חופשה זוגית עצלה

בוקר של אמצע השבוע. שמש אדומה, עגולה, מציצה מבעד לאובך הכבד שנח על גוש דן. עיגול אדום זוהר וחם עולה מפאתי מזרח וצובע את העיר ואותנו בגוונים רכים של כתום. מעט אחרי הזריחה אנחנו בדרכנו צפונה, ישובים במכונית בדרך ליומיים עצלים של חופשת אמצע-שבוע. על המושב האחורי נחים שני תיקי יד קטנים, אריזה מהירה של מעט דברים ליומיים.

בכביש המהיר לחיפה התנועה דלילה. השארנו מאחור את הרצליה ואת נתניה, וארובות חברת החשמל סמוך לים מבשרות לנו שגם חדרה מאחורינו. במחלף קיסריה נגלה לרגע הים הכחול ונעלם אחרי גבעות החול. בצומת עתלית נפרדים מהכביש המהיר (מס' 2) ונוסעים לכיוון צומת אורן. הדרך לכרמל מטפסת בכביש 721 המפותל, ממנו נשקפים מראות נהדרים שחורץ בנוף נחל אורן העמוק.

בצומת דמון פונים שמאלה לכביש 672, שחותך את רום הכרמל. לתמונת נוף ושחרור הרגליים עצרנו בתצפית יפה על עמק יזרעאל. אנו בתצפית מעל 'חורשת הארבעים'. למטה, בעמק, עטופות בענן לבן ה'לבניות' הגדולות של בתי הזיקוק. על המדרון בתיה אדומי הגגות של גבעת נשר, מעט מערבה דבוקים לצלעות ההר בתים גבוהים. מרחוק, בצפון, עדיין עטופות בערפילים, מציצות עכו ונהריה.

בניחותא, גלשנו עם המכונית במורד (כביש 7212) לכיוון נשר, שמחים שדילגנו על פקקי הבוקר. צומת יגור וכביש 70 קיבלו אותנו באדישות נטולת פקקים. התנועה זרמה עד צומת סומך. הרווחנו עוד פקק כשעקפנו את הקריות (כביש 79). בצומת צור-שלום התחברנו עם כביש 4 מרובה הנתיבים.

כשהבתים של נהריה הופיעו התעוררה רעייתי משנת היופי, פקחה עין וציינה בפליאה שבתי רמת אביב ג' נראים לה משונים. "אנחנו כבר סמוך לנהריה", ציינתי. התגובה היתה צוננת: "אתה נוסע מהר מדי".