מהצדדים לא הצליח להוכיח את טענתו – נדחו שתי התביעות.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

על פי גרסת "פרטנר", ההתקשרות עם הלקוחה בוצעה ב-2012, ובמסגרתה היא רכשה מכשירים סלולריים והוקצו לה מספרי טלפון של אורנג'. החברה קיבלה פרטי חשבון בנק לשם הוראה לחיוב החשבון וכן פרטי כרטיס אשראי. אלא שבשלב מסוים בוטלו אמצעי התשלום, ופרטנר הגישה תביעה לבית המשפט.

 

הלקוחה הציגה בבית המשפט תמונה אחרת לגמרי. לטענתה היא מעולם לא התקשרה בעסקה עם פרטנר, והופתעה לגלות על דבר החוב כשקיבלה מכתב אזהרה מהוצאה לפועל. לדבריה, כשפנתה לפרטנר לבירור העניין הוצגו בפניה ההסכמים לראשונה והיא הבחינה שהחתימות על ההסכמים אינן שלה.

 

הנתבעת הוסיפה שהיא כלל לא יודעת קרוא וכתוב, והעובדה שפרטנר השתמשה במסמכים מזויפים אילצה אותה להגיש תלונה על זיוף במשטרה ולפנות לעורך דין, ואלו גרמו לה לבזבוז זמן ועוגמת נפש. לפיכך היא הגישה תביעה נגדית לפיצוי של 50 אלף שקל.

 

השופטת אינעאם דחלה-שרקאוי קבעה שפרטנר לא הצליחה להוכיח שפרטי החשבון וכרטיס אשראי שייכים לנתבעת. היא הוסיפה שהצגת חשבונות החיוב לבדם אינה מספיקה ופרטנר לא הצליחה להוכיח שהלקוחה אכן השתמשה במספרי הטלפון הרלוונטיים.

 

לאחר עיון בהסכמים שהציגה פרטנר אישרה השופטת לאחר את השוני בין החתימות המופיעות בהם לבין חתימת הלקוחה, כפי שנראתה בתצהיר שהגישה לבית המשפט. עניין זה, קבעה השופטת, מעלה ספק רב באשר לאותנטיות של החתימות.

 

לנוכח ממצאים אלה, קבעה השופטת שפרטנר לא הצליחה להוכיח את תביעתה. עם זאת החליטה השופטת לדחות גם את התביעה הנגדית שהגישה הלקוחה, שלא הצליחה להוכיח את אחריותה של פרטנר לזיוף או את הנזקים להם טענה. עם זאת ביקשה השופטת לא להתעלם מההוצאות שנדרשה הלקוחה לשלם על הגנתה במשפט, וחייבה את פרטנר בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 2,500 שקל.

 

במקרה זה, היה על הצד התובע להוכיח שטענותיו נכונות בשיעור של יותר מ-51%. כיוון שבית המשפט מצא שהראיות שהציגה פרטנר אינן מוצקות דיין ואף אינן סותרות את טענות הנתבעת, נקבע שיש לדחות את התביעה. כאשר ביהמ"ש פוסק לטובת צד אחד, לעיתים הוא יחייב את הצד המפסיד לשלם הוצאות ושכר טרחה של הצד הזוכה כדי להרתיע מפני הגשת תביעות סרק.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים