שתף קטע נבחר

לא, אשתי לא בהיריון. אולי תרדו מאיתנו?

ילדים זה כלא קטן, אין מה לעשות וחייבים להודות בעניין. ילדים זה מאסר ללא אפשרות לחנינה. יש גם כמה יתרונות, זה נכון. שמענו אנשים שמתלוננים על תחושות קשות של אושר ושל אהבה, אבל עוד לא החלטנו שזה גזר הדין, או כמה כבד הוא יהיה – אחד, שניים או חמישה. כי זה שהתחתנו לא אומר אוטומטית שאנחנו מתחילים להתרבות

אשתי ואני מגיעים לפאב. החברים כבר שם. אנחנו מצטרפים אליהם ואחרי מסכת נישוקים וחיבוקים המלצרית שואלת מה נשתה. כולם עסוקים ולא שמים לב מה הזמנו. כעבור כמה דקות כשהמלצרית שמה מולי כוס בירה של חצי ליטר ומול אשתי כוס קולה, אנחנו מרגישים ירידה ברמת הדציבלים, וחשים בהסתודדות קלה. אחד מהחבר'ה לא מתאפק ושואל את אשתי: "רוצה לספר לנו משהו?".

 

בטורים הקודמים של תומר:

מוזר איך ריב הופך זוגות לזרים

קסם לאור ירח: ליל החתונה של תומר און

התחתנתי כי רציתי להיות כמו כולם

 

אז אני רוצה לספר לכם משהו: לא! היא לא בהריון. המלצרית טעתה בהזמנה. אני כבר שתיתי מוקדם יותר היום ובתור נהג תורן שמנסה להיות אחראי, הזמנתי קולה, בעוד הבירה דווקא בשבילה. אז צאו לנו מהרחם. אתם יודעים שאנחנו אוהבים אתכם, מאוד אוהבים, אבל תירגעו.

 

למה מיד לקפוץ למסקנות? (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
למה מיד לקפוץ למסקנות?(צילום: Shutterstock)

 

ההנחה האוטומטית הזו שמרגע שהתחתנת מתחיל השלב הבא, מיותרת לגמרי. למה מיד להניח שאנחנו מנסים להיכנס להריון? ואולי אנחנו רוצים להיות אירופאים ולגדל חיית מחמד וזוג אופניים? גם ככה צפוף פה ופקקים, אז בשביל מה לייצר עוד נהג עצבני? חוץ מזה, יש לנו דירה קטנטנה שאנחנו בקושי מחזיקים אותה, ורק עכשיו חידשנו חוזה. אז בשביל מה לקלקל את הסטטוס קוו?

 

מאסר ללא אפשרות לחנינה

ילדים זה כלא קטן, אין מה לעשות וחייבים להודות בעניין. ילדים זה מאסר ללא אפשרות לחנינה. יש גם כמה יתרונות, זה נכון. שמענו אנשים שמתלוננים על תחושות קשות של אושר והצפות של אהבה, אבל עוד לא החלטנו שזה גזר הדין, או כמה כבד הוא יהיה – אחד, שניים או חמישה. כי זה שהתחתנו לא אומר אוטומטית שאנחנו מתחילים להתרבות.

 

חוץ מזה, חייבים גם להודות שלא כולנו מתאימים לתפקיד. אולי נעשה עבודה לא טובה, אולי נעשה מלא טעויות. אז בינתיים, שיתנו לאנשים שיודעים, שטובים בלגדל כאלה. בכלל, למה צריך עוד אחד עם דעות בבית? יש פה כבר שניים עם שש-שבע דעות שלא תמיד מסתדרים.

 

ישראל זה מקום מוזר. אחרי שחשבנו שצלחנו את כל מסכת החתונות עם ה"בקרוב אצלך" הארור הזה, נקלענו ל"בקרוב אצלך" חדש. הוא לא רק אורב לנו בבריתות, אלא בכל פעם שאנחנו מגיבים לאיזו תמונה של ילד חמוד של החברים בפייסבוק או כשאנחנו מנסים להתיידד מתוך נימוס ותו לא עם אחד הבני דודים במפגשים משפחתיים.

 

אתם ודאי חושבים שזה טוב, זה חיובי לאחל לנו את כל האושר הזה. אבל אתם שוכחים שכשזה בא מכל כיוון זה כבר לא נחמד. זה הופך ללחץ. והלחץ הזה עוד יתרגם את עצמו לזירעונים שמרוב פאניקה טובעים בדרך לביצית שבעצמה מבוהלת מההתקפות המתוזמנות.

 

 

 

 

אני לא רוצה לשכב עם אשתי ובמקום להתמלא בתשוקה, לחשוב על סטטיסטיקות וזוגות שלא מצליחים ואולי הפעם זה 'זה', ועל עלויות של טיטולים ושידות החתלה ולולים ועגלות יד שנייה - כן או לא, והנקה, ודי! תנו להזדווג בשקט.

 

שמעתם פעם על אריה עם בעיות פריון? זה לא החלב או הפלסטיק או המיקרוגל או הגיל שלנו. זה לא שהם עוזרים לפוריות, אבל אתם הגורם הכי בעייתי! אתם, שרוצים בטובתנו. אוהבים אתכם, באמת, משפחה, חברים וגם אנשים זרים ברחוב שמאחלים לנו שנזכה במצוות פרו ורבו. אבל תנו לנו קצת אינטימיות באינטימיות. כשיהיה משהו לספר ויגיע הרגע הנכון, אתם תהיו הראשונים לדעת.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
די כבר. שיגעתם אותנו
צילום: Shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים