בן הזוג שלי שכח מה זה להיות גבר
"הוא יעשה כל מה שאני אומרת ומבקשת ממנו, אך בפועל, אין לו שום מחשבה עצמאית משלו, והוא לא מפסיק לטעות, לשכוח ולפשל, ורק אחרי שאני מתפוצצת – הוא מתנצל. אני רוצה מישהו שיהיה שותף שלי, שתהיה לו דעה עצמאית ושיבין אותי. אני רוצה גבר. שיגדל ביצים כבר!". שולי ועמיר בטיפול זוגי
"תסתכלי עליו. רק מהאופן בו הוא מדבר את יכולה להבין מה אני עוברת. הוא נשמע כמו ילד בכיין. את מבינה מה זה לחיות עם מישהו כזה?". שולי (השמות בכתבה בדויים) רעדה מרוב זעם. הטון שלה עלה לגבהים שאני לא רגילה לשמוע אפילו בין זוגות המצויים בקונפליקט קשה. היה לי ברור שהיא סובלת, והכאב שלה נגע לליבי. גם עמיר ניראה אומלל. הוא נעץ את מבטו ברצפה ושתק. "תגיד משהו! תהיה גבר, תגיב כבר!", חזרה והרימה את קולה. "אני לא יכולה לשאת את זה יותר".
עוד בנושא:
גבר-גבר או גבר נשי: מה נשים רוצות באמת?
אין גברים רעים, יש נשים חסרות ביטחון
לגברים יש סיבות טובות לפחד מגירושים
לרגע שכחתי את תפקידי בסיטואציה, אך מיד התעשתי וניסיתי להרגיע אותה. "ספרי לי בבקשה מה את מרגישה. נסי לדבר כך שגם עמיר יוכל להבין", אמרתי. "תראי, אני חיה עם גבר סמרטוט. אני לא יודעת אם את מבינה מה זה אומר.
"לכאורה, הוא יעשה כל מה שאני אומרת ומבקשת ממנו, אך בפועל, אין לו שום מחשבה עצמאית משלו, והוא לא מפסיק לטעות, לשכוח ולפשל, ורק אחרי שאני מתפוצצת – הוא מתנצל. נמאס לי כבר מההתנצלויות האלה, נמאס לי מהמסכנות שלו. די! אני רוצה מישהו שיהיה שותף שלי, שתהיה לו דעה עצמאית ושיבין אותי. אני רוצה גבר. שיגדל ביצים כבר!".
כשמתבוננים מן הצד על אישה שחיה עם גבר כמו עמיר, אפשר בטעות לקנא. עמיר עושה רושם של גבר נפלא – כזה שיעשה הכל עבור אשתו: יבשל, יתלה כביסה, יוציא את הילדים מהגנים ויארח את החברים שלהם, אבל שולי לא מרגישה שחייה מעוררים קנאה. לדבריה, היא חיה עם גבר שתלוי בה מבחינה רגשית כמעט לחלוטין, שלא מעז לעשות דבר מבלי להתייעץ איתה ושמנוהל על-ידי פחד.
במהלך הקשר איתו הבינה שהוא מנסה לרצות אותה פשוט בגלל שהוא פוחד ממנה, בדיוק כפי שפחד בעבר מהוריו ומן המורים שלו, ושהוא מציית לה בדיוק כפי שנהג לציית להם. היא מרגישה יותר ויותר בודדה בזוגיות הזו, והבדידות מובילה לתחושת כישלון עזה ולכעס. "את מסוגלת להבין איך זה מרגיש להיות עם מישהו שפוחד ממך כל-כך?", שאלה אותי בעצב. "אני מרגישה כל-כך בודדה".
שולי הגיעה לנישואים עם עמיר לאחר מספר מערכות יחסים שאופיינו במאבקי כוח. בבית הוריה ראתה שמי שלא לוקח בכוח לא מקבל דבר, ובמהלך השנים למדה לקחת בכוח כל מה שרצתה. בעבודה זה הצליח לה: מהר מאד הפכה למנהלת, ונתפסה כאסרטיבית וחזקה. העובדים שלה נשמעו לה, והעובדה שקראו לה ביצ'ית מאחורי גבה, כאילו לא הזיזה לה. גם בפני עצמה לא הסכימה להודות שבעצם היא מקנאה במנהלים שהצליחו לייצר מערכות יחסים חבריות עם העובדים שלהם.
אך בזוגיות כישורי הניהול שלה עבדו נגדה: הגברים שפגשה השיבו מלחמה על הלוחמנות שלה, ולכן אופיינו מערכות היחסים שלה במאבקי כוח אינסופיים. כאשר פגשה את עמיר קיוותה שהגיעה למנוחה ולנחלה: סוף-סוף מישהו שקט ורגוע, אחד כזה שלא צריך להיאבק על כל דבר, שמוכן לקבל אותה כמו שהיא, ולעשות את מה שהיא מבקשת.
בהתחלה באמת נהנתה מכך ודי מהר, כאשר טעה או פספס, התחילה לנהל אותו בדרך המוכרת לה. כך איבדה את תחושת האהבה בקשר, והפכה את בן הזוג שלה לגבר מפוחד וצייתן. מאחר ועמיר נטה ממילא לצייתנות הסידור הזה התאים לו, אבל היא חיה בתחושה תמידית שהוא פוחד ממנה ולא באמת אוהב אותה.
בשלב כלשהו בנישואים קלטה שולי שגם מערכת היחסים עם עמיר מתנהלת כמאבק כוח, כאשר ההבדל היחיד הוא שהפעם מדובר במאבק סמוי: לכאורה לא מעז עמיר לעשות דבר מבלי להתייעץ איתה, אבל בפועל, ב-90% מן המקרים גם כאשר היא מבהירה את רצונה, הוא טועה, שוכח ומפשל שוב ושוב. יש שיקראו לכך פאסיב-אגרסיב, אבל עמיר טוען בתוקף שהוא פשוט לא מצליח לקלוע לרצונה.
אותה, לעומת זאת, הטעויות שלו מוציאות מדעתה, כי היא מרגישה שזו דרכו להעניש אותה, ויותר מכך, היא משוכנעת שאם היה אוהב אותה, היה מקשיב ומבין טוב יותר מה היא רוצה ולמה היא זקוקה. בין אם היא מפרשת את התנהגותו כנובעת מפחד, מרצון להעניש, או מחוסר הקשבה - נותרת שולי בתחושה קשה שהיא בעצם לא אהובה. עמיר לא נאבק - אבל היא בכל זאת מפסידה.
דבר המומחית
שולי הגיעה לטיפול הזוגי כדי שאגרום לבעלה להשתנות. לדבריה, אם הוא יהיה חזק יותר, אם יביע את רצונו בגלוי, ואם ילמד להקשיב לה ולהבין אותה, הכל ביניהם יהיה בסדר. היה לה קשה לראות שהיא מחזיקה ברצונות סותרים: מצד אחד, היא רוצה אותו חזק ובעל דעה, אך מצד שני, עליו להקשיב לה ולהתאים עצמו לרצונה. בסופו של דבר הבינה שולי שאם תרצה שינוי אמיתי במערכת היחסים שלה, תצטרך גם היא לשנות משהו בדרך החשיבה וההתנהלות שלה.
הדבר הראשון והחשוב ביותר עבור שולי, היה ללמוד שהיא ראויה לאהבה: כאשר אדם אינו מרגיש ראוי, קשה לו מאד להאמין שאוהבים אותו, ואז, לא משנה מה יעשו עבורו, הוא יתקשה לזהות את העובדה שהדברים נעשו מאהבה ויפרש אותם כנובעים מפחד, מרצון לרצות ומחולשה. שולי תוכל להאמין שעמיר אוהב אותה רק אם תלמד לאהוב את עצמה, ותבין שיש מה לאהוב בה.
אז יהיה לה גם קל יותר לקבל את הטעויות שלו, והיא לא תניח שהן נעשו בגלל חוסר אהבה, חוסר הקשבה או רצון סמוי להזיק לה. אם תמשיך להיות קרבן של התפיסות והאמונות שספגה בבית הוריה, תמשיך שולי לנהל מערכות יחסים כוחניות, אך לעולם לא תרגיש אהובה.
שנית, יהיה עליה להפוך את הזוגיות שלה לשוויונית: שולי רגילה לנהל. למרות שהיא מבינה את המחיר הכבד שהיא משלמת על ניהול בן הזוג שלה, בפועל היא לא יודעת אחרת. יותר מזה, הפחד שלא יאהבו אותה נושק לפחד שיזלזלו בה ויקטינו אותה. לכן, כאשר היא לא מנהלת ולא עושה 'פרצוף מאיים', היא חשה מאוימת בעצמה.
שולי, אם כן, תצטרך ללמוד לסמוך על עצמה ולסמוך על בן הזוג שלה, כדי שתוכל ליצור איתו קשר של שוויון והדדיות. לשם כך יהיה עליה לאפשר לו לטעות, מבלי לבקר אותו על כל טעות, ומבלי לפרש כל טעות שלו כאילו נעשתה נגדה. היא תצטרך ללמוד לאפשר לחיים להתנהל בדרך שאינה תמיד הדרך שלה.
שלישית, יהיה עליה ללמוד להעצים את בן זוגה: שולי תידרש להרבה שליטה עצמית, סובלנות ואיפוק על מנת להימנע מלהעביר ביקורת. במקביל, היא תצטרך ללמוד לפרגן לעמיר ולזהות את הדברים הטובים והמוצלחים שהוא עושה. אם תעשה זאת בצורה אפקטיבית מספיק, יוכל עמיר לצמוח לידה ולהיות הגבר שהיא טוענת שהיא רוצה לעצמה. המחיר יהיה כמובן, וויתור על עמדת הכוח שלה במערכת היחסים.
קשיי הזוגיות של שולי ועמיר לא יפתרו ביום אחד. הרבה כעס ותסכול ליוו את הנישואים שלהם בשנים האחרונות, והפכו להיות הדרך האוטומטית בה הם רגילים להגיב זה כלפי זו. אך אני בהחלט מאמינה שאם יפנו את הכוח והעוצמה שלהם לשינוי וצמיחה במקום לעימות ומריבה, יצליחו לצאת מן המשבר, וליצור יחד זוגיות טובה.
כנרת טל מאיר מייסדת 'שיחה שנוגעת' אימון וייעוץ אישי זוגי ומשפחתי, טיפול רוחני וסדנאות.
לפנייה לכתב/ת 
