ייצוא היי-טק ישראלי למזרח: פרות מניבות

הפרה הישראלית עושה היסטוריה. היא התחילה לשמש מודל עולמי ומושא לקנאה, לאחר שנמצא שהיא ניצבת במקום הראשון בעולם עם תנובת חלב ממוצעת של 12,083 ק"ג חלב בשנה. לטענת גורמים בענף, זוהי תוצאה של יעילות הרפתנים ופיתוח ישראלי שמוביל לטכנולוגיה מתקדמת.

לכתבות נוספות בערוץ ymedia :

• הצלם שנכנס לנשמתכם מבלי שתשימו לב
• לזכור את ליל הבדולח דרך מוסיקה קלאסית
• כשאדם הופך למותג: ארד, רהב ואבגי בכנס
  

בעקבות ממצאים אלו ביקשו מדינות רבות להקים בתחומן רפתות ומכוני חליבה במודל הישראלי המצליח, ובשנים האחרונות הוקמו כ-115 רפתות, עם מכוני חליבה צמודים, בתכנון ישראלי, במדינות באפריקה, מזרח אירופה, רוסיה, במזרח הרחוק ובמדינות נוספות. לאט ובשקט הפכה העתקת המודל של הרפת הישראלית למדינות בחו"ל לענף ייצוא מצליח, שהיקפו כ-100 מיליון דולרים בשנה.

לחדור לשוק החלב במדינה שבה הפרה קדושה

אמנם, הנתונים מורים על ירידה במספר הרפתות בארץ בשנים האחרונות: אם בסוף 2005 עמד מספר הרפתות על 1,026, הרי שבסוף 2014 עמד מספרן על 810. מצד שני, למרות ירידה של 21% במספר הרפתות, עלה הייצור הממוצע לרפת באותה תקופה בכ- 59%, זאת כדי לספק את הישראלי הממוצע, שצרך ב-2014 כ-174 ליטר חלב השקולים לכ-870 כוסות חלב.

פרה ישראלית. הישראלים מצאו דרכים לחלוב ממנה הרבה יותר חלב מאחרים(צילום: רויטרס)

קובי בוגין, מנכ"ל חברת א.ב. מתכננים העוסקת בתכנון רפתות, התגאה לספר שבמדינות בהן הוקמו רפתות במודל ישראלי נרשמה קפיצה של פי 2 ויותר בתנובת החלב. ”אחד הפרויקטים המעניינים נעשה בהודו, בה נמצא מספר הפרות הגדול ביותר בעולם. הנתונים הוכיחו, שלמרות המספר הגדול, תנובת החלב של הפרות נמוכה במיוחד ומגיעה ל-4 ליטר ליממה, לעומת 40 ליטר בישראל. בדקנו ומצאנו, שהפרות בהודו גדלות לרוב ברפתות מסורתיות. בכל רפת תמצאו עד 20 פרות בלבד, כי נהוג לתת לפרות יחס מיוחד ואף הגנה, שעוגנה בחוקה הפדרלית של הודו".

חברת א.ב. שקדה על תכנון ראשון מסוגו של רפתות מודרניות בהודו, ובעקבות התכנון המוצלח נחתמו הסכמים להקמת הרפתות עם ראש ממשלת גואה, מנוהר פאריקאר, שר התעשייה והתעסוקה של מהרשטרה, נריאן ראנה, ועם פקידים בכירים בממשלת גוג'ארט. "בתכנון נלקח בחשבון היחס המיוחד לפרות בחוק ובאמונה ההודית. הרפתות קומפקטיות

ומותאמות במיוחד לשוק ההודי וליחס המיוחד שלהם לפרות, אבל בכל רפת יינתן מענה ל-100 פרות ולא ל-20. הרפתות אף יכילו הוסטלים לפרות מבוגרות, שישמשו כבתי אבות בהן הפרות הקשישות יקבלו טיפולים מיוחדים ויעבירו בנוחות את ימיהם האחרונים".

"מצאנו דרך לפצות את החקלאים על עלות הקמת והפעלת ההוסטלים: בחירת מין היילוד של העדר. באמצעות התערבות גנטית נטה את הילודה כך שיהיו יותר מ-80% נקבות משובחות שיגדילו את תפוקת החלב. הרפת מציעה אפשרות לשיתוף פעולה עם חקלאים מאותו הכפר או עם חקלאי בודד שמעוניין להרחיב את פעילותו.

וייטנאם וסין - מעלים את תפוקת החלב

רונן פייגנבאום, מהנדס רפתות ומכוני חליבה בחברת א.ב. מתכננים, התייחס ל"ברייט פוד", הבעלים הסינים החדשים של תנובה: "מזה כעשור שאנו מסייעים ל'ברייט פוד' בפיתוח משק החלב של סין דרך חברת הבת 'ברייט דיירי'", הוא מספר. "להערכתנו, הסינים לא מעוניינים רק ברווחים ממכירת קוטג' לציבור הישראלי, אלא גם צריכים להתמודד עם אתגרים במשק החלב המקומי בסין. רכישת תנובה מתרחשת כצעד נוסף בתוכנית של סין לבסס עצמה כמובילה את משק החלב העולמי".  

דגם של רפת ישראלית שתוכנן עבור כפר בסין(צילום: יח"צ )

בכל שנה מוקמות בסין יותר מ-100 רפתות ענק, משום שממשלת סין החליטה להשתמש בענף הרפת כדי למנוע הגירה שלילית של אוכלוסייה מאזורים כפריים לאזורים אורבניים, וכך לפתח אזורים כפריים. תעשיית החלב הישראלית נהנית ממוניטין רב בסין, בין השאר הודות לרפת לדוגמה שהוקמה על ידי ממשלת ישראל, בה מיושמת הטכנולוגיה הישראלית. בעוד שהתפוקה הממוצעת לפרה בסין ברפתות גדולות ומתקדמות יחסית היא 5,000-6,000 ליטר לשנה, ברפתות שיישמו את הטכנולוגיה הישראלית התפוקה הגיעה למעל 10,000 ליטר בשנה. הדבר הזה ייצר תהודה רבה ברחבי סין. ישראל אחראית גם על הקמת מכון החליבה הגדול ביותר בסין, שמאפשר חליבה של 100 פרות בו זמנית".

נועה יוניש, מנהלת שיווק "אפימילק" מקיבוץ אפיקים, עוסקת בפיתוח ציוד חליבה וניהול רפת בארץ ובחו"ל. יוניש מספרת שכחלק מתהליך ההדרכה מגיעות משלחות של רפתנים סינים לקיבוץ אפיקים, בה נמצאת הרפת הגדולה בישראל, כדי ללמוד ולעבוד עם המערכת הישראליות. "הרפתנים עוברים הכשרה מיוחדת בחברת "אפימילק". לצורך התוכנית, תורגמו מערכי ההדרכה לשפה הסינית, כשהליווי הישראלי למנהלי הרפתות הסינים ממשיך גם לאחר חזרתם לסין. זה נעשה באמצעות יועצים ישראליים המתגוררים בסין".  

וייטנאמית לומדת את רזי החליבה בקיבוץ אפיקים(צילום: יח"צ )

שיתוף הפעולה בין שתי החברות הוביל לפרויקט מיוחד בוייטנאם, שעומד בפני סיום - הפרויקט הגדול ביותר שנעשה אי פעם בתחום רפת החלב. בוייטנאם מוקם בימים אלו מקבץ רפתות ומכוני חליבה, שמיועדים ל-15 אלף פרות חולבות. הפרויקט משתרע על שטח של 800 אלף מ"ר והיקפו הכספי נאמד בלמעלה מ-200 מיליון דולר. הפרות המייסדות הגיעו לרפת מניו זילנד, והוזרעו על ידי פרים ישראלים ואירופאים להשבחת תכונותיהן ותנובת החלב שלהן.

"התכנון היה מאתגר במיוחד בשל ההיקפים הגדולים והיעדר תשתית קודמת בסדר גודל כזה בענף החלב בוייטנאם", ממשיכה יוניש. "נכון להיום, מגיעה תפוקת החלב של הפרות ברפת הישראלית בוייטנאם לכ-9,300 ליטר לשנה - הישג בקנה מידה עולמי במדינה עם מזג אוויר טרופי. זאת, בין השאר, הודות להתקנת מערכות צינון להקלת החום. הפרויקט מחולל מהפכה של ממש בהרגלי צריכת החלב בוייטנאם ש,אזרחיה לא היו מורגלים בשתיית חלב".

עם הפנים והפרות לטקסס

המזרח הרחוק בידינו. מה עכשיו?

"ארצות הברית, טקסס", משיבה יוניש. "'אפימילק' מקימה בטקסס את מכון החליבה הגדול ביותר בעולם, בהיקף השקעה של כחצי מיליארד דולר. בימים אלו מסתיימת הקמת מכון החליבה השישי, שיאפשר לבצע חליבה יומית בהיקף של 50 אלף פרות. המעניין הוא שהבעלים של מכון החליבה מטקסס החל את דרכו כמהגר מפורטוגל, שעבד בתחתית ענף הרפת עד שהקים את הרפת הגדולה בעולם. ההשקעה בהיקף של חצי מיליארד דולר היא הון עצמי והלוואות מבנקים ללא משקיעים או שותפים. גם הוא הבין את משמעות הטכנולוגיה הישראלית בענף הזה".