מנוחה נכונה בבוסטון
ביקור באחד מבתי הקברות המפורסמים בארצות הברית, הראשון שעוצב כפארק ציבורי מתוך תפיסה, כי השלווה הירוקה ראויה ביותר לכבוד המת ולניחום אבלים. כמה שעות של שקט
שעת ערביים בבוסטון, דרך שערי הברזל הכבדים, שועטת שיירה של קאדילקים שחורים לבית קברות מפואר. השיירה נעצרת ליד מבנה שייש הדור על שפת אגם קטן. ארבעה גברים עבי בשר מורידים ארון עץ כבד, כשסביבם מהגגים האבלים בקולות עבים על "תאונת העבודה של ג'וני".
לא, זו לא סצנה מן הסנדק או מהסופראנוס, אלא מחזה שבשגרה באחד מבתי הקברות המפורסמים ביותר בארצות הברית. נכון, איש לא נוסע לחו"ל לבקר בבתי קברות, ובכל זאת, למבקרים בבוסטון מומלץ להקדיש מספר שעות לבית קברות מאונט אובורן (Mount Auburn) המצוי בקיימברידג', פרבר של העיר.
696 דונם של היסטוריה, אמנות, שלווה של פארק ותצפית מרהיבה לקו האופק הבוסטוני הופכים פנינה זו לחוויה שחבל להחמיץ. בית הקברות הוקם ב-1831 והיה הראשון שעוצב כפארק ציבורי מתוך תפיסה כי השלווה הירוקה בה משובצים פה ושם קברים, היא הראויה ביותר לכבוד המת ולניחומם של האבלים. בעקבות פריצת דרך זו, הוקמו בארצות הברית שורה של בתי קברות "כפריים" וגני בתי קברות. יש הגורסים כי הגנים הציבוריים האמריקנים המוכרים לנו כיום מערים גדולות רבות (דוגמת הסנטרל פארק בניו יורק) הוקמו בהשפעת תנועת בתי הקברות שתוכננו כגנים שהחלה בבית קברות זה.
הכניסה הראשית היא דרך שער אבן בסגנון מצרי עתיק, המעביר את המבקר הישר מרחוב אמריקני אפור וסואן לפארק רגוע ומרהיב של דשאים, צמחיה מעוצבת וארבעה אגמים.
במרכז בית הקברות מצוי מגדל המאפשר תצפית מצוינת על העיר בוסטון, על פרבריה, ועל הירוק-ירוק של העצים שעוטף את הכל. הקברים עצמם מעוצבים באופן שמשתלב עם ההרמוניה והשלווה, הגם שסגנונותיהם מגוונים. החל מלוחות אבן פשוטים, שבצניעות פרוטסטנטית מציינים רק את ראשי התיבות של השוכבים תחתיהם, ועד להיכלות שיש קטנים ומקדשים זעירים. מומלץ גם לבקר במרתף של הקפלה הקטנה בכניסה, בה שמורים מאות כדים ובהם אפרם של מנוחים, במעין ספריה. בינות למדפים, יש שולחנות מעץ עבה וכורסאות עור מפוארות, עליהן ניתן להתרווח ולפתח מחשבות קיומיות.
בית הקברות הוא גם פנינה סוציולוגית בשקפו את השינויים בריבוד החברתי בעיר. מן האליטה הפרוטסטנטית ("הברהמינים של בוסטון") ששלטה בעיר בעבר, דרך סוחרים ארמנים אמידים שהיגרו בראשית המאה העשרים לעיירה סמוכה - ווטרטאון - ועד לאישי ציבור ממוצא איטלקי שהפכו לדומיננטים בפוליטיקה המקומית בעשורים האחרונים.
בין 90 אלף המנוחים, מצויים כמה מפורסמים: הצייר ווינסלו הומר, המשורר הנרי לונגפלו, המדינאי הנרי קאבוט לודג', הארכיטקט וממציא הכיפה הגיאודזית, באקמינסטר פולר, אנדרטה לזכר אל"מ רוברט שאו שפיקד על הגדוד האפרו אמריקני הראשון בהיסטוריה של ארצות הברית (ושהונצח בסרט "תהילה" בה גילם מתיו ברודריק את דמותו) וכן שורה של נשיאי אוניברסיטת הארוורד הסמוכה.
גם מקומם של כוחותינו לא נפקד מבית הקברות. בספריית כדי האפר ניתן לבקר את שרידיו של השופט העליון היהודי פליקס פרנקפורטר, ובפינה הנשקפת לאחד האגמים נמצא הסופר הנודע ברנרד מלמוד ('העוזר', 'חסד אלוהים') מנוחת עולם, כשעל אבן הקבר הצנועה שלו כתוב ביידיש "דער בעל המעשיות".
בית הקברות, כאמור, עדיין פעיל ותמורת סכום צנוע של כ-10,000 דולר ניתן להיקבר בו. למעונינים ניתן לפנות להנהלת המקום בטלפון: 7105-547-617.
איך מגיעים?
בית הקברות נמצא ברחוב Mount Auburn מס' 580, קיימברידג', והוא פתוח כל יום משמונה בבקר עד חמש אחר הצהרים (או עד שבע בימי שלוט שעון הקיץ). ממרכז העיר צריך לקחת את הרכבת התחתית צפונה (הקו האדום ל Alwife), לרדת בתחנת כיכר הארוורד (Harvard Sq).ׂמשם באוטובוס 71 או 73 עד לכניסה הראשית. באוטובוס חייבים לשלם בכסף קטן (הכינו את 75 סנט מראשׂ).
למגיעים ברכב, ניתן להחנות בתוך בית הקברות (בשבילים שאינם מסומנים בפס ירוק). בכניסה מצד שמאל ניתן (ומומלץ) לרכוש מפה של האתר (25 סנט) ובה פירוט הסלבריטאים שמצאו בו מנוחה נכונה. למי שאובד בין השבילים, מה שקורה לעתים גם בביקור העשירי, מוצע להיצמד לפס הירוק הצבוע על חלק מן השבילים. פס ירוק זה מוליך, כמו החיים עצמם, בסוף בסוף, שוב להתחלה.