במשרד הכלכלה מבינים: בלי חרדים ונשים ערביות - שיעור התעסוקה יירד

הגידול בשיעור התעסוקה הישראלי תרם תרומה מכרעת ליכולתו של המשק הישראלי לשמור על רמות הצמיחה הממוצעות שלו גם בזמן משבר עולמי, ולצמצום הפער ברמת החיים בין ישראל למדינות המפותחות. מדובר באחת התופעות הכלכליות המבורכות של העשור האחרון בישראל - שיעור התעסוקה בגילאי 25-64 גדל משיעור של כ-66.9% בשנת 2000 לכ-70% בשנת 2007, ו- 75.5% בשנת 2014. נכון לשנת 2014, שיעור התעסוקה בגילאי 25-64 גבוה בכ-3.7% משיעור התעסוקה הממוצע במדינות ה-OECD. במקביל ניכרת ירידה משמעותית בשיעור האבטלה, אשר ירד מכ-13.6% בשנת 2003 לכ-7% בשנת 2011, וכ-5.9% בשנת 2014.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה :

לאן הולך הכסף? כך תבינו את התקציב החדש

פער של 32% בשכר בין נשים לגברים

במשרד האוצר מייחסים את הגידול בשיעור התעסוקה לעלייה ברמת ההשכלה באוכלוסייה וליישומה של מדיניות רווחה שבמסגרתה צומצם היקף התמיכות והקצבאות שאינן מחייבות מיצוי כושר השתכרות, והחלפתן בתמיכות שמעודדות יציאה לעבודה.

לחצו להגדלה

אולם האם בשנת 2015, כאשר על פי חלק מהנתונים אנו ניצבים בפתחו של מיתון, יכולה ישראל לסמוך על כך ששיעור התעסוקה ימשיך להיות מקור לצמיחה ולצמצום פערים בחברה? מהצעת התקציב של משרד הכלכלה, שאושרה על ידי הכנסת ביום רביעי בלילה, עולה כי במשרד האוצר חוששים שלא כך המצב.

מעכבי הצמיחה: גברים חרדים ונשים ערביות

על אף הגידול המרשים בשיעורי התעסוקה בעשור האחרון, נותרו שני מגזרים אשר בהם שיעורי התעסוקה נמוכים במיוחד: גברים חרדים ונשים ערביות. שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים עמד בשנת 2014 על 45%, לעומת 75% בקרב גברים ערבים, 86% בקרב גברים יהודים ו-81% בממוצע במדינות ה-OECD. שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות עמד על 33%, לעומת 71% בקרב נשים חרדיות, 80% בקרב נשים יהודיות ו-63% בממוצע במדינות ה-OECD.

לחצו להגדלה

קצב הריבוי הטבעי של האוכלוסייה הערבית והחרדית בישראל גבוה מזה של האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית. בשל כך, שיעורי תעסוקה נמוכים יותר בקרב אוכלוסיות אלו גורמים עם השנים לירידה בשיעור התעסוקה הכללי במשק. בהצעת התקציב של משרד הכלכלה, שאחראי על תחום התעסוקה, נכללת אזהרה שלפיה אם לא תפעל הממשלה להגדלת שיעור התעסוקה של נשים ערביות וגברים חרדים, ירד שיעור התעסוקה הכללי במשק ב-2% עד שנת 2020.

"עקב המגמות הדמוגרפיות האמורות", נכתב בהצעת התקציב. "האלטרנטיבה (להעלאת שיעור התעסוקה של חרדים וערביות, א.ל) אינה קיבעון בשיעורי התעסוקה הנוכחיים, אלא ירידה משמעותית בשיעורי התעסוקה וברמת התוצר לנפש, ובמקביל - התרחבות משמעותית של הפערים החברתיים ורמת אי השוויון".

על מנת להמחיש את גודל האתגר שניצב בפני משרד הכלכלה, מזכירים במשרד האוצר את החלטת הממשלה משנת 2010, שקבעה יעדים להגדלת שיעור התעסוקה במשק עד שנת 2020. בהחלטה ההיא צוין כי עמידה ביעדי התעסוקה שהציבה לעצמה הממשלה תביא לגידול של 0.7% (או 7 מיליארד שקל) בתוצר במשק.

לחצו להגדלה

נכון לשנת 2014 עומדת הממשלה ביעדים שהציבה לעצמה להעלאת שיעור התעסוקה בקרב יהודים שאינם חרדים. בקרב גברים ערבים כבר נמצא שיעור התעסוקה קרוב ליעד שהוצב לשנת 2020, ויש לשער כי יעמדו בו. בקרב נשים חרדיות, עומד היקף התעסוקה כיום על שיעור גבוה מזה שנקבע כיעד לשנת 2020 - סיפור הצלחה. אולם בקרב נשים ערביות וגברים חרדים מורגש פער משמעותי בין היעדים לבין המצב כיום, פער שמשרד הכלכלה יתקשה להתמודד עימו ללא תכנית אסטרטגית שמוכוונת ישירות למטרה זו.

יעד התעסוקה לשנת 2020 עומד על 63% לגברים חרדים ו-41% לנשים ערביות. כלומר, בשש השנים הקרובות נדרש גידול של 12% בהיקף התעסוקה של גברים חרדים ו-8% בהיקף התעסוקה של נשים ערביות. על מנת לסבר את האוזן, בשש השנים שחלפו בין 2008 ל-2014 גדל שיעור התעסוקה של גברים חרדים ב-5% בלבד. בקרב נשים ערביות גדל שיעור התעסוקה באותן שנים ב-10%, כלומר, בקרב אוכלוסייה זו המטרה ברת השגה.

רוב המשרות החדשות - במגזר הציבורי או לעובדים זרים

מהצעת התקציב עולה כי 60% מהמשרות החדשות שנוספו למשק בשלוש השנים האחרונות הן משרות במגזר הציבורי או משרות לעובדים זרים. מאז שנת 2012 עמד שיעור הגידול השנתי הממוצע במשרות של עובדים לא ישראלים על 7.7%, לעומת גידול של 3.3% בשירותים הציבוריים וגידול של 1.5% בלבד בסקטור העסקי.

אלו נתונים מדאיגים. גידול במשרות ציבוריות הוא גידול שממומן על ידי כספי מסים שמשלמים האזרחים ולא על ידי התרחבות הפעילות הכלכלית. גידול במשרות הציבוריות גם מביא לנטל הולך וגובר על האזרחים שבא לידי ביטוי בהעלאות מסים או בפגיעה בחלקים מתקציב המדינה שאינם מוקדשים לשכר.

גידול במשרות לעובדים זרים עשוי לשקף את הצורך האמיתי של ענפים כלכליים מסוימים בידיים עובדות בשכר נמוך. אך זמינות יתר של עובדים זרים היא גם גורם שפוגע בכלכלה, מכיוון שהוא מביא לכך שלמעסיקים בענפים מסוימים אין תמריץ להשקיע בשיפורים טכנולוגיים אשר ייעלו את תהליכי הייצור ויביאו לכך שרמות השכר באותו ענף יעלו. כך מקבעת המדינה מצב שבו ענפים שלמים חסומים בפני אזרחיה ומייצרים תעסוקה ופרנסה עבור אזרחיהן של מדינות אחרות.

ממשרד הכלכלה נמסר כי "עמידה ביעדי התעסוקה שקבעה הממשלה הן אתגר משמעותי הנמצא במרכז העשייה של משרד הכלכלה. בהתאם לכך, המשרד פועל במגוון רב של כלים הן לעידוד תעסוקת גברים חרדים והן לעידוד תעסוקה בקרב נשים ערביות, החל מתשתיות הכוון רחבות הפרושות בכל הארץ, עבור בהכשרות מקצועיות במגוון נושאים, סדנאות ואבחונים תעסוקתיים, עידוד לימודי הנדסאות, סיוע לסטודנטים ועוד, וכלה בתמרוץ מעסיקים להעסקת עובדים מקרב אוכלוסיות היעד. סל הכלים נושא פרי בתקופה האחרונה, ואנו עדים לאלפים מקרב אוכלוסיות היעד המצטרפים לתשתיות אלו ומשתלבים בשוק העבודה".

צפו באישור התקציב במליאת הכנסת: