הציבור שילם על מחדל הארנונה בביטוח לאומי

בניין משרדים ששכר הביטוח הלאומי בפסגת זאב בירושלים עמד 3 שנים ללא שימוש. בית המשפט מתח ביקורת על בזבוז הכספים מהקופה הציבורית

עו"ד שלמה מליקפורסם: 04.07.16 , 08:04

סכסוך נדל"ני שנידון בין חברה פרטית לבין המוסד לביטוח הלאומי הגיע לבית משפט השלום בירושלים, שם נחשפה התנהלות רשלנית שעלתה למדינה מאות אלפי שקלים: ביטוח לאומי שכר בניין משרדים בשכונת פסגת זאב, אך זה עמד ללא שימוש במשך שלוש שנים. בפסק דין חריף מתח לאחרונה השופט מוחמד חאג' יחיא ביקורת קשה על המחיר ששילמה הקופה הציבורית.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ב-2003 שכר המוסד לביטוח לאומי את המבנה, וכחודש לפני תום החוזה שנחתם לחמש שנים הודיע שיפנה את הנכס, שעמד ללא שימוש במשך שלוש שנים. בעלת המבנה, "מ.מ.ן נכסים", ביקשה מהמוסד הארכה של יומיים במועד הפינוי כיוון שבעליה נמצאים בחו"ל, אבל ביטוח לאומי לא הסכים ושלח לה את המפתחות בדואר.

תביעה

על ביקורת משלמים: המכתב עלה 90 אלף ש'

עו"ד בשאיר פאהום- ג'יוסי

בודק של מכון התקנים כתב ביקורת קשה על חברה שביצעה עבודות חשמל בבסיס צה"ל ואף רמז לפלילים. בעקבות זאת הוא נתבע על לשון הרע

על ביקורת משלמים: המכתב עלה 90 אלף ש'

החברה, שגילתה במקום ליקויים רבים, הגישה ב-2009 תביעה נגד ביטוח לאומי לפיצוי של כ-250 אלף שקל בטענה שהפר את ההסכם וגרם לה להפסיד דמי שכירות. לדבריה המקום הוחזר עם מערכות מיזוג אוויר וחשמל מקולקלות, תאורה שבורה, בעיות אינסטלציה ועוד. בנוסף נטען כי המקום הופקר והפך מקלט לחסרי בית ולבעלי חיים, דבר שפגע במוניטין שלו.

היא ציינה בתביעה שנציגי הביטוח הלאומי הואילו להגיע לנכס רק חודשיים אחרי הפינוי, וגם אז טענו שהליקויים זניחים. מאחר שהמוסד סירב לבצע את התיקונים, עשתה זאת החברה בעצמה בעלות של 51,975 שקל.

ביטוח לאומי הזכיר מנגד שבמשך שלוש שנים תמימות שילם שכירות מלאה אף שלא השתמש בנכס, והוסיף כי החברה לא פעלה להקטנת נזקיה משום שלא החלה בתיקונים באופן מידי. מעבר לכך הגיש ביטוח לאומי תביעה נגדית להחזר של יותר מ-150 אלף שקל עבור ארנונה ששילם בטעות כשנתיים אחרי שעזב. לטענתו, כשגילה על כך ביקש מהעירייה לזכות את חשבונו אך נמסר לו שהחברה מתנגדת.

זלזול בכספי ציבור

בפסק דין חריף קבע השופט מוחמד חאג' יחיא כי שתי התביעות מתקבלות באופן חלקי. נקבע כי ביטוח לאומי הפר את הסכם השכירות, וכי הליקויים שהותיר אחריו ניכרו בתמונות שהגישה החבר ובחשבונית התשלום עבור התיקונים. המוסד לא הביא מספיק עדים או ראיות שיתמכו בטענתו שהליקויים היו זניחים.

השופט חאג' יחיא החליט שביטוח לאומי יחזיר לחברה את עלות התיקונים ויפצה אותה על אובדן דמי שכירות לתקופה מסוימת. בהקשר זה נקבע כי לא מגיע לחברה מלוא הסכום שתבעה, כיוון שהיא אכן דחתה את ביצוע התיקונים מעבר לנחוץ, ולכן היא תקבל רק 101,200 שקל.

מכאן ניגש השופט לתביעה הנגדית, ומתח ביקורת על ההתנהלות התמוהה של ביטוח לאומי – שלא דיווח לעירייה שחדל להחזיק בנכס תוך זלזול משווע בכספי ציבור. ואולם הוא מצא שגם החברה התנהלה באופן בעייתי, כיוון שעצמה את עיניה לכך שמישהו אחר משלם ארנונה במקומה.

לפיכך החליט השופט שביטוח לאומי יקבל רק חלק מהכסף ששילם ביתר, והחברה חויבה להחזיר לו 139,200 שקל. התוצאה היא כי הסכומים (להם מתווספים הפרשי הצמדה וריבית) שנפסקו לשני הצדדים פחות או יותר דומים. המפסידים העיקריים מכל הסיפור הם משלמי המסים.