מצוק העתקים בהרי אילת

איפה אנחנו: בהרי אילת, על מצוק העתקים, ממש על בקעת תמנע, בחלקה הדרומי של הערבה. סיימנו לנסוע בדרך עפר מאובקת והגענו להר ברך. השם הוא תרגום שמו של ההר בערבית, ג'בל אל איבריק. במרום פסגתו גובהו של הר ברך 829 מטר מעל פני הים. משמעות הדבר היא שבשעות הצהריים והערב ממש קר כאן. למרגלותינו במזרח בקעת תמנע, מקצה המצוק יש "נפילה" של כ-560 מטר ממרום ההר ועד לבקעת תמנע ופארק תמנע. מכאן יש נקודת תצפית נאה על הפארק, ובו הרים בגוונים כהים ובהירים. אפשר לראות מפה את כביש הערבה, ומהצד הירדני את הרי אדום.

מה עושים: מתפעמים מהנוף הנפרש מולנו ונהנים מכל רגע. חובבי הליכה יכולים לבחור באחד מבין שני מסלולים שיורדים לפארק תמנע. המסלול הדרומי (סימון שחור) אמנם תלול, אבל מתון בהשוואה למסלול השני. הדרך סבירה להליכה גם עם ילדים. ההליכה נמשכת כשלוש שעות וחצי, והסיום בפארק תמנע. המסלול השני, הצפוני, תלול ומיועד למיטיבי לכת (סימון השביל כחול), ובתוך כשלוש שעות מגיעים לפארק. לאיסוף הולכי הרגל יש להביא את כלי הרכב לכניסה לפארק תמנע. לנהגים מחכה דרך ארוכה למדי, שדורשת סיבוב גדול או דרך אילת וחזרה בכביש הערבה, או דרך שיזפון ונסיעה בכביש הערבה. בעלי רכב 4X4 יכולים לקצר קצת את הדרך ולחתוך דרך מעלה שחרות.

לבעלי טלפון נייד: על הר ברך יש קליטה, בזכות כמה אנטנות גבוהות מאוד שנציבות עליו. לצידן יש גנרטורים גדולים, זה החיסרון שקצת מפריע לשלווה ופוגם בנוף. היתרון הוא שאפשר לצלצל לחברים ולספר להם בהתפעלות על הנוף.

חולמים על שלווה: פינה של שקט בשביל שמוביל עד קצה המצוק. באחת הבליטות יש מקום לשבת לבד מול הנוף.

משהו רומנטי: לראות את השקיעה. הגוונים בבקעת תמנע משתנים ללא הרף. ממול נראים הרי אדום, הלוהטים באור השמש השוקעת כגחלים לוחשות. עם אור אחרון חוזרים בנסיעה ארוכה בשביל לכיוון הכביש.

עביר או לא עביר: להר מוליכה דרך כורכר, טובה בדרך כלל, ועבירה לכל כלי הרכב. לעיתים השיטפונות גורמים לנזקים בדרך. בעלי רכב פרטיים גבוהים כמעט לא ייתקלו בבעיות. בעלי מכוניות נמוכות צריכים לנסוע בזהירות, ואם יש חשש לבדוק את הדרך שלפניהם. עבור כלי רכבי שטח זו ממש בדיחה, כדאי להם 'לקפוץ' (בנסיעה, כמובן) גם לבאר מלחן ובאר מתק (דרך נחל מתק), בשביל היורד מצפון להר ברך.

עם הילדים: טיול רגלי יוציא להם קצת מרץ. אם החלטתם לרדת לפארק תמנע בשביל, זכרו שאין דרך חזרה. כדאי לשבת עם הילדים מעל הפארק וליהנות ביחד מהצבעים למטה. אם תגזרו חלון מלבני בדף הנייר, תוכלו לראות את הצבעים יותר טוב ולהתרכז בפרטים.

רעבים? זה הזמן לשלוף את הגזייה של המילואים ולהכין קפה בראש ההר, מול הנוף המשגע. ביד השנייה כריך, בשביל למלא את הבטן. אל תשכחו להביא עוגה לקינוח.

איך מגיעים? נוסעים בכביש 12 (הכביש המערבי שיורד לאילת). כעשרה ק"מ מדרום לצומת סיירים יש שילוט שמפנה להר ברך. מכאן נוסעים בדרך כורכר עבירה (ברוב המקרים) עד להר ברך (כ-12 ק"מ). כדאי להיעזר במפת טיולים וסימון שבילים הרי אילת מס' 20; סימון שביל ירוק שמתחלף לכחול.