לחיות את ההיסטוריה

אופי המסלול: ברגל

אורך המסלול: כשלוש שעות

סיור בעקבות החשמונאים יוביל אותנו בהכרח לירושלים, העיר שאותה שיחררו מידי היוונים. אבל לפני כן מומלץ לבקר בקסטל, אותו הר שמתנוסס בצדי הכביש המהיר מתל-אביב לירושלים, ושתולדותיו מספרות על חשיבותה של בירת ישראל לאורך הדורות.

כדי להגיע לגן הלאומי קסטל יש לנסוע על הכביש המהיר לירושלים ולפנות במחלף הראל דרומה, לתוך היישוב מבשרת-ציון. עוברים ליד בניין המועצה המקומית, פונים ימינה ושוב ימינה. מולכם יתנשא המבצר העתיק. המשיכו בכביש והיכנסו בשערי הגן הלאומי. אחרי שתחנו את הרכב, התחילו לעלות בדרך העקלקלה לפיסגת ההר.

רבים מכירים את הקסטל בגלל הקרבות שניטשו עליו במהלך מלחמת העצמאות. מעטים יודעים כי סיפורו של האתר, שחשיבותו הרבה נבעה מסמיכותו לירושלים, מתחיל אלפי שנים קודם לכן.

מתי יושב הקסטל לראשונה? אין לנו על-כך מידע מדויק, אך אפשר להיעזר בדמיון. כשעומדים בראש האתר אפשר להתבונן מסביב ולדמיין את ארון הברית עובר ממש באזור - מקריית-יערים לירושלים - ועל דוד המלך המכרכר לפניו. אחר-כך אפשר להביט לכיוון אחר ולדמיין את ההר הצופה אל ירושלים בוכה על כיבושה בידי היוונים ושמח על שיחרורה על-ידי החשמונאים.

גם הצלבנים הבינו את חשיבות המקום. ירושלים היתה בראש מעייניהם ולכן הם הקיפו אותה ביישובים ובמצודות שיגנו על הדרכים לירושלים. המבנים הצלבניים באבו-גוש, בעין-חמד, בצובה ובמקומות אחרים שומרים על קשר-עין אחד עם השני ויוצרים מערך הגנה צפוף. גם הקסטל, שהיה קרוי באותה תקופה בלוואר - כלומר יפה-נוף - היה חלק ממערך זה. מבט מרפרף מסביב מסביר מדוע.

כאשר נכנסים לחללים הנמצאים כיום מתחת לאדמה, אפשר לראות שרידי קשתות של המבנה האדיר שבנו הצלבנים. אחרי התפוררותה של הממלכה הצלבנית, שקע הקסטל למאות שנים של אלמוניות. במאה ה-19 מופיעים תיאורים קצרצרים המספרים על תושבים בודדים בינות לעזובה ולהרס. למעשה, הדרך לירושלים שסמוכה לקסטל נסללה כשביל מרוצף בחצץ רק ב-1969.

במהלך מלחמת העצמאות הסתבר כי נסיעת המשוריינים לירושלים גובה מחיר רב, וכי יש להשתלט על צדי הדרכים כדי לאפשר קשר עם העיר הנצורה.

כיבוש ההר היה חיוני להצלחת מבצע נחשון. כוח פלמח יצא באפריל 1947 מקריית-ענבים ותפס את המקום ללא קרב. מספר ימים לאחר-מכן החלה התקפה ערבית על הכוח, מתקפה שהתגברה אחרי שנפוצה השמועה על מותו של המנהיג הפלשתיני עבד אלקאדר אל-חוסייני על ההר. הלוחמים היהודים נסוגו תוך שהם סופגים אבידות קשות, אבל למחרת חזרו כוחותינו והשתלטו על הקסטל.

סיפור הקרב על הקסטל ארוך. המקצרים יסתפקו בדף המחולק בכניסה לאתר ובשילוט המלווה את העלייה לפיסגת ההר. המרחיבים יצטרכו לעיין בספרות בנושא. ייחודו של הקרב היה מכמה היבטים: ראשית, חשיבותו. שמירת הדרך לירושלים פנויה, היתה אקט בעל משמעות מהותית לנצורים ובעל משמעות פסיכולוגית למורל העם כולו. שנית, הפקודה שניתנה בקרב - הטוראים ייסוגו והמפקדים יחפו - הפכה לחלק ממורשת הקרב של הפלמח ואחר-כך של צהל. שלישית, בהיבט המלחמתי, לראשונה התנהל קרב בלילה ולראשונה נכבש ונהרס כפר ערבי.

עם תום המלחמה נחפרו בקסטל רוב התעלות והבונקרים שנראים כיום, בשל החשש שירושלים תותקף על-ידי הירדנים. עם התרחקות הגבול מהקסטל, לאחר 1967, הוקם סביב המבצר יישוב יהודי, השומר על הדרך לבירה ומהווה חלק משרשרת הישובים העוטפים את בירת ישראל. מומלץ לא לוותר על הליכה בתעלות הקשר וכל כניסה לחדרים המשלבים בנייה צלבנית ובונקרים ישראלים.

באחד מבורות המים באתר תוכלו לראות גם חלקים של בית-בד, שהיה בשימוש בידי תושבי הכפר הערבי ששכן במקום. תוכלו לראות את הבד - הקורה העבה שמחצה את הזית - זרוקה לצד אבני הים והממל. אם נותר לכם זמן, מומלץ להמשיך לגן הלאומי עין-חמד. כאן תוכלו לראות אחד משרידי המבנים הצלבניים שעטפו את ירושלים, וגם תוכלו לערוך הפסקה על הדשא בסמוך לנחל כיסלון.