"מצפה רמון בתנופה - אין כאן קיפוח עדתי"

סערה בעקבות פרסום המחקר ב-ynet אודות מצפה רמון בסוף השבוע הקודם, שקבע כי התושבים האשכנזים דוחקים את הוותיקים המזרחים מהיישוב. ראש המועצה, רוני מרום, פנה השבוע לנשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' רבקה כרמי, וביקש לסתור אותו. "אם לשפוט על פי הכתבה, הרי שמדובר במחקר שהגדרתו כאקדמית מוטלת בספק", כתב. "העובדות, כביכול, המוצגות בכתבה קשורות בקשר קלוש למציאות והמסקנות שהמחקר מעלה מהן מגמתי, מקומם וסותר את העובדות העולות מהמחקר עצמו". צפו בדיון באולפן ynet בהנחיית אטילה שומפלבי.

מהים ועד הרי י-ם: השכונות החדשות בישראל

מצפון תצא דירה: הכירו את השכונות החדשות

המחקר של החוקרת רעות ריינה-בנדריהם העלה את סוגיית הקיפוח העדתי על מפת הנדל"ן. ריינה-בנדריהם בחנה במשך 4 שנים את תושבי מצפה רמון מול ההתיישבות החדשה והגיעה למסקנה המדאיגה הבאה: "האליטה האשכנזית דחפה את המזרחים, תושביה הוותיקים של העיירה הדרומית, החוצה". על פי המחקר, "היזמים האשכנזים צברו הון כלכלי, חברתי ופוליטי ואילו המתיישבים הוותיקים - המזרחים והבדואים - נושלו מהמרחב העירוני".

ואולם, לשיטתו של ראש מועצת מצפה רמון, "נראה שהחוקרת עשתה מאמץ עליון לכופף את עובדות החיים רק בכדי לעשות שימוש במושג 'ג'נטריפיקציה', שהוא כפי הנראה מאוד מקובל בימים אלו במוסדות האקדמיים. עצוב שכדי לקבל הד על מחקר אקדמי עושים שימוש במקדם המכירות המוכח והאמין במדינתנו - השד העדתי".

"היישוב נמצא בתנופת פיתוח. הוא קולט תושבים ועסקים בלי קשר למוצא או מצב סוציו-אקונומי. המחקר בעצם מפספס את התהליך במצפה רמון", אמר מרום בשיחה עם ynet. "אין שום מאבק עדתי ביישוב. וגם אם קיימים מתחים בין קבוצות אוכלוסייה ותיקות וחדשות, אנחנו פותרים את הבעיות בדיבור משותף".

מנכ"ל מועצת מצפה רמון, דרור דבש, הוסיף כי "מכל סוגי האוכלוסייה והקבוצות והעדות במצפה רמון תקפו את תוצאות המחקר. אנשים מרגישים הזדהות גדולה עם היישוב וחשים כי יש התפתחות למרות הקשיים האובייקטיבים. התושבים נעלבו מהמחקר, ללא קשר לסוג האוכלוסייה".

מצפה רמון. "אנשים מרגישים הזדהות גדולה עם היישוב"(צילום: הרצל יוסף)

תושבי מצפה רמון: "אף אחד לא דוחק רגליים"

גם תושבי מצפה רמון חלקו על מסקנות המחקר, שפורסם במסגרת כנס "לחשוב מהדרום" שנערך במכללת ספיר ועסק בסוגיות של כלכלה ותרבות בדרום. שולמית חקלאי, תושבת מצפה רמון, כתבה בדף הפייסבוק העירוני כי "לדעתי, הפרשנות של החוקרת מבטאת את הרהורי ליבה ולא את המציאות - אף אחד לא דוחק רגליים של אף אחד. אנשים עוזבים מסיבות רבות ובאים מסיבות רבות, לעדתיות אין שום קשר. הטיעון המרכזי של המחקר מעביר את תשומת הלב מקשיים אמתיים הדורשים השקעה ותשומת לב - למחוזות שאין בהן אמת".

"אולי אין פה מספיק מקומות עבודה", כתבה מיטל ישראל, גם היא תושבת מצפה רמן, "אבל מכאן ועד להגיע למסקנה שהאליטה האשכנזית דחקה את התושבים הוותיקים החוצה? מקווה שהחוקרת תשכתב את המחקר".

"מצפה רמון עברה בהדרגתיות שינוי מרחבי ודמוגרפי - מעיירה מדברית שנבנתה במודל של עיירת פיתוח, ליישוב קהילתי בר קיימא", אמרה בסוף השבוע שעבר ל-ynet ריינה-בנדריהם. על פי המחקר שכתבה, בשלב מסוים החלו להגיע יזמי נדל"ן לעיירה במסגרת של חוות בודדים ושינו את הסביבה. "הם הקימו מיזמים תיירותיים וחקלאיים המבוססים על פיתוח סביבתי ואקולוגי. לכאורה זה דבר חיובי. אבל לאט לאט הם שינו את התכנון העירוני של מצפה רמון", טענה.

הקבוצות שהגיעו לכאן הפכו לחזקות", הסבירה את התזה שלה, "אוכלוסיות אלה נפלטו מהאזור העירוני בגלל צפיפות ויוקר המחייה - וחיפשו אלטרנטיבה". אלא שלטענתה, "האנשים שהגיעו לכאן בעצם מקימים לעצמם יישוב שתואם את האג'נדה שלהם. נכון, למצפה רמון לא הגיעו טייקונים גדולים אלא אנשים ממוצעים, יזמים קטנים. אבל הם לא יכלו לקיים את עצמם בפריפריה בלי תשתיות מפותחות - ולכן שינו את המנגנון הכלכלי ביישוב. כיום כבר לא מדובר ביישוב שמבוסס על כרייה ותעשייה".

צפו בראיון עם החוקרת רעות ריינה-בנדריהם באולפן ynet