שתף קטע נבחר

במגזר הערבי כבר לא רוצים לגור עם ההורים

סקר חדש בקרב הציבור הערבי מעלה העדפה ברורה של שכונות חדשות על פני מגורים בקרבת בני המשפחה: 78% מעדיפים לגור במגדלים בעיר מגוריהם ו-53% כבר לא רוצים לגור בבית ההורים. ומה הכי חשוב להם בשכונה?

כ-78% מבני הציבור הערבי מביעים רצון לעבור לגור במגדלי מגורים חדשים שייבנו בעיר מגוריהם, ו-53% כבר מוכנים לפרק את "החמולות" המסורתיות - ואינם רוצים להתגורר בבית הוריהם. כך עולה מסקר שערך ארגון שגרירי רוטשילד בשיתוף עם החברה למשק וכלכלה, אשר הגיע לידי ynet לקראת כנס בנושא פתרונות דיור ביישובים הלא-יהודיים, שייפתח היום (ב') בנצרת.

 

כתבות נוספות בנושא בערוץ הנדל"ן:

 

>>> רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר

 

הסקר נערך בקרב 400 משתתפים ב-30 יישובים בצפון הארץ מהמגזר הערבי. בנוסף, הוא כלל ראיונות עם אנשי מקצוע בתחום הדיור בחברה הערבית. הסקר התבסס על הטענה לפיה חסמים משפטיים, תכנוניים ובירוקרטיים מהווים את הסיבות למחסור של דיור בישובים הלא יהודיים.

 

לדברי עורכי הסקר, "המחסור החמור בקרקעות ובפתרונות דיור, יחייב רבים מבני החברה הלא יהודית לעבור לגור בבתי דירות. בקרב הצעירים אין מנוס אלא לשנות אורחות חיים מסורתיות, לעזוב את הערים והכפרים הצפופים ולבחור להתגורר בבתי דירות משותפים, בשכונות חדשות".

אום אל פאחם. שינוי מגמה (צילום: חסן שעלאן) (צילום: חסן שעלאן)
אום אל פאחם. שינוי מגמה(צילום: חסן שעלאן)

חיפוש אחר פתרונות דיור אלטרנטיביים

על פי הממצאים, בחברה הערבית כמעט שלא ניתן למצוא בתים או מגרשים המוצעים למכירה, מאחר של-30% מהתושבים יש אדמות לבנייה - אך לרוב הן אינן מוצעות למכירה ונשמרות לשימוש עתידי של בני המשפחה. למעשה, מרבית הציבור הערבי מעדיף להמשיך את אורח החיים המסורתי, אך מודע לכך שאפשרות זו הולכת ונעלמת - ולפיכך המעבר לבנייה רוויה (לגובה) הוא כורח המציאות.

 

"מצב זה יוצר מציאות שמחד תורמת למצוקת הדיור ביישובי החברה הערבית, ומאידך מעודדת חיפוש אחר פתרונות דיור אלטרנטיביים", מסבירים עורכי הסקר, "מדובר בפתרונות כגון בנייה עצמית רוויה בתוך שכונות שתשתיותיהן לא תוכננו מראש למספר תושבים גדול; מגורים בשכירות - תופעה נפוצה בכפרים הקרובים למרכז הארץ ובאזור המשולש; והגירה מיישוב האם ליישובים יהודיים או יישובים מעורבים סמוכים, מתוך רצון להשיג דיור המקנה איכות חיים ותשתיות ציבוריות מפותחות יותר".

 (נתונים: ארגון שגרירי רוטשילד) (נתונים: ארגון שגרירי רוטשילד)
(נתונים: ארגון שגרירי רוטשילד)
 

במסגרת הסקר נשאלו המשתתפים אילו חששות הם חשים לגבי הרעיון לעבור להתגורר בבנייה רוויה (לגובה). על פי הממצאים, מרבית התושבים חוששים מפגיעה בפרטיות ומפגיעה בשלום המשפחה, ושיעור נמוך יותר חושש מפני העתיד הכלכלי ומפני ההתרחקות מפני המשפחה המורחבת. 

 

עוד עולה מהסקר כי כ-57% מהמשתתפים לא ייחסו חשיבות למגורים בשכונה שבה גדלו, ורק ל-20% היה חשוב לגור בתוך החמולה בסמיכות ליתר בני המשפחה. מרבית הנשאלים (כ-60%) היו בדעה כי תשתיות המגורים, רמת השירותים והתשתיות העירוניות בשכונות חדשות טובות יותר מאשר בשכונה בה נולדו וגדלו.

 


מידת החשיבות לקיום תשתיות ושירותים בסביבת מגורים

מידת החשיבות לקיום תשתיות ושירותים בסביבת מגורים
  רצוי שיתקיים לא קריטי, זניח, רצוי שלא חייב להתקיים
תאורת רחוב 15% 4% 81%
כבישים סלולים, מדרכות 15.5% 4% 80.5%
גני ילדים 29% 10% 61%
קופת חולים, טיפת חלב 31% 11% 58%
בית ספר 34% 13% 53%
סופר, צרכנייה 29% 16.5% 54.5%
דואר, בנק 33% 23% 44%

 

את השינוי בתפיסת המגורים של המגזר ניתן לראות בטבלה, לפיה כ-81% מהנשאלים השיבו שבסביבת המגורים חייבת להיות תאורת רחוב; כ-80.5% השיבו שחייבים להיות כבישים סלולים ומדרכות; 61% סברו כי השכונה מחויבת לכלול גני ילדים; 58% ענו כי הם חייבים קופת חולים טיפת חלב בסמוך; 53% טענו כי יש הכרח בבית ספר בסביבת המגורים; 54.5% השיבו כי יש צורך בסופר ו/או צרכנייה; ו-44% מהנשאלים אמרו כי השכונה חייבת לכלול דואר ובנק.

 

חשוב לציין שלא מדובר במגמה חדשה - בשנים האחרונות פורסמו סקרים שמצביעים על כך שבציבור הערבי מבינים את מגמת הדיור בישראל של בנייה לגובה. הסקר בוצע על ידי סטודנטים מארגון שגרירי רוטשילד מיסודה של קרן קיסריה, יחד עם החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בראשות היו"ר שאול מזרחי. הוא יוצג, כאמור, היום בכנס בנושא "בנייה רוויה כפתרון למצוקת הדיור בישובים הלא יהודיים".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Lowshot.com
היישוב שפרעם. הצעירים כבר עוזבים את ההורים
צילום: Lowshot.com
מומלצים