איפה היה אלוהים בשואה? תשובות של מאמינים
שלוש תשובות שונות ומטלטלות של אנשים שהמשיכו להאמין אחרי התופת: יו"ר "יד ושם", הרב ישראל מאיר לאו; התיאולוג הפולני הקאתולי זביגנייב נוסובסקי, עורך כתב העת הקאתולי – וההיסטוריון המנוח פרופ' צבי בכרך, חלק מפרויקט "חדר השאלות הגדולות" של "יד ושם"
בשנת 2013 נשאלו מספר אנשי רוח יהודים ונוצרים, רבנים וכמרים, את שאלת השאלות המנקרת באנושות כבר שבעה עשורים: איפה היה אלוהים בשואה, כחלק מפרויקט "חדר השאלות הגדולות" של בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה של "יד ושם". שלוש תשובות שונות ומטלטלות של אנשים שהמשיכו להאמין אחרי התופת:יו"ר "יד ושם", הרב ישראל מאיר לאו; התיאולוג הפולני הקאתולי זביגנייב נוסובסקי, עורך כתב העת הקאתולי – וההיסטוריון המנוח פרופ' צבי בכרך.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
יום השואה בערוץ היהדות :
- "בלב שבור, צעד סבא רבא שלי על ספרי התורה"
- פלאשוב, אושוויץ, ברגן-בלזן: "כולם נראו כמו מלאכי המוות"
- "קפה ירושלים" בפולין: "היו לי חיים נפלאים, עכשיו אני מעביר את הזיכרון"
הרב ישראל מאיר לאו: לא האם, אלא למה
"יש שכר ועונש, יש ניסיונות ומבחנים. יש הנהגה אלוקית, רק שאני קטונתי מלהבין אותה".
"אין לנו תשובות לדברים שנשגבים מאתנו. זו שאלה ששאלו גדולי עולם: אברהם אבינו שאל: אולי יש עשרה צדיקים?
הוא טען כלפי אלוקים את הטענות שאנו טוענים: תודעני על מה תריבני. למה זה מגיע לי? ואשתו אומרת: "ברך אלוהים" – מלשון גידוף. תקלל אותו, העיקר תשתחרר מהייסורים האלה. והוא עונה לה בחריפות: "כדבר אחת הנבלות תדברי". את הטוב נקבל מאלוהים, ואת הרע לא?
ה' נתן לנו עיניים ואוזניים, ידיים ורגליים, ואבא ואמא, ולחם לאכול ובגד ללבוש, ואת זה קיבלנו כמובן מאליו. לא שאלנו מה עלינו לשלם על זה. מגיע לנו. את הטוב נקבל מאת האלוהים את הרע, לא? "ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך".
לי יש דבר אחד שאין לי תשובה עליו, ולא תהיה לי לעולם: למה? למה??! למה אחי נספה בטרבלינקה בגיל 13 וחצי, ואני שהייתי בן 5 נשארתי בחיים? למה? למה הוא שם ואני כאן ולא להיפך? אין לי הסבר. יש שכר ועונש, יש ניסיונות ומבחינים. יש הנהגה אלוקית, רק שאני קטונתי מלהבין אותה.
זביגנייב נוסובסקי, תיאולוג קאתולי: בדומייה בתפילה
"מנקודת מבט נוצרית, השואה הגיעה לעם הנבחר, ועל כן הגיעה גם לאלוהים עצמו"
אני עונה לשאלה זו בדומייה ובתפילה. בחרתי בדומייה, כי כל הניסיונות לענות על שאלה זו מובילים למסקנה שאין תשובה מתקבלת על הדעת. דומייה - ותפילה, אם מישהו רוצה ויכול להתפלל.
מנקודת מבט נוצרית, השואה הגיעה לעם הנבחר, ועל כן הגיעה גם לאלוהים עצמו. רצח האלוהים היה משהו שייחלו לו באידיאולוגיה הנאצית, למרות ששם האל נחרט על אבזמי החגורות של החיילים הגרמניים. האידיאולוגיה הזו הייתה אנטי-דתית מבחינה יהודית ונוצרית כאחד, ולכן ניתן להבין את נטישת הדת כמתן ניצחון להיטלר.
פרופ' צבי בכרך ז"ל, היסטוריון וניצול שואה דתי: ברוגז עם אלוהים
"אני לא מקבל שיכולה להיות השגחה לזוועה כזו, ועל זה אני מורד. אז מה עושה הכיפה על הראש?"
"אני ברוגז עם הקב"ה. אני לא מקבל את זה שהוא הרג את הוריי. אני לא מקבל את זה שהוא הרג את
אז מה עושה הכיפה על הראש? אני מסביר את זה לאנשים ולעצמי: חוץ מהשואה, יש עוד דברים ביקום. חוץ מהשואה יש דברים יפים. יש אנשים טובים מאוד. אני בכלל מאמין בטובו של האדם. ואם הוא רוצח, אז הוא שטן.
אני מאמין ביופיו של העולם – חוץ מהשואה. לה אין לי הסבר, ובוודאי שלא הסבר אלוקי. כך שבמובן זה, אני עם השואה ועם האלוקים לא מסתדר. ואני לא מקבל את כל ההסברים האלה של "היסח הדעת". מאיפה להם, לרבנים? מה, הם יגידו לי למה רצחו את הוריי?
"אין תשובה אחת נכונה"
מאשה פולק-רוזנברג, מנהלת מחלקת הדרכות חינוכיות ב"יד ושם", מספרת כי "חדר השאלות הגדולות או 'מרכז למידה', בשמו המלא, הוא חלק מהמתחם שהוקם ב'יד ושם' בשנת 2015 עם פתיחת מוזיאון החדש, והוא שייך לצד החינוכי שבו. הוא מתמקד בשאלות שמתעוררות בעקבות הביקור במוזיאון, כמו 'האם השואה יכלה להתנהל בלי היטלר?' או 'כיצד בני אדם הפכו לרוצחים?' וגם 'איפה אלוהים היה בשואה?' לכל שאלה (17 במספר) יש מספר אנשים שנותנים תשובות משלהם: אנשי דת, פילוסופים, שחקנים וסופרים".
"'חדר השאלות' של בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה של "יד ושם", מבוסס על עקרון הלימוד היהודי כי אין 'תשובה אחת נכונה'. המטרה היא לא למצוא את התשובה הנכונה ביותר, אלא שלימוד מגוון התשובות יקרב לאמת, ושאדם ירצה לחפש בעצמו עוד".
חדר השאלות קיים בשלוש שפות (אנגלית, רוסית ועברית), ופולק-רונזברג מספרת כי הדגם החדשני שלו הועתק כבר למקומות שונים ברחבי העולם. "בבלוק 27 הביתן היהודי באושוויץ נפתח חדר שאלות. חדרי שאלות נוספים נפתחו במוזיאונים היהודיים במוסקבה ובסידני".
