הגיע הזמן שתורידי את מסכת הקשיחות
תמר משוכנעת שגברים רוצים שהיא תפגין אדישות, שתשחק אותה קשה להשגה ולא תתמסר בקלות. אבל עד עכשיו, זה לא בדיוק עבד לה. האם הגיע הזמן להמיס את הקרח?
הפורים הזה תופס אותי השנה בסימן הסרט "ממלכת הקרח". גם אני (אני ועוד אלפי אימהות) מצאתי עצמי ממלאת את משאלתה של בתי הקטנה להיות נסיכת הקרח "אלזה". רק שמשהו קרה לי כשראיתי את הסרט. הצטמררתי מול סצנת הכמעט קיפאון ומוות אל מול אהבת האמת שמצילה את הנסיכה. זה מיד זרק אותי לעבר, אל העשור השלישי בחיי כשאני נתפסתי כ"נסיכת הקרח", אותה בחורה קשוחה וקרה... כמה סיפורי אהבה התחילו באופטימיות מרגשת אך הסתיימו בכאב וייאוש. היום אני מבינה את הנשים שמגיעות אלי לקליניקה עם השאלה "למה זה לא מצליח לי? למה אני לא מצליחה לגרום לצד השני להישאר?".
עכשיו בערוץ יחסים:
הכל בחיים מצליח לי עד שזה מגיע לנשים
האהבה שהתחפשה: מתי הפכנו לאויבים?
תמר (השם האמיתי שמור במערכת) הגיעה אליי לפני ארבעה חודשים. די מהר קיבלתי את התחושה שהיא ממש מתחפשת כשהיא עוטה על עצמה מסכה של קשיחות, מסכת ה"הכל בסדר, אני חזקה". זה מסתדר לה מצוין כשמדובר בעבודה שלה ("נוח לי שלא נדרש ממני להתערבב בחברה יותר מדי, מצדי שיחשבו עליי שאני סנובית ויתנו לי לעבוד בשקט"), אבל כשזה מגיע ללהכיר מישהו, פה כבר נוצרת בעיה.
התחלתי לחפור במה קורה שם, בדייטים האלו, מה קורה בתקשורת הכי ראשונית, וגיליתי שתמר מושכת אליה גברים קצת או בעיקר בשביל האתגר, כי ברגע שהיא משיגה אותם היא מקפידה להשאיר רושם של אחת שממש לא מתרגשת, בטח שלא נסחפת ובוודאי שלא מושגת בקלות. "בהתחלה זה עובד כמו קסם", היא מחייכת אלי בקריצה. אבל בדייט הרביעי-חמישי, ברגע שנדרש לחשוף משהו רגשי ועמוק, אוטומטית הקרירות מטפסת ומתלבשת על כל חלקת רגש, מרחיקה כל סיכוי לקשר קרוב ואמיתי. כדי לעזור לתמר, צריך קודם כל לחשוב איך להמיס את הקרח.
מראה מראה שעל הקיר
איך עושים את זה? הפתרון תמיד מתחיל ממודעות! הרי להמשיך להתנהג בדיוק אותו הדבר ולצפות שמשהו חדש יקרה זה סיפור מאגדה אחרת. הדרך לשינוי תתחיל כשתמר תשיב לעצמה על שאלות כמו: איך היא נראית כנסיכת הקרח? איך היא מתנהגת במערכת יחסים? מה היא לא מספרת על עצמה שיכול להיתפס כחלש? מתי היא אומרת ש"הכל בסדר" ומשחקת אותה קול?
<<< כל העדכונים - בפייסבוק של ערוץ יחסים >>>
ההתנהגויות הללו הן תוצר של מנגנון שנוצר בעבר שלה. כנערה, גילתה שלהיות "חזקה וקשוחה" מציל אותה. ואילו היום, התחפושת הזאת רק מרחיקה ופועלת לרעתה, ולא רק מול גברים. על כן, לאחר שהבינה איך זה נראה, שאלתי אותה איזה כוח-על הייתה מבקשת לעצמה כדי שתצליח להניח את המסכה בצד - אולי זו תעוזה להגיד את מה שבלב או מה שמפריע לה? אולי זו רכות להיות חמה ומשתפת? אולי זו אמונה שהיא נהדרת כפי שהיא, ושיאהבו אותה גם עם פגמים אנושיים? הבטחתי לה שכל המשאבים שהיא תגייס יצליחו ברגע שהיא תבין איך לנצל אותם אחרת במערכת יחסים, כלומר הפוך ממה שהיא רגילה.
מכיוון שמסכות שאנחנו עוטים על עצמנו במשך שנים הופכות להיות טבע שני שלנו, כדי לסגל הרגל חדש צריך להתחיל להתאמן ולעשות אחרת. זה יכול להיות קצת מפחיד בהתחלה וזה עשוי לרגיש מאוד מנוגד למי שאנחנו, אבל אין דרך אחרת לבדוק האם זה המוצא לשינוי. תמר כמעט נחנקה מהאפשרות להיות חשופה, אבל אחרי שהבינה את המחיר שהיא משלמת, הסכימה להתחיל להשאיר את המסכה בצד ולהראות את הצדדים הרכים יותר, אלו שחבריה הקרובים זוכים להם ואוהבים אותה בזכותם.
היא הופתעה שכתוצאה מהתנהגותה החדשה, קרנה עלתה בעיני אנשים רבים בכלל ואצל גברים בפרט, והפכה את תמר לנגישה ואנושית יותר. מסכת "מלכת הקרח" היא רק עוד הרגל מיסוך של מי שאנחנו באמת. המצאנו אותה כדי לחוש מוגנים ולשמור על עצמנו. רק שבנשף המסכות של החיים, כדי למצוא זוגיות טובה אנחנו נדרשים לשים את המסכה בצד ולהיות מוכנים להיות מי שאנחנו.
בהצלחה!
הכותבת היא מאמנת לזוגיות בצוות נקודתיים
לפנייה לכתב/ת 
