לא מפסיק להתרגש מן הנופים

את האתרים היפים באמת אפשר למצוא תמיד מתחת לאף. כמעט עשרים שנה אני גר בקיבוץ פרוד, שהוא אי ירוק בין כרמיאל לצפת, ואני לא מפסיק להתרגש מן הנופים, מעושר המראות, מחילופי האורות והעונות ממש בחצר האחורית שלי. מתחת לאף, ליד השפם.

נכון שכדאי לטייל בחצר הזאת – במקומות המסתור שבין הגליל התחתון לגליל העליון – ברכב שטח, אבל גם הפרייבט המשפחתי יעשה את העבודה. חוצמזה, הרי אלוהים בחוכמתו נתן לנו רגליים.

שעת בוקר כמו שיש רק באוקטובר, לפני המסיק ולפני הגשמים הגדולים. ריח דק של סתיו עומד באויר, ואנחנו יוצאים מפאתי פרוד בג'יפ לכיוון מערב, לעבר הכפר עין אל אסד. מעין האריה, בערבית, אבל מה? הכפר הזה, תתפלאו, קרוי דווקא על שם האר"י הקדוש מצפת, רבי לוריא, שהתגורר בצפת ארבע שנים עד שמת בדמי ימיו, אבל עוד לפני כן, מדי פעם נמאס לו מן ההמולה של צפת והוא ירד להתבודד ליד מעיין עין חודרה, שהיום נקרא "הבריכה הסודית".

השנים חלפו, המאות נקפו, שליטים התחלפו, המעין כמעט חרב, אבל מן התקופה העותומנית נשארו בריכה ובוסתנים, שעדיין מגדלים בהם את כל שבעת המינים. רימונים אחרונים ומתפקעים של סתיו חייכו אלינו בדרך העפר, שקדים ותאנים קרצו בהבטחה לפרי בשנה הבאה, אבל העיקר הוא הזיתים.

לא תמצאו שני זיתים זהים

לכל איש יש שם, ולכל עץ זית – אופי ופנים וצורה משלו. לא תמצאו בעולם שניים זהים. אם תלכו כאן, לאט ובשקט בתוך כרם הזיתים, תראו צעירים וזקנים, כאלה ששלחו ייחורים והקימו לעצמם יורשים, כולם צנועים, מסוקסים, חלולים ורבי יופי. האפור-ירוק כסוף שלהם על רקע התכלת העזה של ראשית הסתיו עושה לי את הכיף של החיים. ממש כך: עוד תבינו שאני לא משורר, אבל כאן, במקום הזה, בלב עצים שגילם מגיע עד 900 שנה, מי שיש לו קצת שירה בלב, ירצה להתקרב לעט ולנייר.

עם המכונית אפשר להגיע מתחתנת הדלק של קיבוץ מורן, לכיוון צפון, בשביל כורכר העובר בתוך כרמי הזיתים, עד שהוא מגיע אל הבריכה הסודית עצמה. עצרו רגע להתבונן: גבוה מעל בקעת בית כרם, טובלת בירק ובבוגנויליות עזות מבע, יושבת בריכה חצי אולימפית! לידה זולה שתזכיר לכם את סיני, רק, אם תסלחו לי, בצבעים הרבה יותר מרשימים ובשקט שכמותו כבר קשה למצוא בלב תנופת הפיתוח של החולות בדרום.

תוכלו לעצור כאן לשחיית צהרים, התרעננות, קפה או ארוחה, ותוכלו סתם להנות מן החיוך מסביר הפנים של חאג' נעים אבו כארם, בעלי המקום. חייכו אליו בחזרה, ובתמורה מובטחים לכם סיפורים מקורות חייו של איש מרתק, שדרכו הפתלתלה מובילה מקיבוץ נגבה ועד לקעבה במכה ובחזרה. אבל על הדרך הזאת תשמעו כבר ממנו.

איך מגיעים? נוסעים בכביש העולה מכרמיאל מזרחה לכיוון צפת. חמישים מטר לפני השלט לקיבוץ מורן פונים שמאלה וצפונה, ונוסעים בשביל העפר העביר לכל כלי הרכב, כולל קורקינטים ופחנועים. השילוט יוביל אתכם היטב אל הבריכה, והזיתים כבר יובילו אתכם מעץ לעץ.

אשר המדריך מטפּטפּ:

1. בגלל משחק האורת והצללים, כדאי לטייל בין הזיתים או בשעות הבוקר או אחר הצהרים.

2. בעונה הזאת תפגשו בצידי הדרך שיחים עם תפרחת צהובה, מין שמשיה צהובה של פרחים קטנים. זה שומר בערבית, ואם תמוללו כמה פרחים בין האצבעות , פתאום יכה בנחירים ריח נעים של עראק, או אניס. מותר לקטוף, אז קחו קצת הביתה בשקית. לחלוט מזה תה, וכל כאבי הבטן שהיו לכם אי פעם ייעלמו בבת אחת. שיהיו לכולנו חיים ארוכים.

אשר בן אריה מדריך טיולי ג'יפים ב'ארץ הגליל'