שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    האם ישראל משתתפת ביום איכות הסביבה העולמי?
    ישראל הרשמית, שלא מציינת את יום איכות הסביבה העולמי, ניצבת סוף כל סוף מול צורך דחוף לקבוע מדיניות אקלים לאומית, לתקצב אותה - וליישם אותה במלואה. אז מה צריך לעשות?

    היום (ו') מציין האו"ם את יום איכות הסביבה העולמי, יום שנקבע בשנת 1972 לציון הקמתה של סוכנות האו"ם להגנת הסביבה UNEP. ההחלטה על הקמת הסוכנות התקבלה בוועידה העולמית הראשונה לנושא איכות הסביבה שקיים האו"ם בשטוקהולם, ואת ישראל ייצגה משלחת מכובדת שבה השתתף בין היתר ח"כ יוסף תמיר, שלימים ייסד את ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל - חיים וסביבה.

     

    עוד בקיימות וכלכלה ירוקה:

     

    בין הנושאים שעמדו במרכז יום הסביבה העולמי השנה נמצא קידום אנרגיה נקייה, כחלק מהמאבק בשינויי האקלים, ששיאו יגיע בוועידה העולמית בנושא זה שתתקיים בסוף השנה בפריז. רצה הגורל ו-5 ביוני הוא יום שישי, והאירוע לא יצויין על-ידי ישראל הרשמית, מה שיאפשר למקבלי ההחלטות אצלנו להתחמק פעם נוספת מהצורך להתמודד ציבורית עם הנושא החשוב.

     

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    צרפת, לעומת זאת, לוקחת מאד ברצינות את תפקידה כמארחת של ועידת האקלים הקרובה, ומשרד החוץ שלה משגר שליחים לרחבי העולם כדי לוודא שהמדינות נערכות לאירוע, ומתכוונות לתרום את חלקן למאמץ העולמי המשותף. בחודש שעבר ביקרה בישראל השגרירה הצרפתית המיוחדת לנושא אקלים, ברנג'ר קווינסי, במאמץ להגביר את המודעות בממשלה ובציבור לנושא.

     

    השר החדש להגנת הסביבה לא מצא את הזמן לפגוש אותה, ובשולחן עגול שהתקיים במשרד החוץ התחרו ביניהם נציגי הממשלה בהעלאת תירוצים יצירתיים לכך שישראל בעצם לא עושה הרבה להפחתת פליטות גזי החממה וקידום אנרגיות חלופיות. השגרירה קווינסי, בנימוס דיפלומטי, רשמה את הדברים ולא הגיבה.

     

    הכל התחיל בקופנהגן, בסוף שנת 2009. העיר אירחה ועידה היסטורית של האו"ם למאבק במשבר האקלים. את ישראל ייצג בוועידה הנשיא שמעון פרס שהתחייב כי ישראל תצמצם את פליטות גזי החממה, שגורמות לשינויי האקלים, עד שנת 2020. השר להגנת הסביבה דאז גלעד ארדן נרתם בהתלהבות למשימה, והממשלה אימצה תכנית לאומית להפחתת גזי חממה בעלות של 2.2 מיליארד שקל למשך עשור. חשוב לציין, שכל מרכיב בתוכנית - השקעות בחיסכון באנרגיה בתעשייה ובעיריות, פרויקטים של בנייה ירוקה, סבסוד של שדרוג מכשירי חשמל זוללי אנרגיה ועוד – נבדקו בקפדנות ואושרו בידי משרד האוצר בזכות תרומתם הכלכלית למשק הישראלי.

     

    כשהוקמה הממשלה הקודמת חיפש שר האוצר יאיר לפיד מקורות לקיצוץ, ועינו צדה את התוכנית הלאומית אותה מיהר להקפיא למשך שלוש שנים, למרות התנגדות פומבית של משרדי ממשלה רבים, התאחדות התעשיינים, מרכז השלטון המקומי והארגונים הירוקים. פרויקטים רבים שהיו בעיצומם בוטלו באחת. ההקפאה, אגב, אמורה להסתיים בדצמבר הקרוב.

     

    האם יש לישראל מה להציג בוועידת פריז?

    אם השר אבי גבאי התפנה קצת מהטיפול בזיהום האוויר במפרץ חיפה ובנושאים בוערים נוספים, יש להניח שהוא גילה שבממשלת ישראל תוכניות והחלטות לחוד - וביצוע לחוד. בעשור האחרון קיבלה הממשלה שורה של החלטות חשובות וטובות, שכולן תורמות להפחתת פליטות גזי החממה שלנו, מפחיתות את זיהום האוויר ותורמות להגנה על בריאות הציבור. הן גם מאפשרות לישראל לקחת חלק בתהליך העולמי, שיש המגדירים אותו כחשוב ביותר אי-פעם להישרדות האנושות.

     

    הבעיה היא, שמרבית ההחלטות לא בוצעו, או בוצעו באופן חלקי ביותר. בין ההחלטות כאלה העוסקות בהתייעלות אנרגטית, קידום מקורות אנרגיה מתחדשת ולא-מזהמת, פיתוח תחליפי דלקים, קידום תחבורה ציבורית ואופניים, עידוד בנייה ירוקה ועוד.

     

    חשוב להדגיש - ההחלטות לא התקבלו כי המפלגות הירוקות השתלטו בחשאי על הממשלה. הן אומצו מסיבות כלכליות ותועלתיות בלבד: יתרונות למשק, עידוד יכולת התחרות של התעשייה שלנו בשווקי העולם, הפחתת ההוצאות לבריאות הנגרמות בשל זיהום אוויר וקידום טכנולוגיה כחול-לבן. לכן, אי-קיומן פוגע קודם כל במשק ובכלכלה.

     

    במצב הנוכחי ישראל לא מקיימת התחייבות בינלאומית, וכאן חוזרת השגרירה מצרפת לתמונה. אשתקד קבע האו"ם, כי כל מדינה תגבש את היעד הלאומי שלה להפחתת פליטות גזי חממה, בהתחשב ביכולתה הכלכלית, ותמסור לו את היעד הלאומי ואת תכנית היישום במחצית הראשונה של 2015. לישראל יש עוד חודש כדי לעמוד בדד-ליין העולמי...

     

    מדינות רבות בעולם מפגינות דאגה רבה משינוי האקלים, ומתחייבות לצעדים מעשיים ומדידים לקראת ועידת פריז. בסין מראים הנתונים האחרונים כי ההשקעה באנרגיה מתחדשת הביאה השנה, לראשונה, לצמצום בייצור החשמל מפחם. בבריטניה חתמו ערב הבחירות ראשי 3 המפלגות הגדולות (והיריבות) על התחייבות לאומית משותפת להפחתת פליטות, וארה"ב הגישה לאו"ם התחייבות להפחתת יותר מרבע מפליטות גזי החממה שלה עד לשנת 2025.

     

    מה לעשות?

    ישראל מזגזגת כעת בין שני קצוות מנוגדים: בקצה האחד הצהרתו של שגרירנו באו"ם

     על מטרה לאומית להעלות את תפוקת האנרגיה המתחדשת ב-400% עד 2020, ומנגד הערכות של המועצה הלאומית לכלכלה שהיקף הפליטות לנפש יגדל ב-10% עד שנת 2030. אז מהי המדיניות שלנו?

     

    מעבר לצורך הדיפלומטי לתת תשובה ראויה למשרד החוץ הצרפתי, ישראל ניצבת מול צורך דחוף לקבוע סוף סוף מדיניות אקלים לאומית, לתקצב אותה - וליישם אותה במלואה. ארגוני הסביבה, הפועלים זה כעשור במאמץ לקדם מדיניות כזו, דורשים מהשר להגנת הסביבה בפרט ומהממשלה בכלל לנקוט עוד השנה במספר צעדים בסיסיים שיביאו אותנו לעמוד בשורה אחת עם המדינות המתקדמות במערב בהתמודדות עם שינויי האקלים. הצעדים הראשונים שיש לנקוט הם:

    1. קביעת יעד שאפתני להפחתת פליטות גזי חממה ותכנית פעולה מפורטת להשגתו.

    2. החזרת התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה שהוקפאה ב-2013.

    3. אימוץ תכנית פעולה לבניית חוסן כנגד השפעותיו השליליות של משבר האקלים, בבחינת "להקדים תרופה למכה".

    4. יישום מלא של החלטות הממשלה מהשנים האחרונות בנושא התייעלות אנרגטית, קידום אנרגיות מתחדשות, עידוד תחבורה ציבורית ופיתוח תחליפי נפט.

     

    השר החדש להגנת הסביבה הוא איש אמונו של שר האוצר. המבחן שלו יהיה ביכולתו לשכנע את שר האוצר ואת מליאת הממשלה שבנושא האקלים ישראל יכולה רק להרוויח מלצעוד יחד עם העולם. היכולת הזאת תקבע אם ישראל תגיע לוועידת פריז בעמדת מנהיגות – או במגננה, כמובילה או כנגררת.....

     

    נאור ירושלמי הוא מנכ"ל חיים וסביבה - ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "האם ישראל משתתפת ביום איכות הסביבה העולמי?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    טיסות
    mastercook
    מומלצים