עכשיו לכלכת: כשהאקס חושף סודות אפלים
מה עושים כשאדם שפעם אהבת בכל ליבך משמיץ ומטנף עלייך ללא הרף, מסכסך ואף מפיץ סיפורים שלא קרו מעולם? איך מתמודדים עם הסיטואציה העגומה ואיך להימנע מנקמה?
ישנן פרידות שעוברות חלק והאקסים מסיימים יפה את הקשר, וחלקם אפילו נשארים חברים. לעומת זאת, ישנם זוגות שנכנסים למלחמת עולם בתהליך הפרידה שלהם. מי מאיתנו לא נתקל מתישהו בסיפור פרידה מאוד מכוער? אני מתכוונת לאותם זוגות שהפכו ממש מאוהבים לשונאים, שונאים בדם. הם מוציאים את הכביסה המלוכלכת החוצה - משמיצים האחד את השנייה ללא הרף, מספרים פרטים מאוד מביכים על האקסים, מסכסכים, מנסים להפריד גם מבני המשפחה ופשוט עושים אחד לשנייה את המוות.
עוד בנושא:
נופל וקם: איך להתמודד עם פרידה ב-5 שלבים?
למה קשה להתמודד עם פרידה ללא קלוז'ר
ברור לכולנו למה זה קורה: כשמישהו פוגע בנו, הנטייה הטבעית שלנו היא לפגוע בחזרה. יש משהו מרגיע בנקמה, וכיף לנו לראות את מי שפגע בנו - סובל. השאלה היא האם התחושה הטובה שהנקמה מביאה לנו שווה את כל מה שאנחנו נאלצים לעבור אחר כך? מבחינתי, התשובה היא חד-משמעית: לא! נתקלתי בכל כך הרבה מקרים בהם אקסים בטוחים שהם "מחזירים" אחד לשני, אבל הם לא מבינים שבסופו של דבר, הם רק מעמיקים את הסבל של עצמם.
דמיינו את הסיטואציה הבאה: האקס מלכלכך על אשתו לשעבר ומספר שהיא בגדה בו עם אינספור גברים. מלבד העובדה שהוא מבייש אותה ומכתים את שמה, הוא פותח מלחמה, ורוב הסיכויים שהיא תבחר להחזיר לו ולחשוף סודות ופרטים מביכים על חייו שלו, לדוגמה שהוא היה גרוע במיטה. כאן בעצם מתחיל כדור שלג: הוא מלכלך עליה, והיא מלכלכת עליו וחוזר חלילה. לעיתים גם החברים ובני המשפחה נקלעים למלחמה הזאת בעל כורחם (שלא לומר הילדים), ואז הם נאלצים לבחור צדדים, ונהיה סלט שלם.
אז מה עושים? באופן טבעי, כולנו רוצים לפרוק את הלב ולדבר עם קרובינו על הפגיעה הגדולה, וזה בסדר גמור. השאלה היא למי מספרים ומה מספרים. הגיוני לחלוטין לדבר עם החברים הכי קרובים אליכם ולשפוך בפניהם את הלב וגם את הסודות הכמוסים ביותר באשר לאקס או לאקסית, אבל לא הגיוני לספר על כך בפורום של הרבה אנשים. זה לא לעניין. לכן, התגברו על יצר הנקמה שלכם.
לעיתים אנחנו פועלים באופן אימפולסיבי ומשמיצים את האקס באופן מכוון. היזהרו מכך, כי זה רק יחזור אליכם, ובגדול. לעיתים אנחנו עושים זאת שלא במכוון. שואלים אותנו בתמימות "למה נפרדתם?", ואנחנו לא מתכוונים להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה, אך השיחה נגררת וגולשת למקומות לא טובים באופן כזה שכבר אין דרך חזרה.
מעבר לכך שלא נעים להיגרר למלחמת השמצות, יש לתת את הדעת על נושא לא פחות חשוב - מה יקרה אם תחליטו אי פעם לחזור להיות יחד? נכון שבאותו הרגע אתם מאמינים בכל רמ"ח איבריכם שאין סיכוי בעולם שדבר כזה יקרה, אך היו מקרים מעולם, ולא מעט. אם תחליטו לעשות קאמבק כזוג, ניצבת בפניכם בעיה לא פשוטה בכלל מבחינת הסובבים שלכם. הרי כולם כבר יודעים את כל הלכלוך על האקס ולכן תהיה להם בעיה לקבל אותו בחזרה בזרועות פתוחות.
האישה חשבה שבעלה נמשך לגברים, הגבר הפיץ רומן שלא היה
זכור לי מקרה על זוג שהאישה חשדה בבעלה שהוא גיי. בתהליך הפרידה ביניהם, היא סיפרה זאת לכל העולם ואשתו. בשלב מסוים לאחר תקופה של פרידה, היא השתכנעה שאין לו נטיות והם החליטו לחזור להיות יחד. בשלב הזה כולם הרימו גבה ולא הפסיקו להטיח ולשאול שאלות "אבל אמרת שהוא גיי. מה את עושה איתו?".
מקרה נוסף הוא על בחור שגילה שאשתו מנהלת רומן. הוא סיפר זאת לכל מי שרק היה מוכן לשמוע. עם הזמן ובניגוד מוחלט לציפיות, הוא החליט לסלוח לה, אך אמו וכל משפחתו מעולם לא סלחו לה על הבגידה, ומאז היחסים עם המשפחות עלו על שרטון.
לסיכום, זה בסדר גמור להתלונן על האקס ולספר לחברים קרובים. זה טבעי ולגיטימי לחלוטין. אך יש גבול לכל דבר. לכן הימנעו בכל כוחכם מלהיכנס למלחמה, כי כידוע במלחמות יש רק מפסידים. התגברו על היצרים שלכם, והתאמצו עד כמה שאפשר לצאת בוגרים, גם כשלא ממש בא לכם. אולי תרגישו שאתם מפסידים בקרב ברגע שאתם "מוותרים", אולי תרגישו שאתם "פראיירים" , אך האמינו לי שתצאו המנצחים הגדולים.
בהצלחה!
הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית למעלה מ-20 שנה ובעלת רשת משרדי השידוכים "דו-לב"
לפנייה לכתב/ת 
