שתף קטע נבחר
 

כולנו אחראים לרצח של עלי ושירה

אין אפשרות לשמור את התורה ככתבה, וידיהם של חכמי התורה מעולם לא היו כפותות. השאלה היא איך כבשה את עולמנו האמונה ההזויה שיהדות שונאת אדם היא היהדות המקורית, ומדוע החילונים נוהים אחר היהדות הזו? בפעם הבאה שרב משמיע באוזניכם דברי בלע בשם התורה, אל תאמינו לו. הוא משקר

לא עשבים שוטים - מנהיגים שוטים

במעין טקס קינה ישראלי ביכו השבוע מקלטי הרדיו את מות הילדים שנרצחו בפשעי שנאה: "עולם חדש וטוב אני אתן לך... תהיי קטנה מאומה לא יפגע בך..." עלי ושירה הקטנים כבר לא איתנו, ומשפחותיהם מצולקות לעד. ואנחנו, המבוגרים, שוב מובסים. שוב הפרנו את נדרינו לילדינו.

 

לזמני הדלקת נרות ויציאת השבת - היכנסו לכאן

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

 

אנחנו חוזרים על זוועותינו ולא מתקנים; המחתרת היהודית, ברוך גולדשטיין, יגאל עמיר, שורפי הנער מוחמד אבו חדיר, ועכשיו – רוצחי עלי ושירה (ועוד רבים כל כך). צריך להודות שהדת היהודית נמשכת כבר זמן רב אל מחוזות שנאת השונה ואהבת הנקם. צריך להודות בכך ולבדוק מה בכוחנו לעשות על מנת שתכונות רצחניות אלו יהיו אהודות פחות.

 

"יהדות מקורית" היא שקר ואחיזת עיניים

יהודים רבים טוענים שדרכם היא דרך היהדות המקורית/ המסורתית/ הנכונה, וכי להם יש מחויבות בלתי מתפשרת לתורה. בכל פעם שנשאל יהודי שכזה איך הוא מרשה לעצמו להחזיק בעמדה מוסרית בעייתית, הוא ירים את ידיו, יתלה את עיניו בשמיים וישיב: "זה לא נתון לשיקול דעתי, זו עמדת התורה".

 

אם לא היינו מרוצים מהפנים הגזעניות של הדת היהודית, לא היינו סובלים אותן - ולא היינו סובלים מהן. שירה בנקי ז"ל ()
אם לא היינו מרוצים מהפנים הגזעניות של הדת היהודית, לא היינו סובלים אותן - ולא היינו סובלים מהן. שירה בנקי ז"ל

 

למרבה האירוניה והכאב, חילונים רבים מקבלים על עצמם עולה של דת קנאים זו, והם תוקפים יהודים ליבראליים בטענות הפונדמנטליסטיות הרגילות: "אי אפשר לשמור חצי תורה", או: "את עושה מה שבא לך וזו לא יהדות... תחליטי: הכל או לא כלום".

 

אלא שמי שטוען שהוא מחוייב ל"יהדות המסורתית" ונאמן לדרישותיה, הוא במקרה הטוב אדם תם הטועה ומטעה, ובמקרה החמור יותר, מניפולטור מאחז עיניים.

 

ומדוע "יהדות אמיתית" אינה קיימת?

אין אפשרות לשמור את התורה ככתבה, וזאת מסיבות רבות, שאלו רק חלקן: א. התורה מכילה סתירות שאי אפשר ליישבן, וכל שומר תורה צריך לבחור ביניהן – להעדיף אחת ולפסול אחרת. ב. דברים רבים הכתובים בתורה אינם מובנים ואי אפשר לקיימם בלי להציע להם פירושים המרחיקים אותם ככל הנראה מפשטם. ג. התורה מתייחסת למציאות של האלף הראשון לפני הספירה (בערך. תלוי את מי שואלים ואיך בודקים), ואנו חיים באלף השלישי לספירה, וכל שומר תורה נדרש לגשר על הפערים העצומים שיוצר המרחק בזמן.

 

היהדות המסורתית בעטה בשמרנות

הסיבה הרביעית והחשובה מכל היא שאין עוד תרבות שנלחמה בגישות שמרניות - כתרבות חז"ל והדורות שאחריה. חז"ל שינו את התורה בלי למצמץ. הפכו בה והפכו אותה על פניה כמה וכמה פעמים. חז"ל היו אלופי היצירתיות, הנועזות והחדשנות ביחסם לתורה. חז"ל סלדו מכל מה שריח פונדמנטליזם דבק בו.

 

אנחנו יצאנו מדעתנו

והנה אנחנו, היהודים הישראלים מודל שנות האלפיים, חילוניים ודתיים כאחד, מאמינים שיש אפשרות להיות "יהודי אותנטי". אנחנו גם מאמינים שיהדות אותנטית היא יהדות קנאית, ואנו סוגדים לה. כאילו כולנו השתגענו והחלטנו לבצע מכירת חיסול של המוסר היהודי.

 

 

כשאנחנו, היהודים הרפורמים, טוענים בכנות שכל אדם אחראי יחיד למעשיו; שאין פרשנות אחת נכונה לתרבות היהודית, ושהמוסר האנושי נמצא מעל הכל - ישראלים רבים דוחים אותנו באומרם שאנחנו מאוד נחמדים, אבל לא נאמנים למסורת.

 

חברות וחברים, אין יהדות אותנטית, והשאלה היא איך כבשה את עולמנו האמונה ההזויה שיהדות שונאת אדם היא היהדות המקורית?

 

דברי שטנה

בפעם הבאה שרב משמיע באוזניכם דברי בלע על להט"בים, או פוסק שאסור להשכיר דירות לערבים, בעודו מגלגל עיניים וטוען: "זו לא אשמתי, כך מצווה התורה" - אל תאמינו לו. הוא משקר, הוא מוכר לכם את אמונותיו הפרטיות והגזעניות במסווה של "היהדות המקורית".

 

החכמים היהודים ראו עצמם תמיד חופשיים לשנות וליצור מהפכות בעולם התורה וההלכה. ידיהם של חכמי התורה מעולם לא היו כפותות, ואין חופשיות ומשוחררות יותר מידיו של חכם יהודי. וכהגדרתה המדוייקת של בלו גרינברג: "כשיש רצון רבני – יש מוצא הלכתי", וזה נכון תמיד. ממש תמיד.

 

דוגמה מפרשת השבוע?

בפתיחת פרשת השבוע, עקב, כתובים פסוקים שעליהם ניתן בקלות לבסס פסקי הלכה קנאיים הקוראים להריסת

כנסיות ולאיסור השכרת בתים לערבים (דברים ז', א'-ו'): "כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ... וּנְתָנָם ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם... מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ וּמַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּ וַאֲשֵׁירֵהֶם תְּגַדֵּעוּן וּפְסִילֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ".

 

שלושה פרקים בלבד לאחר פסוקי השריפה וניתוץ, נכתבו בתורה הצווים המוסריים הבאים (י', י"ז-"יט): "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים... אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד. עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר, לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה. וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".

 

שריפה והשמדת גויים, או אהבת הגר? אפשר ליישב בין שתי הצעות אלו, ואני מכירה את הלוליינות הפרשנית האוחזת בזה וגם בזה, אלא שלא באמת אפשר ליישב ביניהן, וכדאי להודות שלפנינו מאבק מוסרי שיש צורך להכריעו.

 

יש לומר בגלוי שעלינו לבחור בין דמות אלוהי האלוהים, אוהב הגרים ומגן החלשים - לדמות אלוהי החרם והשריפות.

 

לא עשבים שוטים - מנהיגים שוטים

לאחרונה הופץ ברשת נאום האימים של הרב אליקים לבנון, רב המועצה האזורית שומרון ורב היישוב אלון מורה (ועל כן מקבל את משכורתו החודשית מכספי, מכספיכם ומכספי המיסים של חברותי וחברי הלהט"בים), שבו הוא מביע את "דעת התורה" ביחס להומוסקסואלים:

 

"פעם היו מתביישים ונכנסים לארון... היום לגיטימי... להתרומם לדרגת הבהמות... התורה נותנת הגדרות של טוב ורע... לוקחים סטייה והופכים אותה לאידאולוגיה... הוא (אחד הרבנים, ר"ו) לוחם בעד זה שיכירו בסוטים האלה מבחינה תורנית". ועוד כהנה וכהנה דברי רשע. הרב לבנון מנאץ בשם התורה ,ואיש ממאזיניו לא קם וקובל.

 

לצערי הרב, ארוכה ומכאיבה רשימת הרבנים המשתלחים בלהט"בים תוך שהם מכסים פניהם בצעיף ששמו "דעת תורה". חברות וחברים יקרים, יש לומר זאת שוב ושוב: אין בעולם "דעת תורה", ואין "יהדות מקורית". יש רק אחריות אישית.

 

מרוב עשבים שוטים, לא רואים את היער

ומאסון שירה - לאסון עלִי. הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת ומי שהיה מועמד לתפקיד הרב הראשי

(וגם הוא מתפרנס מכספי המיסים שלנו, וביניהם גם אזרחי ישראל הערבים), חתום עם רבנים רבים אחרים על פסק הלכה ולפיו אסור ליהודי להשכיר דירה בארץ ישראל לערבי.

 

אני יודעת מספיק תלמוד והלכה בשביל לקבוע חד-משמעית שזו אינה עמדה הלכתית מחייבת (ובכלל, אין בעולם היהודי "עמדה הלכתית מחייבת"). זוהי בחירה מוסרית איומה של רבנים רבים מאוד. על מצפונם האחריות, ועל ידיהם הדם הנקי.

 

הרבנים האלה לא רצחו את שירה ואת עלי, אבל הם ממש לא התאמצו למנוע את הרציחות. רבנים רבים מאוד מרשים לעצמם לומר בראש חוצות דעות שיכולות לגרום למאן-דהוא לדקור למוות נערה, ולשרוף למוות ילד קטן. רבנים רבים עוד יותר שותקים בפחד. הדם מכסה את ידיהם, והמאכלת אוכלת בנו.

 

ולמה אנחנו עוברים על כך בשתיקה?

משום שאנחנו, החברה הישראלית, כרתנו ברית עם היהדות השמרנית, ברית שתוכנה: היהודים השמרנים יבנו דת נקמנית ושונאת זרים, אנחנו נקבל את טענתם שזו האמונה היהודית ה"אמיתית" - וכך נשתחרר ממחויבות כלפיה.

 

ברית מעוותת זו גם מאפשרת לנו להפקיד בידי היהודים השמרנים את התכונות הרעות האלו, תוך שאנו סולדים מהן – ובו-בזמן נהנים מפירותיהן.

 

ואם אני טועה, ואם אנחנו כחברה לא נמשכים ליהדות המעוותת הזו, אז שיסביר לי מישהו למה רבנים כמו אליקים לבנון ושמואל אליהו מוסיפים לקבל משכורת מהמדינה, או למה המחתרת היהודית זכתה ליחס מקל, או למה ארגוני "תג מחיר" פועלים במלוא המרץ, או למה כנסיות ומסגדים נשרפים, או למה הפך קברו של ברוך גודשטיין לאתר עלייה לרגל. או למה... או למה...

 

אם לא היינו מרוצים מהפנים הגזעניות של הדת היהודית, לא היינו סובלים אותן - ולא היינו סובלים מהן.

 

כולנו אחראים לרצח של עלי ושירה

כיוון שאנחנו ממנים ומממנים רבנים שעושים דה-הומניזציה לאחינו בני האדם.

 

כיוון שאנחנו מאמינים שהרבנים האלה מייצגים את היהדות האמיתית שלנו.

 

כיוון שאנחנו מרכינים ראש.

 

כיוון שאנחנו נותנים להסתה להרים ראש.

 

כיוון שכנראה נוח לנו שמישהו יהיה גזען בשמנו.

 

שבת שלום!

 

  • לכל הטורים של רוחמה וייס
  •  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שום קשר ליהדות הנאמנה. פשקווילי ההסתה השבוע
    צילום: גיל יוחנן
    פרופ' רוחמה וייס
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים