עלילות סטיוארט הקטן

סרט הקולנוע "סטיוארט ליטל 2", העתיד לצאת למסכים בשבועות הקרובים, מלווה במשחק פלייסטיישן הנושא את אותו השם. משחק המחשב מגולל את סיפורו של העכבר המפורסם, וכמו עלילת הסרט, גם כאן עליכם לחפש את פאלקון המרושע, ולאסוף את שלל התכשיטים שגנב. במהלך המשחק, עליכם לשוטט ברחבי העולם הקסום של סטיוארט, ולהלחם באוייבים מעוררי אימה (עכבישים, צעצועים חורשי רעות ושאר מכשולים).

את המשחק בדקתי עם קבוצת ילדים, בני 6 עד 12. כולם מכירים משחקי פלייסטיישן ומשחקי מחשב, חלקם מכורים למשחקי הרפתקאות ומבלים שעות רבות (בעיקר בחופש) מול המשחקים – כך שהם מכירים את הפואנטה במרבית משחקי הז'אנר.

המשחק מתחיל בסדרת תרגילים מרגיזה במיוחד, ובה יהיה עליכם לעבור אימון מפרך, במהלכו תלמדו כיצד לשלוט בעכבר. מלאכה מסובכת מאוד, בעיקר לילדים – קהל היעד העיקרי של הכותר. ריבוי הכפתורים ואפשרויות התנועה הופך את השליטה בעכבר הקטן לקשה ומתסכלת מאוד. במקביל, נדרשת לא מעט דייקנות, ובמטלות מסויימות הילדים עמם שיחקנו במשחק איבדו את הסבלנות, השליכו את בקר המשחק הצידה ועזבו את המקום בתסכול – זאת למרות המיומנות הגבוהה שהם מפגינים, בדרך כלל, במשחקים אחרים, מורכבים לא פחות.

"מי צריך את הציפור המעצבנת?"

את המשחק מלווה ציפור צהובה העוזרת לסטיוארט בדרכו ומדריכה את השחקן במטלות השונות שבדרך. אותה ציפור חמודה זכתה למטח של קללות נמרצות מצד הילדים שהתעצבנו מהמטלות שהיא הפילה על העכברון המסכן ועל סידרת הטירונות שהיא העבירה אותו בתחילת המשחק. "אין לי חשק לזה, אני רוצה לשחק!!", אמר דניאל בעיניים גדולות, והלב נקרע בכל פעם מחדש, כשהוא ניסה לקפץ בין ענפי הבמבוק בחצר האחורית ולא הצליח להאחז בהם, או המשיך להפסל שוב ושוב במהלך השלבים הראשונים במשחק. מי שלא שמע את יבבותיו של הילד, בכל פעם שלא הצליח להתחמק ממכה או להכות באוייב אכזב, לא שמע עצב אמיתי מימיו.

בשלב מסויים הילדים התיישבו לידי ונתנו לי לשחק במשחק, תוך שהם מתבוננים במסך וממלמלים לעצמם כל מני דברים. לא שאני הצלחתי יותר מדי במקום שבו הם נכשלו – ולשמחתם הרבה הם צפו בי מפסיד שוב ושוב, לקול צהלתם. בסופו של דבר, נאלצתי להודות בכשלון, ולהגיע למסקנה הנדרשת שהמשחק פשוט קשה מדי – לא בגלל מורכבות העלילה או המשימות, אלא דווקא בשל הקושי לשלוט בבקר המשחק ובדמות.

גם הגרפיקה במשחק מאכזבת מאוד. הציפיות של כולנו היו גבוהות, מאחר ומדובר בסרט אנימציה מוקפד ומושקע, ובד"כ משחקי המחשב או הפלטפורומות המלווים את סרטי האנימציה מאופיינים בגרפיקה ברמה גבוהה. במשחק הנוכחי, לא כך הדבר. הגרפיקה מאוד פשוטה, לא ברור אם באופן מכוון או פשוט מחוסר תשומת לב לפרטים, הטקסטורות של הרקעים והסביבה פשוט מכוערים ונראים בלתי-מלוטשים. מאכזב מאוד, בלשון המעטה. גם הילדים, שעדיין לא הוציאו את הכותר של "פיינל פנטזי" מהקונסולה מאז קיבלו אותו במתנה ויודעים להבדיל בין גרפיקה איכותית לגרועה, ידעו שמדובר במוצר לא מוגמר ולא איכותי.

למרבה המזל, המוסיקה טובה יותר מהגרפיקה, אבל אין כאן שום דבר מפתיע או מיוחד. מוסיקת רקע כללית ורגילה למדי ליוותה את העלילה, אבל מה, סטיוארט המסכן נשמע אומלל מאוד ולא כמו שעכבר עתיר אנדרלין ושש אלי קרב צריך להיות.

לסיכום, המשחק עצמו טרחני ומשעמם למדי, ולילדים ששיחקו בעבר במשחקי המחשב והפלייסטיישן הטובים, צפויה אכזבה גדולה, שלא לדבר על תסכול. רמת הקושי, כאמור, גבוהה מעט מדי, והשליטה הבלתי-אפשרית בבקר המשחק, בשילוב הגרפיקה הגרועה והמוסיקה הבינונית הופכת את המשחק הזה לבלתי-כדאי. אנחנו נאלצנו לנטוש אותו לאנחות, בתסכול גדול.