אל תיפלו בפח: כללי זהירות בקניית כרטיסים להופעות ואירועי ספורט

מספר הישראלים שנוסעים להופעות בחו"ל, עולה משנה לשנה, וגם באצטדיוני כדורגל בעולם - הנוכחות הישראלית גדלה. עם אלה, תפח גם מספר התלונות של ישראלים על רכישות כרטיסים: כרטיסים מזויפים שנקנו בזול; כרטיסים שנקנו מאתר בחו"ל ושבועיים לפני ההופעה נמסר לכם שהם אינם תקפים ובמקרה הטוב תקבלו החזר חלקי או כרטיס חלופי במייל שמגיע מאוחר מדי, והפתעה מהמחיר הגבוה שמזנק אחרי החיוב אונליין ולא הוצג מראש.

כמה מבכירי מוכרי הכרטיסים בארץ, העומדים בראש אתרי מכירת כרטיסים להופעות מוזיקה ואירועי ספורט בארץ ובעולם, הסכימו לבקשתנו לתת לכם עצות לרכישה בטוחה, לצד עו"ד מאמון הציבור. הנה התשובות.

אז מה אם הגעת להופעה עם כרטיס.הוא לא תקף. קולדפליי בוורשה

לפני הרכישה

אתם עומדים לקנות מאתר לא מוכר: בררו איפה רשומה החברה ומי הבעלים של הדומיין

מנכ"ל לייב טיקטס (Live Tickets) יוסי אלפסי מייעץ: "יש לבדוק מי הבעלים של האתר. אם זה מישהו מהפיליפינים, כנראה שלא תראה את הכסף שלך. אנשים עושים הזמנות באתרים הזויים לגמרי, משתמשים בגוגל טרנסלייט, משלמים 150 אירו במקום 250 אירו והכסף מתאדה".

אייל רימר, מבעלי טיקטים (Ticketim): "אם זו חברה שרשומה במלטה או בגיברלטר, אפשר להרים גבה למה היא רשומה במקומות כאלה".

בידקו את רמת שירות הלקוחות

אלפסי: "ודאו שבאתר יש מענה אנושי טלפוני". זו עצה חשובה, שכן בויה גוגו למשל, קשה עד בלתי אפשרי למצוא מענה טלפוני מיידי. גם שליחת מיילים נענית בעצלתיים. למרות זאת, צרכנים רבים קנו באתר הזה כרטיסים תקפים ונהנו מהופעות, למרות שמדובר בהימור: אם תצטרכו שירות לקוחות, יתכן שתצטרכו להזיע כדי להשיג אותו.

אחד הגורמים בענף מספר שגם בטיקט מאסטר (Ticket Master), אתר מכירות רשמי, שמוכר כרטיסים שאינם יד שנייה, "שירות הלקוחות הוא לא ברמה של הארץ", כך לטענתו. הם מגיעים לקופה עם שובר של טיקט מאסטר, זה הכי רשמי שיש, אומרים להם שאין כרטיס ואין מה להתווכח. ואלה אנשים שקנו כרטיסי פלטינום. הם מנסים להתקשר למוקד שירות הלקוחות ואלה שיחות יקרות ויש צרכנים שעמדו שם שעה וחצי עד שבסוף מצאו את הכרטיסים".

רימר מספר: "לפני חודש אנשים קנו דרך טיקט מאסטר כרטיסים להופעה של אד שירן בלונדון ולא מצאו את הכרטיסים שלהם בקופה. אנחנו נתנו להם כרטיסים חלופיים באותו רגע. אנחנו דואגים תמיד שלאירועים גדולים יהיו לנו אנשים על הקרקע, או ספקים מקומיים או אנשים שלנו. עד עכשיו הלקוחות בתהליכים עם טיקט מאסטר לקבל החזר על כרטיסים שלא מצאו אותם בקופות. זה היה בלונדון, לא באיזה חור ואלה אנשים שקנו באתר הרשמי. תמיד יש צרות שיכולות לקרות, אבל יש איזו מצוקה צרכנית לעבוד מול חו"ל. תודעת השירות בבריטניה מאוד לא טובה. חומה אטומה, לא ימינה ולא שמאלה. בגרמניה השירות יותר טוב".

ביקורות על ויה גוגו

קִראו ביקורות שליליות

אלפסי: "תמיד בדקו ביקורות של גולשים אחרים בעת תכנון רכישה באתרים לא מוכרים. יש לבדוק דווקא את הביקורות הפחות טובות, אתרים רבים מעלים לעצמם את הציונים על-ידי כתיבת ביקורות חיוביות".

נסייג ונאמר שעל כל אתר יש ביקורות חיוביות ושליליות, אבל יש אתרים שגל הביקורות השליליות עליהם הוא אדיר והביקורות כולן דומות מאוד. כאן בדיוק הנורה האדומה אמורה להידלק בעוצמה. יחד עם זאת, קחו בחשבון שיימינג. למשל, על ויה גוגו יש תלונות על ספסרות, שירות לקוחות גרוע ומחירים גבוהים שלא מוצגים במלואם ובכל זאת, בשוק הישראלי מודים ש-80% מהרכישות שם בטוחות. עם זאת, 20% זה לא שיעור קטן של רכישות מפוקפקות.

אייל רימר נותן עוד טיפ: "על אתר אמיתי תמצאו הרבה ביקורות ועל אתר של הונאה אין ביקורות".

לא לסמוך על תוצאת החיפוש הראשונה, לקנות מהאתר הרשמי

המפיק ערן אריאלי מחברת נראנג'ה, שמפיקה את ההופעה של רדיוהד בארץ ממליץ: "לא לסמוך תמיד על התוצאה הראשונה בגוגל. זו בדרך כלל פרסומת קנויה לכן זו עלולה להיות תוצאה מהימנה, אבל זה גם עלול להיות אתר מפוקפק, לא אמין. תמיד כדאי לבדוק אם יש עוד אתרים שמוכרים את הכרטיסים ולהשוות תנאים ומחירים.

"הכי טוב לדעתי זה לקנות מהאתר הרשמי, אליו הלהקה מפנה מהאתר שלה. זו תעודת ביטוח. קניתי לפני כמה שנים כרטיסים לפי. ג'יי הארוויי, שהתבררו כיד שנייה מזויפים ונפלתי. רק אם אזלו הכרטיסים כדאי לקנות מאתר יד שנייה, אבל אז הסיכון הוא על הקונה".

קניית יד שנייה: סיכון גדול שלפעמים משתלם

ערן אריאלי: "האבסורד במקרה של רדיוהד הוא שלא העלנו את המחיר, הכרטיסים עדיין נמכרים באתר הרשמי ואנשים מוציאים פי 2, רק כי הלכו על תוצאה של גוגל.

"אתרים כמו ויה גוגו ואחרים, אלה אתרי שידוכים הם פלטפורמה למכירת כרטיס שאדם פרטי מוכר והם גוזרים עמלה. אתה בעצם סומך פה על אדם שנמצא איפשהו בעולם. אז נכון שחברות רציניות כמו citway וגם ויה גוגו, נותנות החזר אם לא קיבלת את הכרטיס, אבל מי בכלל רוצה להגיע למצב הזה? אתה רוצה לקבל את הכרטיס, כבר עשית תוכניות".

תגובת המפיק שוקי וייס לכרטיסים שנמכרו במחירי ספסרות(צילום מסך)

בעת הרכישה

שימו לב לאמצעי התשלום, העדיפו תשלומים ופייפאל

עו"ד שלומית אקווה מאמון הציבור מזהירה: "במידה שהאתר מבקש לשלם בהעברה בנקאית, הדבר חשוד ויש להימנע מכך. אם יש אפשרות לשלם בתשלומים, זה תמיד עדיף, כך אם משהו לא מתנהל כשורה, ניתן להפסיק את המשך התשלומים ולהימנע מהפסד כבד יותר. בייחוד מומלץ לבחור באמצעי תשלום דוגמת פייפל, בהם ניתן לבטל בקלות יחסית את התשלום, אם השירות לא ניתן כמובטח".

קחו בחשבון שערי המרה

עו"ד אקווה: "אם המחיר נקוב במטבע זר ואתה רוכש ממוכר ישראלי, יש להמיר את המטבע הזר בהתאם לשער העברות והמחאות למכירה. יש אתרים שעושים המרות בשער גבוה בהרבה מה שעלול לייקר משמעותית וללא צורך, את הנסיעה".

המחיר שמוצג הוא לא תמיד המחיר הסופי

יוסי אלפסי, לייב טיקטס: "יש לבדוק עלויות סופיות כולל כל העמלות הנלוות, שירות, משלוחים, ועמלות המרה ממט"ח לשקלים. חשבו את הסכום הכולל, כולל כל עמלות הביטוח".

אתרים ישראלים מוכרים גובים מחיר גבוה ממחיר הכרטיס הרשמי, בגלל מה שמכנים באתרים "אמינות ואפשרות ביטול רחבה", אבל בזכות החוק ובעיקר בזכות צרכנים ערניים: המחיר המוצג שם הוא בדרך כלל המחיר הסופי. לעומת זאת, באתרים רבים בחו"ל, מוצג מחיר ללא עמלות שונות. במהלך תהליך הקנייה, הקונה "מגלה" את העמלות שעלוות להגיע גם ל-150-100 אירו.

לעיתים, כך מתלוננים צרכנים, אחרי הקלדת מספר כרטיס האשראי ואישור הרכישה, הקונה מגלה שקנה עוד יותר ביוקר ממה שהוצג לו (שוב השם ויה גוגו צף ועולה גם בתלונות מסוג אלה). צרכנים נדהמים לגלות שהמחיר הנקוב, כולל עמלות, לא הספיק לאתר ונגבו מהם עשרות אירו יותר בלי שום סיבה נראית לעין. התנהגות שהיתה גורמת לאתר ישראלי להפוך למוקצה מחמת מיאוס.

גם הגויים מתלוננים

"עוד מעט יאזלו הכרטיסים!" לפעמים זה שקר

אלפסי: "אל תתפתו ללחץ שמפעילים עליכם האתרים השונים לרכישה מיידית: 'בקרוב יגמר המלאי', או 'המחיר יעלה!'. זה לא תמיד נכון (ניתן לברר זאת בבדיקה באתר המכר הרשמי - מ.ק) לאחרונה, אתרים רבים מציגים בכוונה את הכרטיסים שכבר נמכרו לאחרונה, גם זה במטרה להלחיץ את הגולשים".

זול מדי – זה חשוד

עו"ד אקווה מאמון הציבור: "במידה שנתקלים במהלך החיפוש במחיר שנראה 'טוב מדי', הדבר צריך להדליק נורה אדומה. יש לברר על אתר המכר, אפילו לנסות להתקשר לנציג שירות ולקרוא חוות דעת".

אלפסי: "ככלל אצבע: בתחום שלנו כל מה שהוא זול מדי, פער של 20%-30% - מעורר חשד. זה אומר שמישהו מאחורי הקלעים עושה ספקולציה. אין פה קסמים. אם כרטיס עולה 100 אירו וכל השוק מוכר ב-400 אירו, אז לא תראה את הכרטיס. אני לא הרבה יותר יקר מאתרים מפוקפקים, אבל לפחות הלקוח מקבל תמיד את הכרטיס שלו".

אייל רימר, טיקטים: "אתה חוסך 5 אירו ונכנס למקום שאתה לא יכול לצאת ממנו. צריך לבדוק למה משהו זול מדי או יקר מדי. זה שוק תחרותי, המחירים בדרך כלל מתיישרים אז זה מעורר חשד".

המחיר גבוה מדי: זו ספסרות

באינטרנט יש הרבה אתרי ספסרות שמוכרים ביוקר כרטיסים יד שנייה. בארץ זה אסור. מותר למכור כרטיס יד שנייה במחיר זהה למחיר המכירה או נמוך ממנו.

רוב הכרטיסים שהאתר מוכר - נמכרים בהצלחה אבל יש לא מעט תלונות(צילום מסך)

שימו לב למיקום המושבים

עו"ד שלומית אקווה מאמון הציבור: "לאמון הציבור הגיעו תלונות של צרכנים שרכשו כרטיסים למשחקים והופעות וגילו בהגיעם לאולם שהם ממוקמים במקומות בעייתיים. אם ניתן, כדאי לערוך בדיקה מקדימה של האולם בו נערך האירוע ולדעת, פחות או יותר, היכן אתם מעוניינים להיות ממוקמים. הדבר חשוב במיוחד כשסוכנות הנסיעות רוכשת עבורכם את הכרטיס ולא בהכרח מתחייבת למיקום מסוים. אם רכשתם שני מקומות, ודאו שהם סמוכים אחד לשני ולא מופרדים".

לעיתים קניתם במחיר מסוים מראש וגיליתם שלקראת ההופעה המחיר צונח. זה מרגיז. ערן אריאלי נראנג'ה: "זו טענה מאוד מוצדקת, אנחנו בחיים לא הצנחנו מחירים. אנחנו נותנים מראש את המחיר הכי טוב שאנחנו יכולים לתת, מחיר שווה לכל נפש, שהקהל יכול לעמוד בו. זה בהחלט מכעיס ומקומם, בתור צרכן אני נגעל מזה ובטח בתור מפיק".

אחרי התשלום

אם ההופעה בוטלה – אתם אמורים לקבל את כל הכסף, אבל לא תמיד זה קורה

כל המרואיינים טוענים שבמקרה של ביטול הופעה הם מחזירים את מלוא הסכום. יוסי אלפסי מזהיר מאתרים שלא מחזירים עמלות: "אם אתרים רשמיים כמו טיקט מאסטר העולמי או איוונטים הישראלי, או אולם כמו ה-O2, מודיעים שההופעה מבוטלת, הם מחזירים את הכסף. בזירות מסחר תקבלי את הכסף בחזרה, אבל מינוס כל העמלות, כלומר יוחזר לצרכן רק המחיר הנקוב על-גבי הכרטיס. זה תרגיל".

מה קורה אם ההופעה נדחתה?

אלפסי: "אם ביונסה חולה והאירוע נדחה ביומיים והאולם לא מחזיר לי את הכסף, אין לי מה לעשות עם זה. אני לא יכול להחזיר ל-100 איש שקנו ממני כרטיסים את הכסף, כי אני אפשוט את הרגל. זה מאוד נדיר שזה קורה. כמובן שאפשר להגיע להופעה בתאריך החדש ואנחנו יכולים לעזור לחלק מהאנשים אם מדובר במספר קטן של נפגעים".

אלפסי: "אם אתה קונה את הכרטיס באתר בחו"ל, אתה לא יכול לבטל את הכרטיס גם אחרי שעה וגם מהקופה. אתה משלם 100% דמי ביטול. אפשר לשלם מראש 8%-10% דמי ביטוח ואז אפשר לבטל את הרכישה ולקבל החזר".

חבילות טיסה, מלון והופעה

חבילות כאלה הן בדרך כלל אמינות, אך היזהרו מחבילות זולות מדי, בהן הטיסה, המלון והכרטיס - לא איכותיים.

מאחורי הקלעים: השיטות של המוכרים

היזהרו: לפעמים, הכרטיס שקניתם עדיין לא נקנה על-ידי המוכר

השוק הזה מתנהל כמו בורסה. צרכנים לא בהכרח מודעים לכך שהכרטיס שהם קונים לא תמיד נמצא במלאי של האתר, גם אם מדובר באתר אמין במיוחד.

בזירות מסחר, לפעמים המוכרים הם צרכנים ש"נתקעו" עם כרטיסים להופעות אליהן הם לא יכולים ללכת ולכן הם מוכרים אותם, אבל לרוב, זה בכלל לא המצב. לרוב, מדובר במוכרים מיומנים שקונים כמויות של כרטיסים מראש (תחקיר שנעשה בבריטניה הראה שבאתרים האלה - האתר עצמו הוא הקונה המרכזי. למרות שהוא מציג עצמו כזירה בלבד, בפועל הוא מוכר את הכרטיסים תוך כדי התחזות למוכר רנדומלי).

בנוסף, לעיתים, המוכרים הם כאלה שכלל לא רכשו כרטיסים מראש. הם ירכשו אותם בדיעבד, בהליך של הימור מסוכן. הסיכון הוא כמובן - על חשבון הצרכן: "נניח שיש מוכר, ספקולטור, שמתחיל להעלות הצעות מכירה של כרטיסים לאירועי ספורט, למספר אתרים שהם זירת מסחר", מסביר יוסי אלפסי. אף אחד באתרים האלה לא יודע בוודאות אם האדם שהעלה את הכרטיסים, אכן מחזיק ברשותו את הכרטיסים. הוא מציע אותם למכירה ב-200 אירו, כשאצלי באתר, בו אני מספק 100% מהכרטיסים, מוכרים אותם ב-300 אירו. לשנינו אין את הכרטיסים האלה במלאי. אנחנו מוכרים אותם בהסתמכות על קשרים עם ספקים.

"אני מעריך שב-80% מהמקרים, אני מוכר כרטיסים שקיימים אצלי במלאי. אני מחזיק כל רגע נתון במלאי של למעלה מחצי מיליון דולר, מ-400 ספקים. למשל: אני מחזיק מראש כרטיסים של ריאל מדריד, ברצלונה, ליגה אנגלית, אבל יש אירועים כמו הופעה של קולדפליי בהאנובר, או רובי וויליאמס בדבלין, אותם אני מציע באתר שלי בהיקף מצומצם, אבל לא מחזיק מלאי כרטיסים בעצמי.

"אם צרכנים יקנו ממני כרטיסים להופעות האלה, אני אשיג כרטיסים מספקים שאני עובד עמם. אני מציע את האירועים האלה לפעמים בלי מחיר ואז משיג את הכרטיסים, בהזמנת back to back וכן, יש מקרים בהם אני מוכר משהו שאין. למשל, גמר ליגות האלופות בקייב 2018, אני מעלה הצעת מכירה לאתר, אבל לא יהיו לי כרטיסים עד אפריל-מאי שנה הבאה, כי לא הדפיסו אותם, כי לא יודעים מי הגיע לגמר.

"זה משתלם לצרכנים כי אני יכול למכור שנה מראש כרטיסים במחיר נמוך. במקרים כאלה של משחקים, המחיר עולה מאוד לקראת המשחק. ללקוח אני אומר: ההזמנה עדיין לא מאושרת ואז אני קונה בדיעבד. זו בורסה וזה משחק".

תרגיל: מוכרי יד שנייה מבטלים את המכירה, כי הם רוצים למכור ביוקר לצרכן אחר

"אז צריך לדעת ממי אתה קונה. אתרים כמו ויה גוגו הם מתווכים. המוכר לא מקבל את הכסף מויה גוגו עד שהמכירה מומשה. נניח שכמה שבועות לפני האירוע, המחיר של הכרטיס זינק ל-600 אירו. המוכר מרגיש שיצא פראייר, כי הוא מכר אותו לקונה ב-200 אירו אבל הכרטיס עדיין אצלו ביד, אז הוא יכול לפרסם אותו שוב ולמכור אותו ב-600 אירו.

"הוא עושה זאת ולגבי העסקה הקודמת, הוא מודיע לויה גוגו שאינו יכול לקיים את העסקה. ויה גוגו מוציאים מייל ללקוח שקנה ב-200 אירו שהעסקה לא תקפה, ממש ברגע האחרון. לפעמים מי שעושה את זה זה האתר עצמו: השוק הראשוני מעביר להם כרטיסים והם מוכרים אותם תמורת עמלה ומנפחים את המחיר".

ניסיון למניעת הונאות: פרסונליזציה של כרטיסים 

רימר: "ספקים בחו"ל אומרים שהשוק הכי קשה שלהם, זה השוק הישראלי והרוסי. יש הרבה ספקים בתחום הכרטיסים בהולנד בסקנדינביה, שחסמו את הרכישות לצרכנים ישראלים. הם אמרו לנו: יש לנו: יש לנו 2% רכישות מישראל ו-30% שירות לקוחות, ותלונות וביטולים והחזרים, אז לא רוצים לקוחות ישראלים".