שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רחפנים ואפליקציות נגד מכת תאונות העבודה בבניין
    קבלנים, נציגי ממשלה, סטארטאפיסטים ומשקיעים דנו בדרכים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה, הענף המוביל בישראל מבחינת מספר ההרוגים והפצועים. בין הפתרונות שהוצגו: רחפנים לאיתור כשלים באתרי בנייה, אפליקציות לניהול הכשרות וכרטיס חכם לזיהוי עובדים

    האם רחפנים ואפליקציות יאפשרו לפתור את מכת התאונות בענף הבנייה בישראל? בדיון מיוחד וראשון מסוגו שנערך השבוע, במסגרת תוכנית מיוחדת לפיתוח טכנולוגיות לייעול תהליכי הבנייה, הסתבר שצריך הרבה יותר מזה כדי לצמצם את בעיות הבטיחות הרבות בענף.

     

    מדובר בתוכנית החדשנות בענף הבנייה (Construction Innovation Zone), לה שותפים משרד הבינוי והשיכון, משרד הכלכלה, התאחדות בוני הארץ (התאחדות הקבלנים לשעבר) והמיזם הממשלתי ישראל דיגיטאלית. את התוכנית נבחרה להוציא לפועל "SOSA", גוף בבעלות משותפת של קבוצת קרנות הון הסיכון מהגדולות בישראל, המשמש "בית גידול" לסטארטאפים.  

     

    פתרון הרחפנים של Datumate

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    במסגרת שיתוף הפעולה הוקם תחת SOSA מרכז לפיתוח טכנולוגיות בתחום הבנייה. התוכנית נועדה לפתח פתרונות טכנולוגים שייענו על המצוקות בענף, בהן קיצור משך הבנייה, ניהול חכם של אתרי הבנייה, ופיתוחים שישלבו רובוטיקה ומכניקה בתהליכי הבנייה. במפגש נידונו הבעיות המרכזיות הנוגעות לבטיחות בענף בין משקיעים, רגולטורים וקבלנים והוצגו חלק מהפתרונות החדישים שגובשו על ידי סטארטאפיסטים. 

     
    אחד מהפיתוחים הללו הם רחפנים של חברות כמו דרונומי ודטאמייט, המאפשרים לאתר כשלים שעלולים לגרום לתאונות עבודה באתרי הבנייה, באמצעות עיבוד תמונה של צילומי מזל"טים אוטומטיים. המערכת קובעת מראש איזורי טיסה למזל"טים ועל ידי שימוש בטכנולוגיות צילום ייחודיות יוצרת מפות ומדידות הנדסיות, המסייעות בביצוע תכנון העבודה, במעקב אחר התקדמות הבנייה ובאיתור כשלי בטיחות והתרעה בזמן אמת, למשל במידה שפועלי הבניין אינם חובשים את הקסדות או רתומים כנדרש.

     

    אתר ברמת גן שנהרג בו פועל בניין (צילום: יששכר וויס, תיעוד מצבעי מד"א)
    אתר ברמת גן שנהרג בו פועל בניין(צילום: יששכר וויס, תיעוד מצבעי מד"א)

    מערכות נוספות שפורטו כללו אפליקציות שנועדו לנהל את ההרשאות וההכשרות באתרי הבנייה, אפליקציות ו"כרטיס חכם" לזיהוי העובדים ושיאפשרו לאסוף מידע על מיקומם באתרי הבנייה כדי להתריע אם הם באזור שאינם מורשים להיות בו, ואפליקציות להגדרת מנגנון דיווח על אירועים מסוכנים. כמו כן דובר על התקנת סנסורים ומצלמות לאיתור כשלים וסכנות בטיחותיות.

     

    "60% מתאונות העבודה קורות בגובה"

    רן כהן, מנהל תחום בכיר בטיחות בעבודה משרד העבודה, ציין במפגש כי הסוגיה הבעייתית ביותר מבחינת בטיחות באתרי הבנייה היא שאין למנהלי האתרים מספיק כלים לניהול אפקטיבי של הבטיחות באתר. כהן הדגיש גם את נושא ההדרכות הלקויות לעובדים, בעיקר בכל האמור בהדרכות לעבודה בגובה, שאחראית לכ-60% מתאונות העבודה בענף.

     

    "קשה לאכוף את זה", הסביר. "הבעיה היא בעיקר באתרים קטנים, בהם זה משרת את הקבלן. לא כי הוא רוצה להרוג אנשים, אלא ברוח של 'יאללה בואו נעבוד'. יש גם המון בעיות עם המנופאים כאשר שמות של נותני שירותים עגורניים ללא רישיון צצים כל הזמן באתרים. בסופו של יום זה פוגע בקבלנים, כי המשטרה תיקח את העגורן, תפתח תיק פלילי למנהלי העבודה ולמנהלי האתר ותסגור את האתר ל-15 יום".

     

    יצחק פז, מנכ"ל סייפגארד, הציג טכנולוגיה שפיתחה החברה לבקרת כשירות עובדים המתחברת למסדי הנתונים של משרדי העבודה והתחבורה ומאפשרת לוודא אם לעובד יש רישיון בתוקף. "ככל שמסד הנתונים שלנו יתעבה, נוכל להתריע בפני קבלנים כך שלא יאבדו ימי עבודה", אמר.

     

    המשתתפים העלו את בעיית המחסור במפקחי בטיחות בענף, כשכיום מועסקים רק 17 מפקחי בטיחות האחראים על כ-13 אלף אתרי בנייה ברחבי הארץ. כהן ציין כי "גם אם נקבל מחר 50 תקנים, זה לא יעזור". כדוגמה הביא את הולנד, בה יש מערך הכשרות ופיקוח מוצלח של חברות הבנייה על נושאי הבטיחות.

     

    "ככשאלתי איך זה התאפשר, הלא בין הממשלה לתעשייה תמיד יש מתחים, השיבו לי כי לפני כ-10 שנים היתה סדרה של תאונות והממשלה אמרה לחברות - או שתקחו את עצמכם בדיים או שנחמיר את התקנות", פירט כהן, "כשהתעשייה פאסיבית, לרגולטור אין ברירה אלא להחמיר את הרגולציה או לחכות למחאה ולנצל את ההזדמנות להרחיב את הרגולציה".

     

    "מנהלי העבודה לא יודעים לזהות מפגעים"

    אורן אסס, מנכ"ל דרונומי ישראל, ציין שטכנולוגיית הרחפנים תוכל לתת מענה לבעיות הבטיחות הקשורות בעיקר לנפילות מגובה, באמצעות סריקה של כמה אתרים ביום. "אנחנו משתמשים ברחפן כדי ליצור מודלים מדויקים של בניינים, שמאפשרים לנו לבחון ולנתח את כל מה שקורה באתר הבנייה. הזמן שלוקח לרחפן לבצע סקירת בטיחות לאתר מאוד מהיר, כשעה וחצי כולל הסקירה, ניתוח ודו"ח סופי. ביום אחד אפשר לסרוק עיר שלמה עם עשרות פרויקטים". 

    מנגד ציין אמיר פרי, יו"ר אגודת מהנדסי הבטיחות, כי פתרון הרחפנים נותן מענה רק למעטפת החיצונית של הבניין, ללא פתרון לעבודות בגובה בתוך הבניין, למשל בפירים של מעליות ומעקי המדרגות. עוד הוא ציין כי "הרחפן נותן תמונת מצב של רגע מסויים, אבל העבודה בבניין היא מתמשכת, כלומר, מה שיקרה בפועל זה שיגיע רחפן וכולם יישבו בחיבוק ידיים. כשהוא יילך - הם ימשיכו לעבוד".

     

    פרי התייחס גם לבעיות מובנות בבטיחות בענף, למשל שמנהל העבודה מצוי בניגוד אינטרסים בין אחריותו לבטיחות האתר לבין בצורך להתקדם בקצב העבודה שמשלמים לו עליה. עוד הוא הוסיף כי "מנהלי העבודה לא יודעים לזהות מפגעים, הם התיידדו עם הסיכון והוא הפך להיות חלק מהם. קודם כל צריך להגדיר מה הבעיה - יש בתוך עולם הבנייה בעיות שהאקדמיה לא השכילה לחקור מספיק".

     

    "אין בכלל הבנה של השוק"

    חיים פייגלין, הבעלים של חברת צמח המרמן וסגן נשיא התאחדות בוני הארץ, ציין כי בהשוואה למדינות אחרות ישראל היא מעצמת בנייה, שבונה בהיקפים של צרפת ואיטליה ביחד. "נכון שיש הרבה תאונות, אבל העובדה שיש 17 פקחים מעידה שאין בכלל הבנה של השוק הזה", אמר. "הפתרון צריך לבוא משילוב אמצעים טכנולוגיים והעלאת המודעות".

     

    פייגלין סיפר על תחרות בטיחות שהחברה מקיימת שנים רבות, כאשר פרויקט הבנייה עם הציונים הכי גבוהים מקבל בונוס ברמה של משכורת נוספת לשנה. "גם זה לא איין לחלוטין את תאונות הבנייה", אמר. "גם אם נשתמש בכל הטכנולוגיות, נישאר בסוף עם תאונות שלא ניתן למנוע, לעתים כתוצאה מטעויות אנוש. זה נזק מוראלי אדיר לחברה ולעובדים. אנחנו לא רק כרישי נדל"ן שרק כסף עומד מול עיננו. אנחנו פוגשים את המשפחות של האנשים הללו, לעתים לאורך שנים".

     

     (צילום מסך)
    (צילום מסך)

    אייל הופמן מחברת ניהול הפרויקטים האחים מרגולין וחבר איגוד המהנדסים אמר כי נושא הבטיחות קשור למשאבים, חינוך ואכיפה. "בנושא של משאבים המדינה יכולה לעזור ולתמרץ, למשל להוסיף למכרזים סעיף שקשור לכסף שיוקצה לבטיחות. התפקיד שלנו הוא שכל מי שבא לעבוד גם יחזור הביתה בשלום", אמר.

     

    מרגולין סיפר כיצד בבניית בית החולים באשדוד הושקעו כספים רבים בפן הבטיחותי, שכללו גידור האתר, צילום התעודות של העובדים ושימוש בחוקרים פרטיים כדי לוודא שכל העובדים מורשים לעבוד באתרי בנייה, וביצוע תדריכים לעבודה בגובה לכלל העובדים באתר. "ניהלנו את זה באמצעות תוכנה וכל עובד ידע מתי קיבל הדרכה ומתי הוא אמור לעבור הדרכה נוספת", סיפר. "בסופו של דבר היו שני נפגעים, לא בנפש, שהיו רתומים בחגורת בטיחות ולא קשרו את עצמם, כלומר היה להם אמצעי בטיחות כדי להגן על עצמם אך הם לא ששתמשו בו".

     

    רינה בודנקין, מנהלת קרן מנוף, ציינה כי "קיימת בארץ תרבות לפיה הקבלן הכי זול מקבל את העבודה. אם מדברים על פתרונות טכנולוגיים, צריך פיגומים וניידים זולים שיאפשרו באווירה של היום את השימוש בהם. מערכות של ניהול מתאימות בעיקר לחברות גדולות".

     

    "90% מהתאונות אפשר להבין באמצעות שכל ישר"

    אבי גולן, מנהל פרויקטים, התייחס למצבים שבהם יש קושי למצוא פתרונות בטיחות. "יש מצבים שזה פשוט לא אפשרי, כך למשל - אם תקשור את כל העובדים, העבודה תיקח שנתיים במקום חצי שנה והקבלן לא מוכן לשלם את זה. כשאני נותן הצעות מחיר לקבלנים הם אומרים לי שאני יקר ומסובך מדי. חלק מניהול הפרויקטים צריך להיות מסובסד, כי לקבלן אין מוטיבציה לשלם את המחיר הזה".

     

     (באדיבות הפורום למניעת תאונות עבודה בבניין)
    (באדיבות הפורום למניעת תאונות עבודה בבניין)

    אל"מ (מיל.) מתי רביבי, יועץ למנהל הבטיחות, אמר כי "אם תמשיכו לחשוב במונחים שאנחנו לא יכולים - שום דבר לא יעזור ותכשילו הכל, בעיקר את הטכנולוגיה. את מה עוד צריך לחקור בכלל? אנחנו יודעים בדיוק מה קורה - למעלה מ-90% מהתאונות באתרי הבנייה אפשר להבין באמצעות שכר ישר, גם בלי קורס מנהלי עבודה אפשר לדעת מה מסוכן. רק הדברים האיזוטרים שבשוליים הם סוגיה של ידע, למשל ריאקציה של חומרים כימיים.

     

    "יש להשקיע בטכנולוגיה במנותק מהתרבות הניהול, אבל מתוך אמונה שצריך להגיע לאפס תאונות ושאסור לסכן אף אדם", הוסיף. "אין דבר כזה, שאתה מוכן לקבל כהנחתת עבודה שמישהו ייפול וייפגע. אולי יקרו פה ושם ארועים חרף כל המאמצים, אבל לא הופך את זה לאידאולוגיה. אין לנו פריבילגיה לקחת סיכון על חשבון מישהו אחר.

     

    "אנחנו לא מורשים ולא רשאים להגיד שמישהו לא ייקשר כי זה מסובך, וכאן הטכנולוגיה נכנסת - כדאי לרתום אותה לשיפור יכולות הניהול, גם באמצעים כמו מערכות ניטור, שיתריעו אם העובד אינו קשור. היום הכל מוטל על אדם אחד, שהוא מנהל העבודה, וזה ממוטט את כל הבטיחות באתרי הבנייה".

     

    יצחק שמעוני, נציג נציבות כבאות והצלה, סיפר כיצד שיפרו את נושא הבטיחות בנציבות ואמר כי לעמדתו, הטכנולוגיה צריכה לתמוך בניהול. "גם אצלנו זיהינו את התהליכים הללו", אמר. "היכולת לשפר היה בהבנה שיש צורך ברגולציה מקיפה שתתחיל בהגדרות - למשל מה התפקיד של יועץ, מנהל אתר וכיוצא באלו. התקנות הורידו כמעט לאפס את שיקול הדעת. כיום יש אחריות מוגדרת ואנחנו במרחק כמה שנות אור מהמקום שהיינו בו - רק בגלל הרגולציה".

     


    פרסום ראשון: 21.07.17, 08:17
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "רחפנים ואפליקציות נגד מכת תאונות העבודה בבניין"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים