ראשון לציון? כלכותא!

הגל ההודי, השוטף בשנים האחרונות את המערב ואת הארץ במיוחד, נושא עימו אוצרות בלומים של פילוסופיה, מיסטיקה, אומנות ואסתטיקה. מסיבות שרק ניתוח אישיות שלאחר המוות יפענח, עליתי גם אני על הגל האקזוטי, וירדתי ממנו כשנכס אחד ויחיד בידי (או נכון יותר, בפי): האוכל ההודי. כחובב הרפתקאות, שגבולות מעולם לא עמדו בדרכו, גמאתי מרחקים בעקבות המטעמים האוריינטליים. יצאתי למסע אל הנסתר והמסתורי, וליתר ביטחון, רתמתי את נימפת-הדיפלומטים לצידי. כה נחוש ומרחיק לכת הייתי, כד שהגענו לראשון-לציון. שם, ולא סתם שם, אלא בבית האותנטי שהיה לפני למעלה ממאה שנה אורוות הברון רוטשילד בכבודן ובעצמן, שוכנת "דרג'ילינג" – מסעדה על שם התה ההודי המפורסם. מבחוץ ראשון, מסביב אורוות ברון ומבפנים כלכותא. הכלים, הרהיטים, התפריט הכתוב, אפילו המלצרים והטבחים – כולם הגיעו במיוחד מהודו. אז מי אנחנו שלא נבוא מתל-אביב. האוכל טעים, עשוי בתשומת לב ומוגש יפה (במנות לא גדולות, אמנם). המגוון רחב מאד. המחירים שפויים ונעימים. ארוחת ערב ממוצעת לאדם תעלה עד 100 שקל, ובצהריים, בעסקית, 45. בין לבין, אחר הצהריים, יש "תה מנחה" – אתנחתא שכל הודי, או יהודי שמשחק אותה הודי, חייב לעצמו.

קשה להיות אוכל-הכל במסעדה שיש בה כל כך הרבה, אבל לזכותי ייאמר שהשתדלתי. ואלה התוצאות:

מנות ראשונות: מרק מוליגטוני (ירקות ועדשים) מוצלח מאד. נאן, הפיתה ההודית המוכרת, במילוי ירקות, עומדת בציפיות. תערובת בהג'יה, מבחר ירקות טבולים בקמח תירס ומטוגנים – נחמדה, אם כי מעט יבשה.

עיקריות: מורג טיקה, חזה עוף מתובל וצלוי בטנדורי – מוכר, ובכל זאת מעניין ושווה. עגל (שנקרא גושט) ברוטב עגבניות חריף – מיוחד ומומלץ בחום. מלווי-הבשרים, כרוב ואפונה מבושלים ואורץ עם זעפרן, מילאו את תפקידם. לחיזוק, התפתינו להזמין מלאי קופטה – כדורי ירקות וגבינות חלומי ברוטב עשיר. התיאור מוזר, המראה מוזר, וגם הטעם, כמה חבל, מוזר.

קינוחים: קולפי, גלידה הודית פיסטוקית וטעימה מאד מאד. צ'אי, תה הודי בגרסת ג'ינג'ר, כיפי ומעורפל. לעומתו, הלאסי (משקה יוגורט), פחות מדי מתוק, ולכן סתמי ומאכזב. האיש שלנו מכלכותא הגיש בחבירות ובטבעיות את החשבון לי, ואת ספר האורחים הכרתסן לנימפת-הדיפלומטים. אני חתמתי, היא חתמה, וכולנו הלכנו הביתה בשאנטי.

דרג'ילינג, רחוב מוהליבר 4 ראשון-לציון. טל: 9507848-03.