אמריקה הלטינית מחכה לטכנולוגיה של ישראל
ההסכמים שנחתמו במהלך ביקורו של ראש הממשלה נתניהו בארצות אמריקה הלטינית, מראים כי מדינות אלה מבינות כי הן זקוקות לטכנולוגיה כדי לקדם את הכלכלה המקומית, ולישראל, מדינת הסטרטאפ, יש הרבה מה להציע בתחום
מי שרוצה להבין את הרציונל האמיתי שמאחורי נסיעת ראש ממשלת ישראל בשבוע שעבר לארצות אמריקה הלטינית מוזמן לקרוא את רשימת ההסכמים שעליהם הוא חתם יחד עם מנהיגי המדינות המארחות: בארגנטינה הסכם ביטחון פנים, הסכם מכס, הסכם ביטוח סוציאלי והסכם ארכיוני בנושא השואה, בקולומביה מזכר הבנות בתחום המדע והסכם שיתוף פעולה בתחום התיירות, ובמקסיקו מזכר הבנות בנושא חלל, הסכם תעופה והסכם תקשורת.
המהות של מרבית ההסכמים והמזכרים מצויה במקום המיוחד שתופסת ישראל בימים אלה בקשריה מול אמריקה הלטינית. אם בעבר היינו "המדינה הפרו-אמריקאית במזרח התיכון שכובשת שטחים של ערבים" במסגרת הגל השמאלי האנטי-יאנקי ששלט בשיח הלטיני, הרי שהיום ישראל הופכת יותר ויותר לפרטנרית כלכלית וטכנולוגית מבוקשת.
דברים רבים השתנו שאפשרו זאת. הולכת ויורדת הדומיננטיות של השמאל, זאת שעמדה מאחורי עלייתם של נשיאים דוגמת קירשנר, רוסף, אורטגה, קוראה, צ'אבס ומוראלס, הימין שולט יותר ויותר במדיניות של המדינות וישראל כבר אינה זאת שנגדה מצביעים אוטומטית באו"ם.
מעבר לכך קיימת תמיד הכלכלה. הגוש הלטיני מחפש את דרכו הכלכלית בימים אלה, היום כבר ברור, במרחב שבין צ'יוואווה שבצפון לארץ האש שבדרום, לא ניתן יותר להסתמך כלכלית על גידולים חקלאיים ועל מחצבים. ברזיל של רוסף שהסתמכה יצוא נפט ומיצי פירות – נכנסה למשבר, כך גם ארגטינה עם הבשר והתבואות ואילו אקוודור שהסתמכה על הנפט שברשותה , הודיעה לאחרונה לארגון אופ"ק כי לא תוכל לצמצם את תפוקת הנפט שבה, התקציב לוחץ, ומעל לכולן ונצואלה שבנתה משטר סוציאליסטי יומרני על בסיס הכנסות מנפט ובימים אלה מתמוטטת אל תוך כאוס כלכלי ופוליטי.
מדינות אמריקה הלטינית מחפשות אחר הנתיב החלופי, הן מבינות כי הוא דורש טכנולוגיה והן מפנות את מבטן לעבר ישראל, מדינת הסטרטאפ. צ'ילה ופרו זקוקות לטכנולוגיות על מנת לקדם את תפוקת המיכרות שלהן, מקסיקו וקולומביה שיצאה לדרך חדשה זקוקות לנסיון ולטכנולוגיות הישראליות בתחומי אבטחה על מנת להילחם בארגוני הפשע אשר פוגעים בין השאר גם בכלכלה, וכמעט כל מדינה ביבשת זקוקה לידע ישראלי על מנת לפתח את החקלאות, לשפר את משק המים , ומעל לכל אלה – לפתח חלופות טכנולוגיות כלכליות שיצעידו את המשק המקומי אל תוך התחרותיות של המאה ה-21.
צורך זה עולה מרשימת ההסכמים שעליהם חתם עטו של בנימין נתניהו בעת ביקוריו ביבשת, צורך זה גם מגולם בפרופיל של המנהיגים שפגשו אותו. מאקרי מארגנטינה, סנטוס מקולומביה, פניה-ניאטו ממקסיקו וגם קארטס מפרגוואי, אשר יסע באופן חריג לפגוש את ראש ממשלת ישראל בבואנוס איירס, מחוץ לארצו, ארבעתם הם נשיאים של הדור החדש ביבשת. הם פרגמטיים, מדברים על יעדים כלכליים ולא על חזון אידיאולוגי, בעלי השכלה ובעלי מרץ ורצון לשנות כיוון ולצאת לדרך חדשה.
הביקור הוא הסיפור, ולו עקב העובדה שזה היה הביקור הראשון של ראש ממשלה ישראלי מכהן במדינות אלו, כן, היו קודם לכן ביקורים של נשיאים ושל שרים, אבל לא של ראשי המדינה, אולי בגלל שינוי המגמה הפוליטי של היבשת, אולי בגלל עליית הפרופיל של קשרי ישראל באזור זה, ובעיקר בגלל עליית המשמעות של ישראל לעתידן של כלכלות מדינות האזור מבחינה כלכלית וטכנולוגית.
זה הזמן להפשיל שרוולים במחלקות הפיתוח העסקי של חברות ישראליות. ביקור רשמי של ראש מדינה, במיוחד כאשר הוא הראשון אי פעם, גורר בעקבותיו לעתים קרובות עליית מדרגה נוספת ביחסים, והזדמנויות לא חסרות. קחו את ארגנטינה למשל, שהייתה התחנה הראשונה בביקור. הנשיא מאקרי הכריז בשעתו על אזור הצפון של סאלטה וחוחוי כאזור פיתוח לאומי של טכנולוגיות מתקדמות בתחום אנרגיית שמש ותקשורת, לישראל יש הרבה מה להציע לצורך זה. בפאפמפס הולך ומצטמצמם שטח גידול הבקר לטובת גידולים חלופיים, בינתיים זה בעיקר סויה ליצוא לסין, אך הנסיון הישראלי יכול להציע אפשרויות נוספות, טובות לא פחות.
מומחים ישראלים לנושאי מים והשקיה מבוקשים בימים אלה באמריקה הלטינית עקב בעיות המים במדינות דוגמת צ'ילה, פרו, קולומביה ומקסיקו, פרגוואי משוועת לחברות ישראליות שייצרו וישווקו ממנה במסגרת אזור הסחר החושפי של Mercosur והיא מציעה לשם כך הטבות מפליגות, הרשויות של ערים דוגמת ריו דה ז'נירו בברזיל וחוארס במקסיקו טובעות בים של פשיעה ומחפשות פתרונות חכמים, ויש עוד, הרשימה גדולה והצמיחה הכלכלית של מדינות האזור מגדילה משנה לשנה את יכולתן לממן את הפתרונות.
טל רשף – יועץ עסקי ובין תרבותי לשוקי אמריקה הלטינית ומזרח אסיה, מאמן מנהלים ומעביר סדנאות לפעילות בשווקים מתעוררים בחברות ישראליות, ומחבר הספר "מיסטריום ".
לפנייה לכתב/ת 
