שתף קטע נבחר
צילום: shutterstock

גנבו לכם קרדיט בעבודה? אסור לוותר

להנהלת הארגון יש אינטרס בשמירה על הקרדיט שלכם מגניבה של עובדים אחרים, אך סביר שתצטרכו לשמור על הרעיונות שלכם בעצמכם. איך עושים זאת? מתנהלים בצורה אחראית ולא מפחדים מעימות ישיר. כך תעשו זאת נכון

קרה לך שחלקת רעיון מקצועי מוצלח עם עמית לעבודה, ולאחר מכן הרעיון הוצג כשלו? ייתכן שהעמית גלגל את הרעיון הלאה בתום לב מבלי לציין את מקורו, יתכן שעשה זאת בזדון, וגם יתכן שמי ששמע את הרעיון פשוט לא זכר את המקור. כל האפשרויות תקפות, ולעיתים קשה לדעת את האמת. עם זאת, כשהדבר קורה, וכשמדובר ברעיון משמעותי שהקרדיט עליו חשוב, פוליטית ועניינית, אין לוותר ולעבור לסדר היום.

 

לטורים נוספים של אורית-קלייר ארזי :

דורשים העלאה? כך תדעו כמה לבקש

אל תבקשו העלאה אם אתם לא מוכנים לעזוב

נחמדים לכולם בעבודה? אתם סמרטוט ארגוני

 

גניבת קרדיט היא תופעה שכיחה ואינה רק בגידה באמון אישי, אלא גם בקולגיאליות במקום העבודה ודרך כך בתרבות הארגונית כולה. לכן האינטרס לפעולה במקרים אלה אמור להיות של כל הדרגים בארגון, אולם סביר להניח שאתה אישית תהיה זה שיצטרך להגן על הקניין הרוחני שלו.

 

הכוונה אינה להפוך לפרנואידים, ורצוי גם להפריד בין רעיונות גדולים לבין רעיונות שוטפים בהתנהלות היומיומית - הכוונה היא לרעיונות מהותיים שבאמת יכולים להשפיע על נהלי העבודה, על מצגת חשובה שתוצג בהנהלה, על הכנסות הארגון, על מצב המכירות או איכות המוצר וכדומה. מומלץ להיות על המשמר ולא לחשוש מלדרוש את הקרדיט במקום שהוא מגיע לך. כפי שביל גייטס אמר פעם (ציטוט לא מדויק): צריך מידה של פרנואידיות כדי להצליח.

אל תפחדו מעימות ישיר עם עמיתכם לעבודה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אל תפחדו מעימות ישיר עם עמיתכם לעבודה(צילום: shutterstock)

סוגיית הקרדיט מושפעת מאד לא רק מאישיות העמיתים והיחסים ביניכם, אלא גם מאופי הארגון. אם מקום העבודה הספציפי שלך הוא מקום בו נתינת קרדיט להוגה הרעיון הוא חלק מן התרבות הארגונית - נפלא. חלוק ושתף כטוב מוחך הפורה.

 

ואולם, אם במקום העבודה הספציפי שלך יש "נחשים" (כפי שבוגי יעלון אמר פעם על המטכ"ל בקריה, והמליץ באותה ההזדמנות על נעליים גבוהות) והאווירה היא תחרותית מאד, גם זה כלפי זה, ולא רק למול המתחרים החיצוניים, הרי שעליך לקחת זאת בחשבון. קל וחומר אם אתה או מי ממכריך כבר נכווה בעבר מגניבת רעיונות.

 

שהרי בכל מקרה ניווט חכם בפוליטיקה הארגונית מצריך התפכחות. והתפכחות משמעה להבין את המציאות הארגונית כפי שהיא מבלי לייפות אותה רק כי אתה רוצה להרגיש "בטוח", "מוגן" ו"משפחתי".

 

אז תכל'ס מה ניתן לעשות מבעוד מועד? ישנם 2 צעדים מעשיים. הבינו את העיקרון והוסיפו מהלכים בהתאמה לעיסוק, לטכנולוגיה בה נעשה שימוש ולאופי המנהל/ת הישיר והארגון.

  

שינוי ההתנהלות האישית

העיקרון: מיפוי עקבות הניתנים להוכחה. כך יהיה לאחרים קשה יותר לגנוב את הקרדיט המגיע לך.

אין הכוונה לכך שיהיה צורך ב"בית-משפט", אלא לכך שהעמיתים, כמו גם המנהלים, יהיו מודעים לכך שזהו פרויקט / רעיון / מסמך / מצגת עם "אמא ואבא" ידועים וברורים.

 

איך לבצע זאת?

א. הקפד להעביר חומרים מהותיים/רעיונות/הצעות בכתב בלבד ולא בעל-פה, תוך ציון התאריך וכן ציון שמך (נכתב ע"י).

ב. הוסף למטה סימוכין (שם התיקיה במחשב שלך, שם המסמך וכד') ואכן הקפד שיהיה מתויק באותו המקום.

ג. בדואר אלקטרוני: שלח כמסמך מצורף על-פי אותם העקרונות, ולא ככתיבה חופשית בגוף המייל.

 

עימות ישיר עם הגנב

העיקרון: "עימות" אין פירושו לריב או "ללכת מכות". מדובר על שיחה מכובדת ומכבדת, אך אסרטיבית, ישירה, ועם מבט עיניים חודר וטון בטוח. בנוסף, נזכיר שוב: המהלך כדאי רק לגבי רעיונות מהותיים. למשל, אם הרעיון שלך מיתרגם לתהליך עבודה חדש שכולם יעבדו לפיו - זהו עניין משמעותי וכדאי להילחם על הקרדיט שלך בנושא, ולהיפך.

 

איך לבצע זאת?

א. קבע שיחה ייעודית עם העמית, לא "על הדרך" ולא במסדרון . שב עמו, בלי כוס קפה, בחדרו או בחדרך, כדי שסיטואציה תהיה יותר פורמאלית.

ב. אמור את דבריך תוך הקפדה על הבחנה בין העובדות לרגשות. המשפט הראשון יכלול 3 חלקים:

I. שוחחתי עמך על הנושא XY, ופתאום המנהלת חושבת שזה שלך.

II. אתה יודע שזה שלי.

III. זה לא מקובל עלי ואני לא מתכוון לעבור על-כך בשתיקה.

ג. תן לאדם להגיב כדי להבין את הצד שלו.

ד. אם אתה מאמין לו שזו מעידה חד-פעמית או לחלופין אי-הבנה של המנהל/ת (למשל, אם הוא יאמר "סתם דיברתי אתה ולא ייחסתי את הרעיון לעצמי, היא אמרה שהוא שלי על דעת עצמה") , אמור לו מה יהווה תיקון ראוי עבורך. למשל, שיגיד למנהלת את האמת, וכן, שאם בסיטואציה כלשהי יעלה שוב שמו במקום שמך, יתקן את הטעות במקום.

ה. אם אינך מאמין לו, הראה שחשפת את השקר שלו ושמעתה והלאה אתה עוקב אחריו שלא יגנוב לך או לאחרים רעיונות נוספים.

ו. שקול אם ליידע המנהלת כפונקציה של חשיבות הרעיון ושל מערכת היחסים שלך עמה, כמו גם האווירה הכוללת ביחידה הארגונית.

 

בהנחה שתקפיד על הצעד הראשון של תיעוד מסודר של כל חומר שאתה מעביר לעמיתים, בייחוד לכאלה בהם אינך בוטח, סביר שהם יזהרו בסוגיית הקרדיט וכלל לא תזדקק לצעד השני. אחרי הכל, אנשים מנסים את הגבולות שלנו. אם אנו לא מציבים עבורם את הגבול - הם ממשיכים, ולהיפך.

 

הכותבת היא מנכ"לית BossProblem יעוץ והדרכה להצלחה בעבודה, יועצת ארגונית בכירה ופסיכולוגית חברתית

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים