ראש העין: ארמונות מתחת לקוצים

בנעורי הייתי נוסע באופניים אל תחנת הרכבת הטורקית-בריטית הנטושה של ראש-העין. בקושי הייתי מעיף מבט אל בתי האבן הנמוכים והמוזנחים, כי במקום זה, יחד עם חברי, היינו טורחים בהרבה שאון לטפס אל צמרות האקליפטוסים הענקיים, לקשור לענפיהם חבלים ולמתוח אותם אל עץ אחר, ואחר-כך לגלוש באומגה מאולתרת בין העצים תוך צרחות פראיות טוב למות בעד ארצנו. יש וחיילי משמר הגבול, ששמרו על המשאבות של מקורות הירקון, היו צופים בנו ומזהירים אותנו מפני נפילה וריסוק עצמות.

עבר זמן, וברדיו הישראלי החלו לשדר את השיר 'בין הפרדסים תחנה ניצבת' וכו', והפזמון היה 'ציף ציף מעל הרציף'. זה היה אות החיים היחיד, דומני, מתחנת ראש-העין. לגבעה עמוסת הקוצים, שבראשה עמדה מצודה טורקית מקולקלת, קראו מבצר אנטיפטרוס, וכאן בערך מסתיים מאגר זכרונות העבר שלי.

לפני כ-30 שנה הסתערו הארכיאולוגים על הגבעה ועל מבצרה, החלו לקרוא לה תל-אפק, הסכימו שהיתה פה עיר שבנה הורדוס וקרא לה אנטיפטריס, ולמצודה הטורקית הממוטטת קראו 'בינאר באשי', שהוא שיבוש בפי הערבים של השם התורכי 'פינאר-באשה', שפירושו ראש-העין.

וכה נכתב בעיתונים באותה תקופה: "באפק המקראית שליד פתח-תקווה, שמצויים בה ארמונות ומצודות זו על גבי זו מהתקופה הכנענית התיכונה ועד המאה הנוכחית, משלימים בימים אלה את חשיפת הארמון הכנעני הגדול ביותר, שנחפר ונשתמר עד גובה שני מטר מקירות קומתו התחתונה".

אתר זה עתה מוכן לשימור ולשיחזור, ומן הראוי לטפל בו, להעמידו לרשות הרבים, מה עוד שבהמשך עבודת החשיפה אפשר יהיה להציג באתר הסמוך רחוב רומי - הקארדו - ואת כיכר העיר, הפורום של אנטיפטריס, שלא נמצאו כמוהם בשלמות בארץ כבאפק.

כתבו בעיתון

"...גומרים תוך ימים לחפור את הפינה האחרונה של ארמון המושל המצרי מתקופת רעמסס השני. שם נמצאו הממצאים האפיגרפיים החשובים בשפות שונות, כולל המכתב באוגריתית. זה ארמון כנעני יחידי במינו בארץ, שהיה גבוה מאוד - ארמון מיגדול - והראוי לשימור ושיחזור...באשר לגילוי הפורום של אנטיפטריס הרומית.... הכיכר השתרעה על שטח של יותר משני דונם, כולה מרוצפת בריצוף אבן בקווים ישרים, לעומת ריצוף אלכסוני בקארדו הניגש לכיכר מצפון. כעת רוצים לאתר ולחשוף את הווילות ובנייני הציבור הרומיים מסביב לכיכר, שאחד מהם כבר נחשף אשתקד..." (מתוך הארץ, 5.7.92).

עברו שנים רבות מאז הידיעה בעיתון והשטח ברובו הפך לחלק מהגן הלאומי ירקון. כביש הוכשר למקום כדי להיכנס לחנייה מוסדרת, אחרי שעוברים בשער ובו קופה-רושמת ופקיד ומחסום חשמלי. יש כאן משרדים וקיוסק, מקום מאורגן ומטופח לפיקניקים, ופחות עצי אקליפטוס, שכן חלק גדול מהם נוסר, נעקר וחוסל כדי לפנות מקום למנגל.

מחנה מג"ב ובתי המשאבות הבריטיים של מעיינות ראש-העין, הנובעים למרגלות תל-אפק, נטושים ומתפוררים. פסגת תל-אפק, גולת הכותרת של השטח המגודר, זה שתלו בו תקוות לפני דור - היא שטח של קוצים וחרבות. חומתה של 'פינאר-באשה' נותרה רעועה כשהיתה, אסור היום לעלות עליה מחשש מפולת.

הארמון הכנעני המפואר נראה כאוסף בלתי ברור של בורות מרובעים, מאובקים ומגודרים. הפורום הרומי איננו, הקארדו הנודע מכוסה עפר והווילות הרומיות רק משל היו, ואפילו שלט לכיוונן לא קיים.

ושוב נשאלת השאלה מהו הפלא המופלא, שעבור הזכות להסתופף בצילו או במחיצתו,

נוטלים מאיתנו את דמי החסות? ומה עם תחנת הרכבת של ראש-העין? נפלא! שיקמו אותה, ניקו, ייפו ואפילו הרכבת עוברת בה עוד ועוד. ב-10 דקות מגיעים לעזריאלי. הללויה.

איך מגיעים

מכביש פתח-תקוה ראש-העין פונים לפי השלט לכיוון תחנת הרכבת ראש-העין, ומגיעים לשער הגן הלאומי. אתרים נוספים בסביבה: מגדל צדק - המצודה הצלבנית מעל ראש-העין; נבי יחיא - מוזוליאום מזור. מבנה רומי בגבול העיר החרדית אלעד; אתר השאיבה של מעיינות הירקון (בתיאום מוקדם עם מקורות).