נתונים מדאיגים: כ-35% מחולי הסוכרת - בסיכון פי 3 לתאונת דרכים
שאלון חדש שפותח בארה"ב נועד לזהות את הסכנה של חולי סוכרת הנוהגים. לדברי מפתחי השאלון, כשליש מהחולים שאינם מאוזנים, נמצאים בסיכון גבוה לירידת רמות הסוכר - היפוגליקמיה ומכאן לישנוניות, ערפול חושים, איבוד הכרה וביצוע תאונת דרכים
אם אתם חולי סוכרת בעלי רשיון נהיגה – ודאו שאתם מאוזנים: שאלון חדש שפותח בארה"ב נועד לזהות את חולי סוכרת סוג 1 הנמצאים בסיכון גבוה לביצוע תאונת דרכים. לדברי מפתחי השאלון, כשליש מהחולים אינם מאוזנים ונמצאים בסכנה גבוהה. הממצאים פורסמו בכתב העת Diabetes Care.
"כמו שטייסים חייבים לבצע צ'קליסט ובדיקות רפואיות לפני שהם עולים על טיסה, כך גם נהגים הסובלים מסוכרת חוייבים להיבדק ולשאול את עצמם האם הם כשירים לנהיגה", אמר ד"ר גניאל קוקס מאוניברסיטת וירג'יניה שעמד בראש מפתחי השאלון, "החולים צריכים לוודא שלא נטלו כמות גבוהה מידי של אינסולין, האם אכלו מספיק פחמימות, כדי לוודא שלא יגיעו למצב של היפוגליקמיה".
קראו עוד על מחלת הסוכרת:
בדקו עצמכם: האם אתם עתידים לפתח סוכרת?
טרום סוכרת: 7 צעדים לשינוי - ומניעת המחלה
הסוכרת לא מאוזנת? הסיכון להתקף לב עולה פי 4
מחלת הסוכרת נחלקת לשני סוגים: סוכרת מסוג 1 הקרויה גם סוכרת נעורים, וסוכרת מסוג 2 הקרויה גם סוכרת מבוגרים. סוכרת סוג 1 ("סוכרת נעורים") היא מחלה בה תוקף הגוף את התאים בלבלב האחראים על ייצור ההורמון אינסולין.
האינסולין אחראי על החדרת הסוכר מהדם לתאי הגוף לצורך יצירת אנרגיה. כ-10% מכלל חולי הסוכרת (כ-40 אלף ישראלים) לוקים בסוכרת נעורים, והשאר סובלים מסוכרת סוג 2.
כאמור, הסכנה המרכזית אצל חולי סוכרת סוג 1 היא מצב של ירידה חדה ברמת הסוכר בדם, הקרויה היפוגליקמיה. מצב זה הוא מסכן חיים, ומתבטא בחולשה, ישנוניות, שינוי במצב ההכרה ובמקרים קשים גם נזק מוחי בלתי הפיך, פרכוסים ומוות.
במחקר החדש שערכו החוקרים, נמצא כי חולי סוכרת סוג 1 נמצאים בסיכון גבוה להתנגשות בתאונת דרכים, בשל תופעת ההיפוגליקמיה: ירידת רמת הסוכר בדם, המובילה לעייפות, ערפול חושים, עד לאיבוד הכרה.
החוקרים פיתחו שאלון הכולל 11 שאלות שמטרתו לאתר את אותם נהגים החולים בסוכרת סוג 1 ומצויים בסיכון גבוה כשהם על ההגה. השאלון כולל שאלות על חוויות העבר שלהם בעת שנהגו כמו "האם היית מעורב בתאונת דרכים בשנתיים האחרונות", "האם סבלת מרמות נמוכות של סוכר בחצי השנה האחרונה" ו"האם חשת מסוחרר או סבלת מתסמינים אחרים האופייניים לרמת סוכר נמוכה".
בהתבסס על התשובות ל-11 השאלות, מצאו החוקרים כי כ-35% מחולי הסוכרת שאינם מאוזנים, נמצאו בסיכון גבוה פי 3 לתאונת דרכים, בהשוואה לחולי סוכרת מאוזנים. חולים אלה אף נמצאו מעורבים בתקריות או תאונות דרכים בשנה, בהשוואה לחולי סוכרת מאוזנים.
"נהיגה איננה פריבילגיה או זכות", אמרו החוקרים, "כל חולה הסובל מסוכרת סוג 1, דום נשימה בשינה, נרקולפסיה, או מחלה אחרת המשפיעה על העירנות, צריך לקחת אחריות על עצמו, על המשפחות שלנו ועל נהגים אחרים כדי לוודא שנהיגתו בטוחה".
ומה המצב בישראל?
בארץ אין כל פיקוח מסודר על כשירותם הרפואית של הנהגים מתחת לגיל 65, וחולי הסוכרת אינם נדרשים לכל דיווח או מעקב, גם אם סבלו מאירועים של היפוגליקמיה. רופא המשפחה נדרש לדווח על כל שינוי במצבם של מטופליו העלול לסכן את כושר נהיגתם, אך רבים מחולי הסוכרת כלל אינם מדווחים על אירועים של היפוגליקמיה, בשל החשש מפסילת הרשיון.
הרשות לבטיחות בדרכים מסרה בתגובה: "הרשות היתה שותפה בוועדה בין-משרדית, שעסקה בחובת הדיווח של רופאים אודות מחלות העלולות להוות סיכון בנהיגה, למכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
"הרשות הכינה עבור הוועדה מסמך מקיף, אשר מיפה את כלל המחלות המרכזיות ואת רמת הסיכון שלהן בנהיגה, בין היתר על סמך מחקרים כלל עולמיים. הוועדה המליצה על חובת וחשיבות הדיווח של הרופאים בהתייחס למספר מחלות ובהן גם סוג מסוים של סוכרת. מסקנות הוועדה והמלצותיה, אשר הוגשו לפני כשנתיים, אומצו על ידי משרד הבריאות".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "על פי תקנות התעבורה,חלה חובה על כל רופא המטפל באדם, לדווח לרשויות המוסמכות על כל שינוי במצב בריאותו של המטופל, העשויה להשפיע על כושר נהיגתו.
"בהתאם לממצאים נקבעת זכאותו של האדם להחזיק ברשיון נהיגה. בנוסף לך חלה חובה על כל נהג בישראל להגיש תצהיר על מצב בריאותו החתום ומגיל מסוים גם לבצע בדיקות רפואיות תקופתיות, הכוללות גם רמת סוכר בדם וזאת כתנאי לחידוש הרישיון.
"יצוין כי כל אדם המגיש בקשה להוצאת רישיון נהיגה, נדרש לעבור סדרה של בדיקות רפואיות כתנאי לקבלת הרישיון. לאחר מכן קיימות מספר תחנות בדיקה במשך תקופת הנהיגה, האמורות לגלות גם רמת סוכר גבוהה, העלולה להשפיע כל כושר הנהיגה".
בשנת 2016 נהרגו על כבישי ישראל 372 בני אדם, 16 יותר מסך ההרוגים בכל 2015. הכביש הכביש המסוכן ביותר ב-2016 בחישוב של הרוגים לכל 100 ק"מ סלולים היה כביש 431, כביש שאורכו כ-10 ק"מ ונהרגו בו 8 בני אדם ב-5 תאונות קשות.
כביש מספר 1 בין תל אביב לירושלים בו התבצעו עבודות תשתית מקיפות, הוא ה-2 בטבלה הלא מחמיאה, עם 14 הרוגים לאורך 57 ק"מ כביש. נתיבי איילון (כביש 20) מסוכנים כמעט כמותו, עם 5 הרוגים השנה לאורך כ-25 ק"מ.
היום הקטלני ביותר על הכביש הישראלי הוא ראשון, בדומה לימי חמישי ושישי. הימים ה"בטוחים" ביותר ב-2016 היו שלישי ושבת. מעניין יותר לגלות כי השעה בין 19:00 ל-20:00 בערב היא הקטלנית ביותר על הכביש, עם יותר מפי 3 הרוגים לעומת שעתיים מוקדם יותר (17:00-18:00).
לפנייה לכתב/ת 
