הוטרדה מינית על ידי מרצה: "לשנות את קשר השתיקה באוניברסיטאות"

"המוסדות שאמורים להיות דוגמה ומופת, דווקא הם מטייחים יותר מאחרים". לצד כל החשיפות במסגרת הקמפיין "גם אני" שמתפרסמות מדי יום ברחבי הרשת ובתקשורת, נערך הבוקר (יום ב') דיון בוועדה לביקורת המדינה בנושא טיפול לקוי של המוסדות האקדמיים בהטרדות המיניות.

דו"ח המבקר: מרצים יוצאים בזול מהטרדה מינית

כזכור, בשבוע שעבר נחשפה בר לביא, עוזרת הוראה צעירה באוניברסיטת תל אביב, ותיארה כיצד נאנסה, לדבריה על ידי דוקטורנט, שהמשיך בעבודתו גם לאחר המקרה. מהאוניברסיטה נמסר בתגובה כי "התלונה נחקרה במשטרה והתיק הועבר לפרקליטות מחוז תל אביב להמשך טיפול, וטרם התקבלה החלטה לגביו".

"נשים לא מוכנות יותר שגופן ונפשן יהיו הפקר. מה שמתרחש עכשיו הוא לא פחות ממהפכה", אמרה בדיון ח"כ שלי יחימוביץ'. היא הוסיפה כי אותם מוסדות אקדמיים מטייחים מקרים של פגיעה מינית כי "זה פוגע ביוקרה שלהם". ח"כ יעל גרמן הבהירה: "שמענו לא אחת על מרצים שהוצאו לחופשה ולאחר מכן חזרו ללמד. שם המטריד צריך להתפרסם בתוך המוסדות להשכלה גבוהה כדי שהוא לא יוכל להמשיך לפגוע".

ח"כ יחימוביץ': "מה שמתרחש עכשיו הוא לא פחות ממהפכה"(צילום: ערוץ הכנסת)

בדיון השתתפה גם אפרת יעקב, שהתלוננה כי מרצה באוניברסיטה העברית, פרופ' מריו שניידר, הטריד אותה מינית. חשיפת מסכת ההטרדות הביאה לסיום עבודתו של פרופ' שניידר במוסד.

"המשחק הזה הוא מה שמשגע וגורם לך להרגיש - זה היה או לא היה. את מציגה את עצמך כאילו זה חולשה", סיפרה יעקב ותיארה את הליך הגשת התלונה והדברים שנלווים לה: "אנחנו מתות לצרוח את זה, אבל אנחנו שותקות כי יש חסמים שמונעים מאיתנו לדבר. את יודעת שאת תלכי באוניברסיטה ויגידו לך דברים. שואלים אותך המון שאלות - זה היה מאוד קשה. צריך לשנות את קשר השתיקה העמוק באוניברסיטה. את לא אשמה בשום דבר, זה הכל הוא".

נציגי הוועדה לביקורת ענייני המדינה טענו בדיון כי "ישנה בעיה ידועה בבתי הדין של המוסדות האקדמיים. בוועדות הללו חברים אנשי הסגל עצמם, וקשה להם לשפוט את עמיתיהם. לכן המלצנו על נציבות ביקורת חיצונית לכל המוסדות האקדמיים".

"הרבה מתלוננות לא מוכנות להופיע בפני ועדת משמעת"

על פי הממ"מ (מרכז המחקר והמידע של הכנסת), 271 תלונות על עבירות מין הוגשו באוניברסיטאות בשנת הלימודים האחרונה, אולם לא נרשמה אחידות באופן הטיפול ורק במקרים בודדים התלונות הגיעו למשטרה. יחד עם זאת, מנציגות התאחדות הסטודנטים נטען בדיון כי סקרים מראים שכ-5 אחוז מהסטודנטים עברו הטרדה מינית - וכי מקרים רבים כלל אינם מדווחים.

מרים שלר, מנהלת מרכז הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית בתל אביב, הוסיפה: "אנשים אומרים שנמאס להם מהסיפורים של הטרדות מיניות, אבל מה שנמאס ממנו זה המציאות. הדיווח על 271 מקרים של הטרדות הוא בדיחה רעה - זה עשירית מהתלונות שאנחנו מקבלים מסטודנטיות". 

לדברי שלר, המועצה להשכלה גבוהה מסירה מעצמה אחריות בטיפול במקרים הנ"ל: "זה הזוי. אנשי הסגל מגינים אחד על השני, זה מועדון סגור. צריך שתהיה הכשרה חיצונית במוסדות, שיהיה סטנדרט - איך מקבלים תלונה, איך יוצרים מרחב בטוח". 

ואולם ועד ראשי האוניברסיטאות מסר: "הנהלות האוניברסיטאות רואות כל מקרה של הטרדה מינית בחומרה רבה ומאמינות כי יש לנקוט במקרים כאלה גישה של אפס סובלנות, לטפל בהם באופן יסודי ונחרץ וללא היסוס לנקוט צעדים כלפי כל מי שמפר את החוק – זאת מבלי להתחשב במעמדו או בדרגתו".

עוד הסבירו: "בניגוד לנטען, האוניברסיטאות מחמירות בטיפול בנושא אף מעבר לנדרש על פי החוק, בין היתר באמצעות עריכת דיונים משמעתיים לאנשי סגל גם במקרים בהם נסגר התיק על ידי המשטרה, מיצוי הדין המשמעתי גם במקרה שהמתלוננת חוזרת בה, קביעת תקנון נוקשה למניעת הטרדה מינית והבאתו לידיעת העובדים במגוון של דרכים, וקיום הרצאות יזומות, השתלמויות ואסיפות. האוניברסיטאות מפעילות מערך תומך בנפגעים/ות בעזרתן של הנציבות להטרדה מינית המלוות את התהליך מתחילתו ועד סופו. נמשיך לפעול על מנת לקיים ולקדם מרחב בטוח לכל". 

עו"ד פפי יקירביץ', היועצת המשפטית של האוניברסיטה העברית, השיבה לטענות: "הנציגות שלנו נכנסות לכל שיעורי החובה להסביר להם על החשיבות של הנושא. בנוסף, אנחנו מכשירות מלוות כדי שיחזיקו את היד של המתלוננת. אנחנו לא סוגרים דברים בלי ועדת משמעת, זו הבנה לא נכונה של הדברים. הרבה מתלוננות לא מוכנות להופיע בפני ועדת משמעת".

מעיין חג'אג', רכזת הטרדות מיניות בהתאחדות הסטודנטים הארצית, אמרה: "יש לשנות באופן מיידי את הרכב בית הדין לעניין תלונות על הטרדות מיניות במוסדות האקדמיים. לא הגיוני שמרצים, קולגות, יהיו אלה השופטים אחד את השני בסוגיות כה רגישות. הדבר מוביל לחוסר אמינות של המערכת. הטרדות מיניות הן לא נושא שיכול להיות שקול לעבירות משמעתיות אחרות. ההתאחדות קוראת להרכב בית דין המורכב מנציגי ציבור, סטודנטים, אנשי סגל מנהלי ואקדמי - כולם בעלי קול ומעמד שווה".