שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פרה פרה: רות ומאבקה על השחיטה הכשרה
    מרוב התפלפלות בהלכות צניעות, יש מי ששכח שהאיסור על צער בעלי חיים הוא מהתורה ממש. אבל רות קוליאן, אקטיביסטית חרדית, לא שכחה - ויצאה למאבק בנותני הכשרויות למפעלים מתעללים. הרב מחפוד ובד"צ העדה החרדית הסכימו איתה

    זוכרים את תחקיר "כלבוטק" על מפעלי "אדום אדום"? בטח שאתם זוכרים. כלומר, זוכרים במעומעם. משהו עם חיות, נכון? מסכנות. לרגע זה נראה ממש חשוב. הרגשנו שחייבים לעשות משהו. אבל אז הגיעו בחירות ושלג, ועברנו להתעניין בדברים אחרים. בכל זאת, פרות הן לא הצד המבשל במאסטר שף.

     

    << כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו  >>

     

     

    רות קוליאן דווקא לא שכחה. תקציר הפרקים הקודמים: קוליאן, סטודנטית חרדית למשפטים ואקטיביסטית חרדית (זן נדיר וראשון מסוגו), שאלה שאלה פשוטה: איך ייתכן שמזון שהושג תוך עבירה על איסור צער בעלי חיים, מקבל תעודת כשרות? עצם מתן התעודה מכשיר, למעשה, גם את ההתעללות הלא הכרחית שקדמה לה. וקוליאן החליטה שעם המאבק הזה היא הולכת עד הסוף.

     

    עזבי רות, זה מסובך

    פתח סוגריים עצובות: אל המאבק הזה היא יצאה לבד. לא רק שמגזר שומרי הכשרות לא רעש ולא געש, אלא שקמו לה גם מתנגדים מבית. אין קשר בין כשרות לצער בעלי חיים, טיקבקו בעוז. אם נתחיל לקשור בין כשרות לעניינים נוספים לא נצא מזה. כי מה עם מקומות שמקבלים תעודה למרות שלא מקפידים בהם על צניעות, למשל? או אולמות שרוקדים בהם מעורב? הא? עזבי אותך רות. זה מסובך.

     

    הרב מחפוד בכבודו ובעצמו הגיע למסור את המכתב הקובע כי אין לתת כשרות למפעל מזון שמתעלל בבעלי חיים
    הרב מחפוד בכבודו ובעצמו הגיע למסור את המכתב הקובע כי אין לתת כשרות למפעל מזון שמתעלל בבעלי חיים

     

    בואו נחזור רגע לפרופורציות: צער בעלי חיים הוא איסור דאורייתא מפורש (כלומר, מהתורה). ציווי לא מסובך בכלל, כל ילד בגן מכיר אותו. טרפת הצניעות הנוכחית, לעומת זאת, היא תילי-תילים של פרשנויות (עם כל הכבוד לדיברות החדשות, "לא תופיעי על שלטי חוצות" ו"טשטש את אימך למען יאריכון ימיך").

     

    זו דוגמה עצובה, אחת מיני רבות, שממחישה איך עודף התפלפלות יכול להשכיח מאיפה בעצם באנו. כשהאינטואיציה הראשונית אומרת להעלים עין מצער בעלי חיים, כל עוד יש חותמת של שחיטה כשרה, והדחף מול סבל של יצור חי הוא להתפלפל ולא להיחרד, משהו כאן שגוי. סגור סוגריים.

     

    התקבלה הלכה חדשה

    אבל האינטואיציה של רות אמרה אחרת. על פי כל מה שהכירה (ומדובר, כאמור, בחרדית מבית) התעללות בבעלי חיים פשוט לא יכולה לקבל הכשר. עם ההיגיון הפשוט הזה, היא עקפה את המטקבקים והמתפלפלים ופנתה אל מעניקי הכשרויות עצמם.

     

    אישה יחידה מול בד"צ העדה החרדית - וגם הם העבירו את הפסיקה
    אישה יחידה מול בד"צ העדה החרדית - וגם הם העבירו את הפסיקה

     

    התחנה הראשונה שלה הייתה הרב מחפוד, שמעניק את ההכשר המהודר למשחטות "אדום אדום". היא התייצבה בביתו עם תמונות מהתחקיר. הרב צפה ונחרד. הוא התיישב מיידית ללמוד את הנושא. כעבור כמה ימים הגיע בכבודו ובעצמו אל קוליאן, ומסר לה פסק הלכה בחתימתו.

     

    רציתם הלכה מפורשת? על פי הרב מחפוד, בשר שהושג תוך איסור צער בעלי חיים הוא לא כשר. במקום שבו ידוע שמתעללים בבעלי החיים שלא לצורך, פסק, יש להתריע. אם ההתעללות לא נפסקת לאלתר, יש להסיר את הכשרות ואף לפרסם את המידע ברבים.

     

    למה בעצם לא זכתה רות לתמיכה מקיר לקיר? "הטכנולוגיה הכתה בכולנו", היא אומרת. "הרכב הפרטי החליף את החמור, וביצים לא מגיעות ישר מהתרנגולת אלא מהקרטון. אנשים כבר לא רואים שיש כאן יצורים חיים, ויותר קל לא להסתכל איך זה מגיע לצלחת".

     

    "את לא צריכה להתעסק בזה, את אישה"

    הטכנולוגיה אשמה? אולי. אבל יש עוד שתי סיבות, קצת פחות נעימות לאוזן: האחת היא תוכנית החלוקה. בינינו, צער בעלי חיים זו מצווה של שמאלנים. הרבנים שלנו לא מתעניינים במשחטות "אדום אדום", כמו שהם מתעניינים בסוגיה ההלכתית הדחופה האם מותר לאישה ללבוש אדום?

     

    אותם קולות שיודעים להסביר למה חייל צריך למות ולא לשמוע חיילת שרה, במהלך מחשבתי סבוך שלא היה מבייש חופרי מנהרות באיראן, הם אותם קולות שנדמו מול הדרישה הפשוטה: לא להכשיר צער בעלי חיים. המהלך הזה היה מסובך מדי הלכתית. בעייתי. מדרון חלקלק.

     

    סיבה נוספת, שהיא למעשה הצד השני של אותו המטבע: רות היא אישה. ולראיה: התחנה הבאה שלה היתה בד"צ מסוים במרכז הארץ, שאת שמו היא מסרבת לחשוף. אחד מרבני השחיטה שם אמר לה מפורשות: "את לא צריכה להתעסק בזה, את אישה. צריך כתפיים רחבות בשביל זה. תתעסקי בדברים שמתאימים לך".

     

    לאמור, נשים וילדים משחקים עם חיות. רבנים יודעים מה חשוב באמת. זו רבנות פטריארכלית וזה שכרה.

     

    דברים שמתאימים לרות

    רות בהחלט התכוונה לשמוע לעצת הרב, ולעסוק בדברים שמתאימים לה. כאישה חרדית, שהיא גם עורכת דין בדרך, התאים לה לא לוותר. אחרי ההישג התקדימי בבית הדין של הרב מחפוד, היא המשיכה אל הישורת הקשה יותר: הרבנים האשכנזים.

     

    היא התייצבה בפני ועד השחיטה של העדה החרדית, והראתה גם להם את התמונות. היא חזרה גם שם על הטיעון הפשוט: צער בעלי חיים אסור מהתורה. איך אתם נותנים לזה הכשר?

     

    היה מלחיץ?

     

    "מאוד. ניגשתי בחיל ורעדה, אישה יחידה מול בית דין עם רבנים שידועים כמחמירים. הם ישבו מורמים מעם, לא הייתי בטוחה שהם בכלל מקשיבים".

     

    אבל הרבנים דווקא הקשיבו. ניכרים דברי אמת. מקץ כמה ימים התקבל בביתה של רות פקס עם פסק הלכה חד-משמעי. ציטוט חלקי ממנו: "הדברים פשוטים וברורים, שהמתעסקים בבעלי חיים חייבים להיזהר מאוד בזה, וקבלת הכשר מותנה בזהירות בנושא הנ"ל".

     

    יותר אי אפשר לומר שאין קשר בין כשרות לצער בעלי חיים. הנה, עכשיו יש. לפי שתי השיטות, ספרדים ואשכנזים. לפעמים כל מה שצריך זה אדם אחד שמקשיב ללב, דבק במטרה ולא קורא טוקבקים.

     

    מסורת ישראל סבא

    פעם "שומרי מסורת" היה שם קוד לאנשים שלא ממש מקפידים על קיום תרי"ג מצוות. סב-טקסט: לא באמת דתיים.

    האמת היא שבעולמנו הדתי בשנים האחרונות, התואר מתחיל להישמע פתאום נחשק. אנחנו יהודים שומרי מסורת ישראל סבא. מה האתגרים הרוחניים העומדים בפנינו?

     

    כשרבי יהודה הנשיא לא ריחם על עגל ואמר לו שנועד לשחיטה, הוא נענש בכאבי שיניים למשך שלוש-עשרה שנה. כשרבנים מבית מדרשנו מוציאים תקנוני צניעות תמוהים, או שולחים אותנו למות ולא לשמוע שירת אישה, אבל את המלחמה על סבל הייצור החי משאירים לאחרים, יכול להיות שהגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. שרק לא נאבד את האינטואיציה.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "פרה פרה: רות ומאבקה על השחיטה הכשרה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    יותר קל לא לחשוב איך האוכל מגיע לצלחת. רות קוליאן
    איך יתכן שמזון, שהושג תוך עבירה על איסור צער בעלי חיים, מקבל תעודת כשרות?
    ותן חלקנו
    מומלצים