שתף קטע נבחר

המספרים נחשפים: כמה מלח באמת יש באוכל שלכם?

בשנתיים האחרונות יזם משרד הבריאות, בשיתוף עם חברות המזון, תוכנית להפחתת כמויות המלח במוצרי המזון הפופולריים. אחוזי המלח אמנם קטנו, אבל באחוזים בודדים. מה אחוז המלח שהופחת מהגבינה הלבנה, מהעוף ומהחומוס? כל המספרים

משרד הבריאות מוביל מהלך כולל, בשיתוף חברות המזון, לקידום בריאות הציבור באמצעות הפחתת צריכת המלח בישראל. המהלך, שהחל לפני כשנתיים, הוא חלק מהתכנית הלאומית הממשלתית "אֶפְשָׁרִיבָּרִיא" לחיים פעילים ובריאים, שמופעלת על ידי משרדי הבריאות, החינוך והתרבות והספורט.

 

"ההחלטה לצאת לדרך עם תכנית להפחתת מלח, ולא עם תכנית להפחתת רכיבי מזון אחרים, נבעה מכך שהסכנות הבריאותיות הטמונות בצריכה עודפת של המלח פחות מוכרות לציבור, בין היתר מדובר בסיכון ליתר לחץ דם, עליית השכיחות לשבץ, למחלות לב וכלי דם", אומר פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות.

 

רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר

 

קראו עוד:

כמה נתרן נמצא בחטיפים שאנחנו אוכלים?

האויב של הדיאטה: כל האמת על הנתרן

דגני בוקר וחטיפי אנרגיה: האם יש בהם יותר מדי נתרן?

 

משרד הבריאות פנה לממונה על ההגבלים העסקיים כדי לקבל אישור לעבוד יחד עם חברות המזון על הליך כולל להפחתת השימוש במלח, שכן מלכתחילה ברור היה שהמהלך יצליח אם רוב חברות המזון הישראליות ישתפו עימו פעולה.

 

לדברי פרופ' גרוטו, עד כה התנהלה התוכנית ללא התנגדות או פגיעה בנתוני המכירות של חברות המזון.

 

"מלח מורכב משני מינרלים: כלור (60%) ונתרן (40%), שמעניק לאוכל את הטעם המלוח. בעידן המודרני, המאופיין בצריכת מלח גבוהה מההמלצות הבריאותיות (פי 2–1.5), הקולטנים שלנו בלשון לטעם המלוח נמצאים במצב רוויה. גם בצריכת מזון מאוד מלוח איננו חשים את תחושת המליחות", מסבירה ד"ר רונית אנדוולט, מנהלת מחלקת התזונה במשרד הבריאות.

 

לדברי ד"ר אנדוולט, כ-75% מצריכת המלח מקורם במזון מעובד וקנוי, כ-10% מצויים באופן טבעי במזון וכ-15% מהמלח, מקורו במלחייה הביתית ובמלח שמוסף למזון בעת הבישול.

 

"אנו מעריכים כי צריכת המלח הממוצעת לאדם בוגר בארץ כיום עומדת על כ-9 גרם מלח ליום. המלצתנו היא להפחיתה עד לשנת 2020 ל-6 גרם בממוצע ליום", מוסיפה ד"ר אנדוולט "במקביל לתכנית, אנו עורכים סקר של צריכת הנתרן באוכלוסייה, אשר יאפשר לנו לעקוב אחר הצלחת התוכנית".

 

בתחילת התהליך הוגדרו 11 קטגוריות מזון מובילות בתפריט הישראלי. בכל קטגוריית מזון נקבעו לוחות זמנים ריאליים להפחתות הדרגתיות של המלח בשיעור של בין 2.5% ל-10% בטווח זמן של שנה עד שלוש שנים.

 

לדברי רונה שפר, מנהלת התוכנית להפחתת נתרן: "השקנו תו 'אֶפְשָׁרִיבָּרִיא' בקטגוריות הלחמים, אשר כולל, בין היתר, מידע על תכולה מרבית של נתרן. התו האיץ במאפיות לשפר את הליכי ייצור הלחמים ולפתח לחמים חדשים, מופחתי מלח. 11 מאפיות קיבלו עד היום אישור לשאת תו 'אֶפְשָׁרִיבָּרִיא' על 66 מוצרי לחם, פיתות ולחמניות".

 

עד חודש מאי הקרוב יושק תו "אֶפְשָׁרִיבָּרִיא" לעופות, שיופחת בהם השימוש בנתרן לצרכי הכשרה, בהתאם לדרישות שיקבע משרד הבריאות. המהלך נעשה במשותף עם הרבנות הראשית ומשרד החקלאות.

 

הפחתת נתרן בתהליך הכשרת העופות:

• משחטות שיעמדו בתנאים יקבלו תו אֶפְשָׁרִיבָּרִיא

• ההליך מתבצע בשיתוף הרבנות הראשית ומשרד החקלאות מבלי לפגוע בתהליכי הכשרות.

 

רשתות שיווק- מותג פרטי:

 

 

שטראוס

* מלבד מוצרים אלו, יורחב הפרויקט למוצרים נוספים כגון: תפוצ'יפסקראנצ' ותפוצ'יפסXTRA החדש.

 

תנובה:

טרה:

  

אסם:

 

 

יונילוור:







 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
משרד הבריאות מפחית את המלח במוצרי המזון
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים