עולה מאתיופיה התחתן ואיבד את זכותו לדירה

גטנט אסנקאו, ישראלי שעלה מאתיופיה בשנת 2002, ביקש לממש את זכותו לסיוע ברכישת דירה, אולם גילה להפתעתו כי הוא אינו זכאי לכך כיוון שהתחתן עם ישראלית ילידת הארץ. אסנקאו, שהתארח באולפן ynet עם אישתו עמיטל, סיפר בראיון כי כשהם הגיעו למשרד הקליטה, נאמר להם שקיים כזה סיוע, אבל הם אינם זכאים לו. צפו בראיון:

האם מצפים שאתיופים או עולים מארצות אחרות יתחתנו רק בינם לבין עצמם?

עמיטל: "באמת שאלתי את עצמי הרבה פעמים מה עומד מאחורי ההחלטה הזאת, אולי הציפייה או המחשבה היא שעולים חדשים יתחתנו רק עם עולים חדשים. זה חוק שנחקק לפני שבע שנים, יכול להיות שאז היה באמת אחוז קטן של זוגות משולבים. יכול להיות שהיום הצרכים הם אחרים, זה השתנה".

ומה אמרו במשרד הקליטה? 

"במשרד הקליטה התקשרו אלינו, ואמרו שהם מאוד רוצים לעזור לנו, מאוד כואב להם. אנחנו מאמינים לזה, אנחנו לא כועסים על אף אחד, זה פשוט משהו שצריך לתקן אותו".

ההטבה לה זכאים עולים חדשים מאתיופיה חסרי דירה היא הלוואה מהמדינה בריבית נמוכה לתקופה של 28 שנה העומדת על בין 400 ל-500 אלף שקל, או הלוואה בגובה 95% משווי הדירה - לפי הנמוך מביניהם. התנאים לקבלת סיוע כאמור הוא שהורי הזוג הנשוי נולדו באתיופיה, או שאחד מבני הזוג נולד באתיופיה והורי בן הזוג האחר נולדו באתיופיה.

גטנט אסנקאו ואשתו עמיטל(צילום: חגי דקל ויוגב אטיאס)

ממשרד השיכון נמסר בתגובה: "עם כניסתו לתפקיד, זיהה שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, בעיה קשה בתחום פתרונות הדיור לבני העדה האתיופית. החלטת הממשלה המדוברת, שהתקבלה לפני כשבע שנים, אכן דורשת תיקון.

"בכינוס הקרוב של ועדת השרים לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה, עתיד השר גלנט להציג תכנית סדורה ונרחבת המציעה לשנות את מדיניות הסיוע, ובכללה, יזכה לראשונה כל זוג, בין אם שני בני הזוג או רק אחד מהם בן העדה, לאותן ההטבות בדיוק".

ממשרד הקליטה נמסר בתגובה: "אנשי המשרד ייצרו קשר עם אסנקאו ויסייעו לו לקבל את הסיוע המדובר, למרות המגבלה הקיימת. סיוע זה יתבצע על פי המנגנונים הקיימים במשרד".