שתף קטע נבחר

"הגל החמישי": גל רודף גל ונשבר

נכון, "הגל החמישי" הוא סרט מדע בדיוני פוסט-אפוקליפטי לבני נוער, אבל ההגיון הפנימי שלו לוקה בחסר בכל הרמות של הסיפור. איך זה שילדים צעירים מנצחים חייזרים רבי כוח? כי הם אלה שמגיעים לצפות בבתי הקולנוע

 

סרטים פוסט אפוקליפטיים הם תת ז'אנר שעובד. גם סרטי אקשן מבוססי ספרים ל-young adults זה משהו שהולך לו לא רע, במיוחד כשבמרכזם ניצבת גיבורה. ואם אפשר שיהיו ממוקמים בתוך עולם פוסט-אפוקליפטי, אז בכלל. תוסיפו פלישת חייזרים והנה שובר קופות מנצח. נכון? תלוי עד כמה תחליטו להסתמך על כך שאתם רוכבים על הצלחה של סרטים וספרים אחרים, במקום לוודא שהתסריט לא מלא חורים, שהדיאלוגים לא מביכים, ושמערכות היחסים שאתם בונים לא מגוחכות ברמה של סרטי "דמדומים".

 

כך נולד "הגל החמישי", בבימוי ג'יי בלקסון. הנה סרט עם כל המרכיבים ללהיט ממוחזר: הוא מבוסס על ספר (של ריק ינסי), יש בו צעירה שעולמה התהפך על פיו, פלישת חייזרים מרובת שלבים שכל אחד מהם הוא סרט אסונות קטן, ילדים שמאומנים להיות חיילים נוסח "המשחק של אנדר", הרגשה שלכל פעולה של הגיבורה יהיו השלכות על עתיד המין האנושי, תהיות קיומיות בשנקל על המהות של אותו מין וגם משולש רומנטי.

 

עוד ביקורות במדור הקולנוע של ynet:

 

כמו תבשיל שהוקדח, כל המרכיבים לא מצליחים להציל את הסרט מלהיות ערימה מגובבת ולא ברורה של תקלות קולנועיות. נתחיל במעט הדברים שכן עובדים: הדמויות די בסדר. קאסי (קלואי גרייס מורץ) משכנעת כנערה רגילה שהתגלגלה לסיטואציה לא רגילה. היא מבינה איך לתפעל נשק, אבל היא לא הופכת בן לילה ללוחמת על. היא מבוהלת, היא מבינה את מורכבות המצב שבו היא נמצאת.

 

בן פאריש (ניק רובינסון) הוא נער שלמד איתה ושהפלרטוט שכמעט והיה ביניהם נקטע באיבו כי קרתה פלישת חייזרים שקצת שיתקה את כל הסלולרים. הוא מוצא את עצמו בבסיס צבאי עליו מפקד קולונל ווש (ליב שרייבר) שבו בונים על ילדים וילדות, לפעמים בגילאים צעירים ממש, כתקווה האחרונה נגד החייזרים, ומכשירים אותם להפוך ללוחמים שיצליחו להיאבק ולנצח בקרב יריות נגד בני אנוש שחייזרים השתלטו עליהם.

 

זה תרחיש מגוחך כשם שהוא מטופש, בהתחשב ביכולות ההרס המרשימות של החייזרים המדוברים. מה שכן עובד שם הוא הילדים/נערים. מדובר באוסף מדוגם של קלישאות: פאריש כנער המוצלח שעכשיו הופך למנהיג הומני, לעומת רינגר הגותית (מאיקה מונרו) שהיא כמובן גם פמיניסטית וגם מורדת במוסכמות (מאיפה בעצם יש לה אייליינר כשסוף העולם כמעט הגיע?). אבל לפחות הקלישאות יודעות לשחק.

 

גם האפקטים בסרט מוצלחים. לראות מטוס נופל מהשמיים זה מרשים, ושוב מזכיר את אסון התאומים, טראומה שהקולנוע האמריקאי (והקולנוע בכלל) כנראה תמשיך לרפרר אליה עוד הרבה מאוד זמן. בארצות הברית מטוסים נופלים, לא אנשים. כבר בתחילת הסרט מי שנספים בגלל מכות החייזרים, הם בני עמים אחרים - כך למשל המוני אסיאתים שנפגעים בגלל גל צונאמי שהניעו החייזאים.

  

גם אם מתעלמים מחוסר הרגישות המשווע, הסרט מלא בתקלות. במאקרו, זו בעיקר הצורה הלא עקבית שבה החייזרים פועלים. עצם הרעיון של חמשת הגלים לא הגיוני. למה לעשות אותם אחד אחרי השני, אם אפשר לעשות אותם בבת אחת? ובכלל, אם הפולשים הם כאלה עוצמתיים, איך פתאום חבורת ילדים מאיימת עליהם. הנרטיב של בני אנוש חלשים אך מלאי תעוזה שמצליחים להביס אויב חזק, הוא סיפור מוכר שעובד, עוד מימי דוד וגוליית. אבל כדי שזה יעבוד הוא צריך לכלול איזשהו הגיון פנימי, שלא קיים ב"גל החמישי".

 

  

העובדה ש"הגל החמישי" מתנהל כמו שני סרטים שונים לא עוזרת. זה מבנה מקובל, אבל מכיוון שהתחלנו את הסרט עם קאסי, הפיצול לא ברור. היא הולכת לה ביער, מחפשת את אחיה, ובדרך פוגשת את אוון (אלכס רואו), בחור נחמד עם התנהגות קצת משונה, שכל מי שראה שני סרטים וחצי בחייו יבין מה הולך לקרות איתו, ואיתם. בזמן שקאסי משוטטת, בן נמצא במחנה הצבאי, בו החליטו להשתמש בנערים וילדים ולהעביר אותם שרשרת חיול מזורזת, במקום להיעזר בניצולים המבוגרים. ההסבר לכך קלוש להחריד.

 

כשהסיפורים כבר נפגשים, מה שקורה בין קאסי לאוון ולבן מביא את הסרט לשיאים של פארסה. השלושה מנהלים שיחות שלקחו מקומדיית תיכון רומנטית, באמצע קרב ושנייה לפני שהכול אמור להתפוצץ. הומור בסרטי אסונות יכול להיות נהדר, אם הוא באמת מצחיק, או קשור למה שקורה. כאן לא בטוח שהצחוקים ההיסטריים שעלו מהקהל היו הדבר שהבמאי והתסריטאים דמיינו לעצמם.

 

 

אולי אם היו בוחרים להסביר יותר לעומק את ההתנהלות הסותרת של החייזרים, או לחלופין, דווקא משאירים אותה כללית אבל אחידה, הסרט היה עובד. אבל "הגל החמישי" נופל בבורות היומרניים שכרה לעצמו בגלל התעקשות על מנגנון השמדה רב עוצמה, שההסברים לגביו פשוט לא משכנעים. וגם יכולת כתיבת דיאלוגים שלא קיימת, גם היא היתה יכולה לעזור.

 

"הגל החמישי" (ארצות הברית) - במאי: ג'יי בלקסטון. שחקנים ראשיים: קלואי גרייס מורץ, ניק רובינסון, אלכס רואו, מאיקה מונרו, לייב שרייבר. אורך הסרט: 112 דקות.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים