עכשיו את: הגיע הזמן שלך להיות מאושרת

את עייפה, סחוטה, מותשת ומרגישה אשמה. את מגיעה הביתה ב-18:00 אחרי יום עבודה ארוך. יש לך כמה דקות להחליף בגדים ולאסוף את הילדים מהחוגים, להכין ארוחת ערב, או להציץ במקרר ולקפוץ לעשות השלמות בסופר.

אין לך זמן לנשום, להניח את הרגליים או לשתות קפה עם חברה. את האימא של הבית, העוגן של המשפחה. את חייבת לעשות את זה בשבילם, כי אף אחד אחר לא יעשה את זה במקומך.

הכתבות האחרונות בסידרה:

המסע אל עצמכם: כך תתחילו לבחור נכון בחיים

די להתבכיין: כך תקחו אחריות על מצבכם הכלכלי

טעם החיים: בלי חשבון - לעשות רק מה שבא לי

יכול להיות שאת לא עובדת במשרה מלאה, אז את אוספת את הילד מהגן בדיוק ב-16:00 כי זה התפקיד שלך והולכת איתו לגן המשחקים. יש לך שם קצת זמן לשוחח עם אימהות אחרות, תוך שאת עוקבת אחריו, שרק לא ייפול, לא יריב, לא יבכה. את לא באמת חופשיה, את כל הזמן בתפקיד.

כשהוא קצת גדל, את מסיעה אותו לחבר ומחזירה אותו מחבר, העיקר שיהיה מרוצה ותהיה לו תעסוקה ואולי לך יהיה קצת זמן פנוי. אבל אין לך זמן פנוי, יש לך מטלות וחובות וסידורים.

בעלך מול הטלוויזיה ואת בכביסות

בערב בעלך מגיע מהעבודה. גם הוא עייף, סחוט, מותש. אבל הוא, בניגוד לך, מתיישב מול הטלוויזיה, או קופץ לחדר הכושר, או ממשיך לנהל שיחות טלפון חשובות, הן תמיד חשובות, הוא הרי מביא כסף הביתה, אסור להפריע לו לסגור את יום העבודה. אז את תומכת בו ומניחה לו ועושה הכל עבורו. בדיוק כפי שאת עושה הכל עבורם.

את במטבח, מבשלת או אופה. או בחדר, מקפלת כביסה ומסדרת בארון. אולי בעלך עוזר לך במקלחות עם הקטנים ואפילו קורא להם סיפור לפני השינה. אם הוא פחות מתקדם, הכל נופל עלייך.

את עצמך לא מבינה שמשהו כאן לא בסדר, בלתי תקין, כי התרגלת לזה. זה הרי תמיד היה כך, תמיד יהיה. אלא  אם כן תתעוררי, תיחלצי את עצמך מהכלא שבנית לעצמך ותעשי שינוי.

את לא משרתת. את לא שפחה. את אישה עצמאית שתורמת לפרנסת המשפחה ומרגישה אשמה כי את מרוויחה פחות ממנו, או מבקרת את עצמך כי את לא מספיקה לעשות את כל מה שתכננת, או נלחצת ומתרגזת כשהילדים, ולפעמים גם הוא, לא מקשיבים לך.

הלחץ, הביקורת, האשמה, הם אורחים קבועים בביתך. הם מבקרים אותך מדי ערב ומדי בוקר, כשאת מנסה להעיר אותם, להלביש אותם, להכין להם ארוחת בוקר ולארגן כריכים ולדאוג שייצאו בזמן. את מנסה להיות הרעיה המושלמת, האמא המשולמת, המאהבת המושלמת, האישה המושלמת, אבל שלמות יש רק באגדות.

לשנות את התסריט מבלי להחליף את הגיבורים

ועכשיו, רגע לפני שאת שוב מתפוצצת ומרגישה רע עם עצמך כי העזת להתפוצץ, הגיע הזמן שלך לעצור, להתבונן ולחשב מסלול מחדש. הפכי את בעלך והילדים לשותפים שלך. הבהירי להם שמה שהיה כבר לא יהיה, שאת עייפה, סחוטה, מותשת, שאין לך כוח לעשות הכל בשביל כולם ושמותר לך שיהיו לך חיים משל עצמך.

השיחה הזאת עשויה להיות השיחה החשובה בחייך. היא עשויה לשנות את מהלך חייך ולהעניק לך את החופש שמגיע לך. סבל, אומללות, תסכול, וכעס שמצטבר, אינם מחויבי המציאות.

את יכולה בהבל פיך לברוא עבורך עולם חדש. בעצם, זה יהיה אותם עולם בדיוק, עם אותם משתתפים, רק שהתסריט יהיה שונה בתכלית.

בתסריט שאת תכתבי עבורך ועבור המשפחה שלך, את כבר לא הגיבורה הראשית היחידה. יש גיבור שניצב לצידך ומסייע לך וחולק איתך ולוקח דברים על עצמו. את מייצרת זמן פנוי לפגוש חברות, לרוץ או לקרוא. מגיע לך.

את אומרת להם, לעצמך ולעולם: עכשיו תורי. עכשיו אני. עכשיו מותר לי לחיות כפי שאני רוצה. אין לך ממה לפחד, הם אוהבים אותך ורוצים שתהיי מאושרת. את תהיי מאושרת ברגע שתממשי את הרצונות שלך, ברגע שתהיי קרובה לעצמך, ברגע שתרשי לעצמך להיות את. פשוט את.

הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת