שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אוכלים כשאתם בסטרס? כך פועל אוכל מנחם על המוח
    העבודה מלחיצה, המצב הביטחוני מדאיג, המינוס בבנק מטריד: יש לנו אינספור סיבות שבגללן אנחנו נכנסים לסטרס - ופונים לאוכל. כיצד פועל אוכל מנחם על המוח שלנו, ומדוע גברים ונשים פונים למזונות שונים?

    אפשר לחלק סטרס, בין אם נפשי ובין אם פיזי, לשניים: האחד, סטרס בעצימות גבוהה שנמשך לזמן קצר. השני, סטרס מתמשך, שלרוב יהיה בעצימות נמוכה יותר - אך לאורך זמן.

     

    מצב בו במהלך טיול בשכונה מגיע נמר ומתחיל לדלוק אחרינו, הוא דוגמה לסטרס מהסוג הראשון, הנקרא גם "fight or flight". במצב כזה יכולות לעלות אצלנו מגוון תחושות, החל מפחד וכלה במחשבה האם הספקתי כל מה שרציתי בחיים. אבל יש דבר אחד שאף אחת ואחד מאיתנו לא יחוש: רעב. הגיוני, לא?

     

    קראו עוד על אוכל מנחם:

    3 השלבים: איך לעבור מאכילה רגשית לאכילה חכמה

    מזון מנחם: השיטה שעובדת להפסקת אכילה רגשית

    השיטה שתגרום לכם להפסיק לאכול רגשית

     

    יש לכך הסבר פיזיולוגי די פשוט. כשהגוף במצב של "fight or flight" מופרש מהמוח הורמון CRH, שהוא כשלעצמו מפחית רעב. כמו כן, המוח שולח מסרים לבלוטת יותרת הכליה על מנת שתתחיל להפריש אדרנלין - הורמון ומוליך עצבי קריטי במצבי דחק, אשר בין היתר מעכב את תחושת הרעב.

     

    בעולם בו אנו חיים כיום, אפשר לראות נמרים רק בגן חיות ובספארי, אך לחץ, לעומת זאת, היא תחושה שאנו חווים לעתים תכופות. מיילים זועמים, עבודה לוחצת, בוס מציק ומינוס בבנק - כולם גורמים ללחץ מתמשך ומתון, יחסית. בזמנים כאלו גם הגוף מגיב ואחת הדרכים שלו להתמודד היא בעזרת אכילה.

     

    אמנם ישנם אנשים שבעיתות לחץ רמת הרעב שלם יורדת (הדבר קורה אצל כ-30% מהאוכלוסייה), אבל רובנו, מה לעשות, אוכלים יותר בזמנים כאלו. מעניין לדעת שהאוכל המנחם יכול לפעמים להגיע גם בעקבות סטרס שהוא "חיובי", כלומר בעקבות הודעה משמחת כמו קבלה לעבודה חדשה או חבר טוב שאחרי שנים של חיפוש מצא את האחת.

     

    מה מנחם יותר: קובה או שוקולד? 

    כשאנחנו במצב של לחץ מתמשך, בזרם הדם ימצאו כמויות גבוהות של הורמון הנקרא קורטיזול. לאחר שרמותיו של הקורטיזול עולות הוא מפעיל מספר מערכות, שיגרמו בסופו של דבר לשינויים במטבוליזם של הגוף, לעלייה ברמות הגלוקוז בדם והחלק הקריטי לענייננו - להגברת תחושת הרעב.

      

    הורמון נוסף שנכנס לתמונה נקרא גרלין, המוכר גם כ"הורמון הרעב". הוא מופרש ברובו מהקיבה, ואחד מתפקידיו הוא לאותת לגוף על רעב. גם הגרלין כמו הקורטיזול, מופרש ביתר שאת במצבים של סטרס מתמשך.

     

    בתקופות של לחץ הנטייה היא לאכול מזונות שומניים, עתירי קלוריות וטעימים, כמובן איש איש לפי טעמו הוא. אם תיכנסו, למשל, לערך "comfort food" בויקיפדיה תראו רשימה ארוכה של מזונות מנחמים לפי מדינות.

     

    למה בא לנו דווקא אוכל משמין כשאנחו לחוצים? (צילום: shutterstock)
    למה בא לנו דווקא אוכל משמין כשאנחו לחוצים?(צילום: shutterstock)

     

    גברים, על פי רוב, נוטים יותר לאוכל מנחם המוגדר כאוכל ביתי וחם, כגון תבשילי בשר, קובה של אמא, פשטידות וכו'. נשים, לעומת זאת, נוטות לאוכל קל השגה ומתוק, דוגמת שוקולד וגלידה. עוד עובדה מעניינת היא שלרוב גברים ידווחו על "נפילה" לאכילה מנחמת בזמנים שמחים, לעומת נשים, שלרוב ידווחו על כך בזמנים של סטרס שלילי.

     

    נשאלת השאלה מדוע הבחירה באוכל מנחם בזמן לחץ היא לרוב של אוכל שומני, מתוק וטעים? הסיבה לכך היא שבמצב של סטרס מתמשך הגוף דורש כמות אנרגיה גבוהה יותר ועם צפיפות קלורית גבוהה יותר על מנת למלא את מאגרי האנרגיה בגוף, שמתרוקנים לאיטם.

     

    בנוסף, למזון מתוק וגם למזון שומני יש השפעה על אזורים במוח שקשורים להנאה וגמול. כלומר, אוכל טעים הוא באמת מנחם ופיזיולוגית גורם לנו להרגיש טוב יותר. לאחר אכילת אוכל מנחם נוצר פידבק שמעכב אזורים במוח שגורמים לתחושת הלחץ ובמקביל יש התעוררות של אזורים שקשורים להנאה וגמול.

     

    גם גרלין נקשר במוח לאזורים הללו ובמקביל לתחושת הרעב שהוא יוצר, הוא מפעיל אזורי גמול והנאה. במחקרים על עכברים נמצא כי כשהגוף שרוי בסטרס ורמות הגרלין במוח עולות יש העדפה למזון שהוא שומני ועתיר קלוריות. כלומר, הגרלין גורם למספר תופעות בו זמנית: רעב, רעב ספציפי למזון עתיר קלוריות, ומנגד משרה רוגע, הנאה ותחושת גמול.

     

    אפשר להירגע גם מחוץ למטבח

    על השפעות הגרלין אפשר להסתכל גם בראייה אבולוציונית: אבותינו הקדמונים, שלעתים יכולים היו להיות בעצמם ארוחת ערב לאחת מחיות הפרא הסמוכות לביתם, היו צריכים ללקט או לצוד את הארוחה שלהם גם במצבי רעב ולחץ. ייתכן והיכולת הזו להירגע גם בזמן רעב, והצורך במזון עתיר קלוריות, היוו איזשהו יתרון שרידותי.

     

    אוכל מנחם הוא צורך אמיתי של הגוף להפחתת רמות הסטרס שהוא חווה ביומיום. אבל חשוב לזכור שיש לא מעט גורמים נוספים שעלולים להשפיע על העלייה במשקל בתקופות לחץ. אנשים השרויים בסטרס מתמשך ישנים פחות טוב, עושים פחות ספורט, שותים יותר אלכוהול, ולכן נמצאים בסיכון גבוה יותר להיות בעלי משקל עודף.

     

    אז מה עושים? הכי חשוב, קודם כל, לקחת את זה בקלות. זה אמנם קשה, אבל ניתן ליישום. חשוב לדעת שהרגלים אפשר לשנות גם בגיל מאוחר - אם רק מנסים. ספורט, מדיטציה ומפגשים חברתיים יכולים גם הם לעזור להפיג את הלחץ ולמנוע אכילה מיותרת.


     



     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אוכלים כשאתם בסטרס? כך פועל אוכל מנחם על המוח"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מומלצים