שתף קטע נבחר

נתפס מפטם אווזים ותירץ: "זה ריפוי בעיסוק"

בעשור שעבר העניקה המדינה לבני זוג 330 אלף שקל תמורת התחייבותם להפסיק לגדל אווזים. אלא שעד מהרה גילה משרד החקלאות מה באמת קרה

בני זוג חויבו להחזיר למדינה מענק של 330 אלף שקל שקיבלו בעשור שעבר תמורת הבטחתם להפסיק את עיסוקם בפיטום אווזים. בית משפט השלום בראשל"צ לא התקשה להכריע בין הגרסאות השונות והמשונות שהעלו בני הזוג לבין עמדתה הנחרצת של המדינה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

הרקע לפרשה הוא פסיקת בג"ץ מהעשור שעבר בנוגע לגידול אווזים ולסבל הרב שנגרם להם מפרקטיקת הפיטום. ב-2005 החליטה הממשלה לסגור את ענף גידול האווזים בישראל, ובמטרה למזער את הפגיעה בעוסקים בענף, נקבע כי הם יהיו זכאים למענק.

 

ב-2006 חתמו בני הזוג על התחייבות להפסיק לעסוק בגידול אווזים לתקופה של חמש שנים לפחות. הם קיבלו 330 אלף שקל בעבור דמי הסתגלות ומענק להשקעה בעסק עצמאי שאינו בתחום החקלאות.

 

אלא שבמרס 2007 שלח הבעל מכתב למשרד החקלאות, ובו הודיע כי התחיל להאכיל אווזים בשיטה חדשה שהוכרה כפטנט רשום ואינה מנוגדת לפסיקת בג"ץ. הוא דרש לקבל אישור עבודה והודיע כי הוא מוכן להשיב את המענק. בעקבות הודעתו ביקרו במשק חוקרים של משרד החקלאות, שגילו כ-1,000 אווזים בלולים שמוקפים בגדר גבוהה ומעליה שער חשמלי, ולדבריהם נשמע רעש קומפרסורים המשמשים לפיטום.

 

המדינה הגישה לבית משפט תביעה נגד בני הזוג בטענה שהפרו את התחייבותם לא לעסוק בגידול ופיטום אווזים. הנתבעים טענו כי רק האישה הייתה בעלת עסק לגידול אווזים, והיא זו שקיבלה את המענק. לדבריה, בתקופה האחרונה היא הייתה מרותקת למיטתה בעקבות ניתוח, וכלל לא ידעה על החלטתו של בעלה לגדל אווזים במרחק של כשלושה קילומטרים מביתם. לכן, התעקשה, היא לא הפרה את התחייבותה.

 

המדינה הדגישה מנגד כי היא רואה בבני הזוג יחידה משפחתית אחת, וכבעלי עסק אחד לגידול אווזים.

 

מעבר לכך הוסיפו בני הזוג כי הבעל סובל ממחלת נפש ואינו אחראי למעשיו. הם הפנו את בית המשפט להליך פלילי שנוהל נגדו בעקבות פיטום אווזים, שבו נקבע כי הוא לוקה בנפשו ואינו נושא באחריות פלילית. לבסוף טענו הנתבעים כי הבעל חידש את הפעילות בהיקף צר בלבד לצורך ריפוי בעיסוק ולא כעסק כלכלי.

 

אלא שכאמור, השופט ארז יקואל קבע כי הנתבעים פעלו כיחידה אחת במשק, שהמענק בעשור שעבר ניתן לשניהם וכי ההתחייבות הופרה על ידי שניהם. השופט דחה את טענת הבעל כי האכיל את האווזים בשיטה חדשה וייחודית שלא נאסרה בבג"ץ, וקבע כי נוסח ההתחייבות שעליה חתמו בני הזוג דרש הימנעות כללית מעיסוק בענף האווזים.

 

כמו כן הודגש כי קיים שוני ממשי בין הליך פלילי להליך אזרחי, ולכן הסייג של אי-שפיות בהליך פלילי לא חל בהליך אזרחי.

 

לפיכך קבע השופט, כי על הנתבעים להשיב למדינה את המענק בשווי 330 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט בסך 35 אלף שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעת: עו"ד ארז שטיינברג
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד גלעד חיון
  • עו"ד אסנת נתי שוורץ קרשברג עוסקת בדיני חוזים ומשפט אזרחי-מסחרי
  • הכותבת לא ייצגה בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עזרא חדד, רשות הטבע והגנים
ארכיון
צילום: עזרא חדד, רשות הטבע והגנים
מומלצים