"סן-פרנסיסקו מדהימה, אבל פה זה הבית"
המעבדות בחו”ל משוכללות יותר והמשכורות גבוהות יותר, אז איך נוכל לעצור את בריחת המוחות? כתבה שלישית ואחרונה
בשיתוף חברת טבע
כבר לפני שבע שנים הבינו קברניטי המדינה כי בריחת המוחות היא בעיה שצריך לטפל בה ומגמה מדאיגה שצריך לעצור. ואכן, 2010-ב הגדירה הממשלה את השבת המוחות כמשימה לאומית וניסחה תוכנית לאומית לטיפול בבעיה.
כתבות נוספות בנושא במתחם המורה של המדינה וגם:
- ישראל משקיעה בחוקרים, מדינות אחרות נהנות מהם
- אין כאן מספיק מקום לכולנו
- "מהילדים האלה יצמחו יזמי העתיד"
בהחלטת הממשלה ממארס 2010 נאמר כי "הממשלה רואה בהבאת אנשי מדע וטכנולוגיה ישראלים ויהודים מצטיינים מחו"ל כלי מדיניות מרכזי לצורך העלאת רמת המצוינות במוסדות ההשכלה הגבוהה והמחקר, וחיזוק היצע העובדים המיומנים במשק, בין היתר על מנת להגדיל את פוטנציאל הצמיחה בתהקיימא של מדינת ישראל."
בין הצעדים שננקטו בעקבות אותה החלטה היו גם הקמת מרכזי חקר שיקלטו חברי סגל חדשים, יחזקו את המחקר המדעי בישראל ויבססו את מעמדו כגורם מרכזי במחקר המדעי בעולם, והקמת צוות שיאתר ויעודד מדענים לחזור לישראל, בין השאר על ידי סיוע בהשמה.
מכוח ההחלטה הושקה ביוני 2013 "חוזרים, התוכנית הלאומית להשבת אקדמאים." התוכנית פונה לאקדמאים ישראלים השוהים בחו"ל.
מצד אחד, היא עוזרת להם להסיר חסמים ולסייע להם להחליט לחזור, ומצד שני פונה למעסיקים בארץ ומנסה "לשדך" בין המוחות החוזרים למקומות העבודה בתעשייה המקומית. עד סוף 2014 חזרו לישראל במסגרת התוכנית 294-כ אקדמאים שהשתלבו באקדמיה ובתעשייה.
לתוכנית רשומים אלפי אקדמאים ישראלים מכל תחומי המדע, ואתר התוכנית מלא מידע טכני על ענייני מס, חינוך, בריאות, טיפים למציאת עבודה ופירוט על ההטבות שלהן זכאים החוזרים. באתר אפשר למצוא גם סיפורים אישיים מעודדים של אלה שחזרו לארץ בעזרת התוכנית, בין היתר על כיצד עזרו להם להתגבר על הביורוקרטיה, ליצור קשרים וגם סתם להרגיע חששות ו"להחזיק את היד."
אחת המטרות שסימנה לעצמה התוכנית היא חיזוק הסגל האקדמי המחקרי בארץ באמצעות החזרת חוקרים מצטיינים. עד תחילת 2014 הצליחה התוכנית לשלב 58 חוקרים שחזרו מחו"ל. אחד מהם הוא ד"ר ליאור קורנבלום (36), חוקר בפקולטה להנדסת חשמל במרכז למיקרו ולננו-אלקטרוניקה בטכניון.
קורנבלום חזר לפני כשנה וחצי, אחרי פוסט- דוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת ייל היוקרתית. "אשתי ואני ידענו שנרצה לחזור אחרי הפוסט," הוא אומר. "אנחנו אוהבים מאוד את ישראל ומרגישים שזה הבית שלנו כיהודים וכישראלים. יצרנו קשר עם התוכנית להשבת אקדמאים, והם מיד התגייסו לסייע לנו למצוא עבודה ובעניינים ביורוקרטיים כמו מיסוי וביטוח לאומי. ציוותו לנו מלווה אישי, והרגשתי שהם פועלים מתוך אידיאולוגיה. כבר בתום השיחה הראשונה קיבלתי מהם הצעות עבו- דה רלוונטיות לתחום שלי. היו אפילו הצעות ממקומות עבודה שלא ידעתי שקיימים בארץ."
בסופו של דבר החליט ד"ר קורנבלום להשתלב באקדמיה והתקבל לטכניון, שבו הוא עוסק במחקר במוליכים-למחצה ובמיקרו-אלקטרוניקה – תחום שבו עוסקות פחות מעשר מעבדות בכל העולם. "מכיוון שהמעבדה שלי דורשת יכולת לא שגרתית וציוד יקר מאוד, הקליטה שלי הייתה מאתגרת, אבל בטכניון התגייסו לעניין בנחישות. למדתי אצל אחד הממציאים של היכולת הטכנולוגית הזאת, וידעתי שאני רוצה להביא את תחום המחקר הזה לארץ. בזכות הסיוע והמשאבים שקיבלתי מהטכניון אנחנו מפתחים כעת יכולת שאין כמותה במזרח התיכון כולו."
ד”ר ינאי פישביין (42), מדען בכיר וראש צוות החוקרים במחלקת הפארמקולוגיה ומו"פ ב"טבע," סבור שהעזרה הממשלתית מבורכת, אבל הפתרון צריך לבוא דווקא מהתעשייה.
"הממשלה ניסתה לפתור את בעיית המוחות הישראליים, שזה מצוין, אלא שהמעבדות החדשות שהוקמו מייצרות בטווח הארוך מספר גדול עוד יותר של דוקטורים ממדעי החיים, שלא בהכרח יקבלו משרה בסגל האקדמי."
פישביין עצמו הוא "מוח חוזר." לפני שנתיים, אחרי שהות של שבע שנים בסןפרנסיסקו, הוא חזר ארצה עם אשתו ושלושת ילדיהם. לפני כן הספיק לעשות פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סן-פרנסיסקו, שבה חקר את מחלת הפרקינסון.
"הרחבנו שם את המשפחה, נולדו לנו עוד שני ילדים והיה לנו טוב," הוא אומר. "אשתי מצאה עבודה טובה בחברת 'אפל' והייתה לנו קבוצת חברים גדולה, ברובה ישראלים, אבל כל השנים רציתי לחזור. בסוף זה קרה, אחרי שראיתי מודעת דרושים בעיתון על כך שמחפשים מדען בתחום שלי בטבע. היה לי הרבה מזל שבדיוק חיפשו מישהו שמתמחה בתחום שלי."
מוניקה לב-כהן, מנכ"לית ארגון Science Abroad – שפועל לשמירת קשר עם מדענים וחוקרים ישראלים בעולם אומרת כי "האתגר הגדול הוא עידוד מדענים ישראלים שנמצאים בפוסט דוקטורט בחו"ל לשקול כיווני קריירה בתעשייה בישראל. המדענים יצאו לפוסט בחו"ל במטרה להשתלב כאן בחזרה כחברי סגל באוניברסיטאות, אלא שמספר הנקלטים במשרות אקדמיות בארץ זעום. יחד עם חברת טבע, אנחנו פועלים לשינוי התפיסה בקרב המדענים וחיבורם לתעשייה בישראל, על-ידי מתן כלים ומפגשים עם אנשי מפתח מהתעשייה בישראל".
זרוע אחרת שמסייעת להחזיר את המדענים לישראל היא מרכז הקשר של האקדמיה למדעים. גם היא עוזרת לחוקרים ישראלים שעובדים או לומדים בחו"ל למצוא משרה הולמת בארץ כדי שיוכלו לחזור. על פי אתר המרכז, מאות מדענים ישראלים חוזרים כבר השתלבו בעזרתו במרכזי מחקר בארץ.
במרכז מגדירים שלושה חסמים עיקריים המונעים חזרת מדענים: סגנון ההתנהלות השונה בארץ בהשוואה לארה”ב ואירופה, החשש מהביורוקרטיה ומחוסר השקיפות, ודאגה מאי-יציבות תעסוקתית. מרכז הקשר מנסה לסייע בהסרת החסמים האלה. המדענים שחזרו לא מצטערים על כך. כולם מספרים שהרגשת השייכות והקרבה לסבא ולסבתא ולחברים שוות להם יותר מעוד כמה אפסים במשכורת.
"חזרתי כי רציתי לגדל את הילדים שלי בישראל," אומרת ד"ר איריס גרוסמן, ראש המחלקה לרפואה מותאמת אישית וביג-דאטה בטבע. "כשיצאתי לפוסט-דוקטורט האמנתי שאחרי שנתיים אחזור לארץ, אבל בסוף חזרתי אחרי שבע שנים."
עם ד"ר מייקל היידן, נשיא חטיבת מו"פ בטבע, היא הקימה מחלקה חדשה שפתחה דלתות לעוד חוקרים ישראלים שרוצים לחזור. "לפני שהקמנו את המחלקה לרפואה מותאמת אישית וביג-דאטה, רק אדם אחד בטבע עסק בתחום, המפותח מאוד בארה"ב, אבל בארץ הוא בחיתוליו. כך הצלחנו למצוא פתרון לחוקרים כמוני, בעולם שבין המדע להייטק, וכיום אנחנו 13 חוקרים בחטיבה."
"סן-פרנסיסקו מדהימה," מסכם ד"ר פישביין, "אבל בסופו של דבר פה זה הבית."
מי יהיה המורה למדעים של המדינה?
תחרות "המורה של המדינה" יצאה לדרך, זו השנה התשיעית, במטרה להוקיר ולתת כבוד למורים שלנו. גם השנה, בפעם השנייה, ייבחרו מורים במסלול המדעים ביוזמת חברת טבע.
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף עם חברת טבע
