זוהי עכו

הכחול של הים, צריחי המסגדים, החומה המפותלת, בתי אבן צפופים וניחוחות של פיתות בתנור, פלאפל מטוגן, חומוס ודגים, כולם חובקים את המבקרים בעכו העתיקה. העיר נאבקת על שמירת אוצרות הטבע והתרבות שהותירו בה אלפי שנות היסטוריה, ועל שמירת המרקם העדין והשביר של אוכלוסייתה ומסורותיה.

עבדו מתא, אגדה מקומית, מלווה אותנו לסיור בעקבות הטעמים של עיר הולדתו. עבדו הוא מדריך טיולים יצירתי מזן מיוחד: מספר סיפורים, שחקן ומוזיקאי בדמות ססגונית. הוא גם יודע לבשל ומנדב מתכונים והוראות הכנה, אם רק מבקשים יפה. את הסיור שלנו הוא מתבל בסיפורים עסיסיים ומשתדל בכל מאודו לדובב את הדייגים השתקנים, מטגני הפלאפל הביישנים ובעלי החומוסיות החשדנים.

מלכי הפלאפל ונסיכי החומוס

סמטאותיה של עכו רוחשות פצפוצי טיגון של פלאפל משובח, המושך אליו מקומיים ומבקרים כאחד. "פלאפל ושווארמה בובו ובניו", ברחוב סאלח א-דין פינת מסגד ג'זאר, הוא התחנה הראשונה שלנו. 40 שנה של התמקצעות בתחום הפלאפל, עם טעמים שהביא איתו אבי המשפחה מטורקיה, הולידו כדורים בשרניים, ירוקים, מלאים בכוסברה ופטרוזיליה טריות ומטוגנים בשמן שמוחלף מדי יום. את המקבילה המקומית, כדורים קטנים יותר, מתובלים בכמות נדיבה של כמון במקום בעשבי התיבול, אפשר לטעום אצל הפלאפל של ערפי, ממש בכניסה לשוק.

החומוסיה של סעיד: למומחיות המיוחדת של החומוסיות בעכו יצאו מוניטין למרחוק. ליד החומוסיה של סעיד, למשל, בעומק השוק, משתרך תור ארוך של ממתינים. פעם היה זה כוך קטן עם כמה שולחנות. החומוס היה נגמר ב-12 בצהריים והמקום נסגר עד למחרת. אחר כך השתלט סעיד על החנויות שלידו ושעות הפתיחה נמתחו עד לשעות אחר-הצהריים המוקדמות.

כף החומוס: מול הפלאפל של בובו אפשר לטעום חומוס טוב ב"כף החומוס" של עיסא טנטורי. לעיסא היתה חומוסיה של ארבעה-חמישה שולחנות, עד שהחליט לשתף את לקוחותיו גם במטעמיהן של אשתו ואמה. הן מכינות בבית עלי גפן וקישואים ממולאים, סלטים טריים וחריימה מדגים. עיסא צולה שיפודים ובשר על האש והמסעדה מתרחבת וגדלה בהתמדה.

סוהילה: ממש לידו ממשיכה סוהילה להגיש חומוס ופול בלבד, מתובלים בחיוך חם וכובש, לחמשת השולחנות במסעדה הזעירה שלה. היא ואחיה קיבלו את המקום מאביהם, ועל הכיריים הפשוטות שבחזית מתבשל כל יום חומוס טרי בסירי אלומיניום ממורקים, שלצידם פינג'ן הקפה האלמותי.

חומוס שמסייה: מסעדה קטנה ומצוחצחת מתחת לקשתות האבן בלב השוק, לא הרחק מסעיד, מגישה על ששת שולחנותיה חומוס נהדר בכל מצב צבירה. איברהים ובניו כותשים את החומוס החם ביד, בעלי ומכתש, ומגישים אותו מגורגר למחצה וכמעט מוקצף, עם טחינה או בלעדיה, במרקם קליל שאינו מאיים בחסימת מעיים, וגם כממרח צונן רגיל, בטעם מעולה.

הכנאפה והבקלאווה

ממתקי נצרת: בכיכר סאלח א-דין, בצמוד לחומוסייה של סוהילה, אפשר למצוא את הקונדיטוריה "ממתקי נצרת" של האחים כילאני מנצרת, ובה כנאפה אדמונית וחמימה, בקלאווה למיניה, בורמה, קיני ציפורים ונמורה ׁ כיסנים במלית קרם וניל. על כרטיס הביקור מצוין "ממתקים מזרחיים ומערביים", ואכן, הצצה למקרר מגלה את האגף המערבי: עוגות קרם בשלל צבעים, עם עיטורי לבבות ושנצים, המיועדות לאירועים חגיגיים.

קונדיטוריית קשאש: בשוק נמצאת גם קונדיטוריית קשאש, בבעלות אחת המשפחות המפורסמות בעיר, שגם לה מוניטין טובים בזכות מבחר עוגות מקומיות, כולל ריבועי עוגת סולת יבשה, ממולאת בתערובת אגוזים.

קפה ונרגילה

עוגות וממתקים "סוחבים" קפה, שחור וסמיך, עם או בלי הל, שאפשר ללגום בעכו בסוף כל ארוחה במסעדה, בקונדיטוריות או בשילוב נרגילה ומשחקי חברה בבתי-הקפה, המגישים משקאות בלבד.

בכניסה לפסטיבל: בבית הקפה הקטן, שנמצא ממש ליד מגרש החנייה לאוטובוסים, בכניסה לגני פסטיבל עכו, מגישים בקיץ הארוך קפה ונרגילות מתחת לעצי הבוסתן. יושבים ומתענגים על האוויר הרווי בניחוחות טבק, מהול בריח עשן המכוניות מהחנייה והמנגלים שבדוכנים בחוץ.

ליאלי אל סולטאן: במרחק מה מזיהום האוויר העירוני, ליד הנמל, במבנה שהיה פעם חלק של חאן שוורדה ופונה לעבר הכיכר המרוצפת, נמצא בית-הקפה של ליאלי אל סולטאן. לכאן מגיעים בני-נוער ומבוגרים לשתות מיצים טבעיים, קפה ותה, לעשן בנחת נרגילות ולשחק שש-בש. ברקע מסתלסלים פסוקי קוראן ממערכת ההגברה, וחליל, האחראי במקום, מסביר לנו על האני מאמין של הבית, הנחשב למהוגן במקומות הבילוי של עכו. ההורים יודעים שאפשר לשלוח לכאן את הנוער בלי חשש.

טזיני: בבית-הקפה טזיני אין כריות הסבה או מושבים מצועצעים, ושום ניסיון למשוך את האורחים במוזיקה חיה או בציורי קיר. הם באים לבד, למוסד המסורתי, שקיים כבר כ-80 שנה. מתחת לגפן, שגילה כגיל המקום, יושבים על כסאות פלסטיק לבנים ולוגמים קפה שחור, או תה שחור עוד יותר, מכוסות זכוכית קטנות. הקבועים, רובם קשישים, יהודים וערבים, שקועים במשחקי קלפים וממלאים, גם את האולם הקריר והחשוף. לפי תוכניות הפיתוח של המקום יוקמו מעל בית-הקפה חדרי אירוח מסוגננים.

בית מרקחת של תבלינים

השוק המקורה של עכו העתיקה נקי, מטופח ומציע לא רק סיפוקים לגוף אלא גם ניחומים לנשמה ומזור לנפש.

האחים ג'ארחי: קחו למשל את חנויות התבלינים. לזו של האחים ג'ארחי באים לא רק כדי לרכוש ציפורן וקינמון לבישום מאפים, לואיזה ונענע מיובשות לרקיחת התה, כמון וזנגביל לתיבול הבשר - באים לשם גם עם מרשמים מהרופא. אם, חלילה וחס, נתן בכם מישהו עין הרע, פנו אל המומחה שירכיב לכם תרופת פלא, ומוכר התבלינים ישמח לרקוח אותה בשבילכם. יש, כמובן, גם תרופות מוכנות.

יהודה מלכה: אביו של יהודה מלכה פתח את חנות התבלינים שלו עוד בשנות ה-50. הוא מוכר כאן גם קטניות ופסטה בתפזורת, חומרי ניקוי ופיצוחים. המיוחדים של הבית הן תערובות תבלינים לאורז, לדגים, לקציצות מרוקאיות וגם פפריקה שטוחנים לבד וחריסה.

מידיאן: כמה חנויות הלאה משם תמצאו את חנות התבלינים מידיאן, שמתגאה בתוצרת חוץ - תמרים מעירק, פירות מסוכרים מדמשק ועראק זחלאווי מלבנון. תוכלו לרכוש גם דבש מסוגים שונים, סירופ רוזטה (משקה שקדים), משקה שוש (ליקריץ) וחלבה שערות - ממתק דמוי שערות שנמס בפה, הנוצר בראשית תהליך הכנת החלבה הרגילה. ואם אתם גם בענייני ניקיון, תוכלו להשיג כאן סבון משמן זית מקורי משכם.

ירקות באלדי, בשר מוכן

דוכני השוק מלאים בפירות וירקות, שחלקם באים מהשווקים הסיטונאים וחלקם מהכפרים הגליליים. המקבילה לירקות האורגניים העירוניים הם הבלאדי - מלפפונים ועגבניות שגדלים כמו פעם, ואינם מתכופפים לחוקים של פסי ייצור, הקובעים גודל והיקף אחידים. חצילים קטנים, פירות עונה ישר מהעץ ועשבי תיבול מהגינות. בדוכני המיצים של השוק יסחטו לכם מיץ טרי ויתבלו אותו באותם עשבי תיבול מיוחדים.

לחובבי הבשרים, עבדו מציע לגשת אתו למקום שבו הוא קונה את מוצרי הבשר שלו, כולל נקניקיות וקבאב מתוצרת בית וכן גם קובה, סמבוסק ממולאים בבשר וטחול ממולא - מעדנים עתירי עבודה, שנשים ערביות מודרניות מסרבות כבר להכין בבית. המקום לא מעוניין בפרסום, ומי שרוצה להגיע לכאן מוזמן לפנות לעבדו.

אלהנא: כשעבדו רוצה לאכול בחוץ בשרים כמו בבית, הוא הולך לאלהנא, שכורך את הקבאב, השווארמה-עוף, הטחול הממולא ומאכלים ביתיים אחרים שלו בפיתה (11 שקל) או בבאגט (13 שקל) שהוא אופה במקום. אמא שלו תורמת מחמצים נהדרים של מלפפונים, לימונים וזיתים ומכינה סלטים טריים וגם חריימה מדגים.

דגים ורשתות

חוויה ייחודית לשוק של עכו הם דוכני הדגים ופירות הים המוגשים גם במסעדותיה המפורסמות של העיר.

החנות של זכור: כל השלל העולה ברשתות הדייגים של עכו מוצע למכירה בחנות של זכור, לצד יצורים שנדוגו הרחק מכאן ומיובאים מניו-זילנד וארצות הצפון. חסילונים אדמדמים, ורודים ואפורים, ודגים - מסרדינים ועד כרישים קטנים, מוצגים בסדר מופתי ומצפים לטבח שיהפוך אותם למעדנים.

דגי השלום: עלי זאריף מ"דגי השלום - בהנהלת רשיד היתי ובניו" שבנמל הדייגים, הוא דייג שבעורקיו, כך אומר עבדו, זורמים מי ים. כשהוא לא מנקה וחותך לפרוסות לוקוס ענק, הוא משחק עם עבדו בתיאטרון עכו.

אבו כריסטו, החוף המערבי, אורי בורי: כל הדגה הזאת מוצאת את דרכה לסיריהם של בני-המקום או למרחשות במסעדות הנהדרות של העיר, כמו אבו כריסטו, היושבת על המים, או החוף המערבי, שהחלה כדוכן על הים והתפתחה למקדש אוכל עתיר ממדים. ויש גם אורי בורי, שהגיע הנה עם שם טוב מנהריה ולא מאכזב גם במקום החדש.

פיתות על האש

בין המעברים המקורים של העיר העתיקה אפשר לגלות שרידים ממבנים של עכו הקדומה, עוד לפני התקופה העותומנית. מכוניות לא עוברות כאן וילדים קטנים משחקים בלי חשש בסמטאות הצרות, נדבקים אל הקירות כשנשמע רעם של אופנוע מתקרב.

פחרי אבו עדנן: בדרך לביתו של עבדו, שהוא נוצרי אורתודוכסי וגר בסמוך לכנסייה היוונית אורתודוכסית, עוברים במאפייה של פחרי אבו עדנן, אחת מהמאפיות הרבות בשוק של עכו, והיחידה שבה פועל עדיין תנור עצים מסורתי. אבו עדנן, פעיל במועצת העיר מטעם תנועת חד"ש, ולוחם מגויס לשיפור מערכת החינוך הערבי בעכו, אופה כאן פיתות ועוגיות שאליהן הוא מצרף גם סירים ותבניות עם מאכלים פרטיים שמביאים השכנים. כולם יודעים שלאוכל שבושל בתנור עצים יש טעם אחר.

דיוואן אבו טפאן: עבדו המדריך בא לכאן לפעמים עם הילדים (בני שנתיים ושלוש וחצי) הנהנים להכין לבד פיתות ועוגיות לאפות אותן בתנור. גם בסיוריו הוא כולל הכנת תבשיל המופקד בתנור של אבו עדנן ונאסף בדרך ל"דיוואן אבו טפאן". הדיוואן הוא אולם שבו נהגו להתכנס בעבר בני משפחתו של עבדו, ונזנח עם השנים. עבדו שיפץ את המקום, הוסיף מזרונים וכריות, ועתה הוא משמש לכינוס הקבוצות שהוא מדריך. כאן מתכבדים המשתתפים במטעמים שהוא מכין, או מאזינים להרצאה ולהדגמות של מוזיקה מזרחית, או שומעים סיפורים על עכו לתולדותיה (טל. 463715-050).

לקינוח הסיור, אנו מתיישבים על המים, במסעדת אבו כריסטו הוותיקה. הבקלאווה המתוקה נשטפת בקפה מריר. הטעם הטוב של עכו מלווה אותנו כל הדרך חזרה למרכז.

מורשת עולם

עכו היא העיר הראשונה בישראל שזכתה להיכלל ברשימת האתרים של "מורשת העולם" של הארגון "אונסק"ו" של האו"ם. דודו הררי, מנכ"ל החברה לפיתוח עכו העתיקה, בטוח שההכרזה פותחת בפני העיר אינסוף הזדמנויות תיירותיות.

גם אם התמיכה הכספית של "אונסק"ו" זניחה, התואר מציב את העיר במקום מכובד ומועדף על מפת התיירות העולמית, מזמן אליה משקיעים ומביא אליה כנסים חשובים, שאחד מהם יתקיים כאן כבר בשנה הקרובה. הכנס מיועד להציג בפני מומחים מכל העולם את תוכניות הפיתוח השאפתניות של עכו העתיקה ולשמוע מהם הערות והארות.

התוכניות האלו קיבלו תנופה משמעותית עם הכרזתה לאתר מורשת עולם. בשנים האחרונות הושקעו משאבים רבים בהקמת תשתיות, והיום עומדות לקרום עור וגידים גם התוכניות להקמת בתי-מלון וחדרי אירוח ייחודיים, חנויות ובתי- מסחר וכן אטרקציות תיירותיות, שחלקן כבר פועלות. פרטים נוספים על העיר וההיצע לתייר, כולל חדרי אירוח בגליל המערבי וסיורים מודרכים, אפשר לקבל במרכז המבקרים, טל. 705050-700-1.