רשלנות: בת 30 מתה לאחר ניתוח קיצור קיבה

צעירה שעברה את ההליך באסף הרופא חשה ברע ומתה כעבור כשבועיים מתסחיף ריאתי. העליון קבע שאבחון מתאים היה עשוי לשנות את התוצאה

עו"ד רן שקדפורסם: 09.09.14 , 08:47

צעירה חשה ברע לאחר שעברה ניתוח לקיצור קיבה בבית החולים אסף הרופא ומתה זמן קצר לאחר שהגיעה לביקורת. תביעת הרשלנות הרפואית שהגישו הוריה נדחתה תחילה בבית המשפט המחוזי בנצרת, אבל בעקבות הערעור הפך העליון את ההחלטה וקבע שאבחון מתאים וטיפול הולם היו עשויים לשנות את התוצאה הטרגית.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

המנוחה, צעירה כבת 30, עברה את הניתוח באוגוסט 2001. בשבועיים שלאחר מכן היא חשה ברע והגיעה לביקורים חוזרים בבית חולים, ואלה העלו כי הפצע הניתוחי הזדהם. הפעולה היחידה שביצעו הרופאים כדי לסייע לצעירה הייתה ניקוי הפצע ולאחר מכן הורו לה לשוב לביקורת. אלא שיומיים לאחר ביקורה האחרון אצל הרופאים היא מתה מתסחיף ריאתי.

תביעה:

אישה מתה במהלך ניתוח: 'נראה שבגלל עומס'

עו"ד רונן דוד

בית המשפט קבע שהכללית תשלם 881 אלף שקל לבנה של חולה במעי הגס. השופטת: נראה שהאשם הוא תולדה של עומס בעבודה וחוסר בכוח אדם

אישה מתה במהלך ניתוח: 'נראה שבגלל עומס'

הוריה הגישו תביעה נגד בית החולים והמדינה אך היא כאמור נדחתה במחוזי, בין היתר משום שנקבע שרופא סביר לא יכול לחשוד בקיומו של תסחיף ריאתי כתוצאה מהניתוח.

ההורים ערערו לבית המשפט העליון וטענו כי העובדה שבתם המנוחה התלוננה בפני הרופאים על קשיי נשימה ועל דופק מהיר, בעודה נמצאת בקבוצת סיכון לתסחיף ריאתי בשל הניתוח, הייתה צריכה להדליק נורה אדומה אצל רופאיה ולהביאם לבצע בדיקות מתאימות.

בית החולים והמדינה טענו מנגד שהמנוחה לא התלוננה על קשיי נשימה ולו פעם אחת. לדבריהם, גם אם המנוחה סבלה מדופק מהיר, רופא סביר לא היה אמור לחשוד בקיומו של תסחיף ריאתי, ולמעשה היה זה הגיוני לייחס את התסמינים שגילתה לפצע הניתוחי שהזדהם.

רופא סביר היה חושד

השופט חנן מלצר קבע שלא הוכח שהמנוחה התלוננה על קשיי נשימה, אך סימני הדופק המהיר שגילתה בביקוריה אכן היו צריכים להעלות אצל מי מהרופאים חשד.

הוא הוסיף שמשום שהמנוחה נמצאה בקבוצת סיכון לתסחיף, גילתה סימני דופק מהיר וחוותה תגובה נפשית קשה החורגת מתגובה סטנדרטית לפצע מזוהם – היה על הרופאים לבצע בדיקות קלות ופשוטות של מדדים, ומשהדבר לא נעשה, יש בכך משום התרשלות.

כמו כן נקבע שרופא סביר היה אמור לחשוד בקיומו של תסחיף ומן הראוי היה שהצוות הרפואי יבצע בדיקות מעמיקות באשר למצבה וינסה למנוע את מותה. לדברי השופט, אבחון מתאים וטיפול הולם היו מגדילים ב-66% את סיכויי ההחלמה של המנוחה.

משכך קבע השופט מלצר שיש לפצות את המערערים ב-66% משיעור הנזק שנגרם להם בעקבות מות בתם, והחזיר את הדיון למחוזי לשם קביעת שיעור הנזק. המשיבים חויבו בהוצאות של 40 אלף שקל.