איך לאכול פרה שלמה

כפי שנרמז בעדינות בכותרת, התכנסנו כאן כדי ללמוד איך אוכלים פרה שלמה. אבל לפני שניגש לתכל'ס, נענה על שאלה שבוודאי עולה בראשכם ממש עכשיו: למה, בעצם, צריך בכלל לאכול פרה שלמה? ובכן, מכמה סיבות. ראשית, כי לא יפה לזרוק אוכל. דבר שני, כי הימים ימי מיתון - אז אם כבר יש לכם פרה, מוטב שתנצלו אותה עד תום. לכו תדעו מתי תגיע הבאה. ודבר שלישי: כי לאכול עוף שלם זאת ממש לא חוכמה.

טוב, בואו נהיה רציניים, ולשם כך נפתח בהבהרה: הכתבה שלפניכם לא נועדה לשכנע אתכם לצוד פרה ואז לבשל את כולה (אם כי אתם מוזמנים לעשות גם את זה), אלא לפתוח קצת את הראש בכל מה שנוגע לאופציות הקולינריות הגלומות בבשר בקר - ויש המון כאלה. ולמה דווקא בשר בקר? קודם כל, כי הוא עשיר בחלבונים ומהווה מרכיב חשוב בדיאטה (לא בהרזיה, בתפריט) של אוהבי אוכל. מעבר לזה, כי עם בשר בקר אפשר להכין הכל (טוב, הכל חוץ מתבשילי עוף, דגים - ומנות צמחוניות).

יותר מכל בשר אחר, הפרה מצטיינת במגוון לא מבוטל של סוגי בשר שמתאימים למאכלים שונים, וזאת משתי סיבות עקריות: 1. רכות הבשר. 2. כמות השומן. עקרונית, ככל שהבשר זז פחות - ופרות, כידוע, לא זזות אם הן לא חייבות - הוא רך יותר, וברוב המקרים שמן יותר. זה אומר שצריך בישול קצר וחיתוך פשוט למדי, בעוד שבשר שרירי דורש בישול ארוך יותר וחיתוך שונה (למשל לקוביות) או טחינה.

ועכשיו, אחרי שענינו על שתי השאלות הגדולות ("למה דווקא פרה" ו"למה דווקא שלמה"), אפשר לגשת לדבר החשוב הבא: המפרט הטכני.

תוכנית החלוקה

באטליזים אפשר למצוא שלושה סוגים של בשר בקר. הראשון - הצעיר ביותר, הרך ביותר והעדין ביותר בטעמו - הוא עגל החלב. מדובר בבשר בהיר מאוד, דל שומן, רך מאוד וכאמור עדין מאוד, ולכן הוא גם אוהב טיפול עדין. לסוג השני שייכים הביקים, עגלים זכרים עד גיל שנה וחצי. זהו בשר עדין יחסית, דל שומן, בעל צבע אדום וטעם עז. לסוג השלישי שייכות המבכירות, כלומר פרות אחרי המלטה. בשרן הוא השמן ביותר והעז ביותר בטעמו - ולכן גם החביב עלי ביותר.

לא פחות מסוג הבשר, חשוב להכיר את החלקים השונים שלו. ראשית, יש הבדל בין שרירים לחלקי פנים, כשהאחרונים עתירי כולסטרול ופחות מומלצים מבחינה בריאותית. מצד שני, ואולי בעצם מאותו צד, הם טעימים מאוד - לכן אני לא מוותר עליהם, רק אוכל אותם בתדירות נמוכה יותר, וגם כאן לא נתעלם מהם. אבל זה רק המבוא: עכשיו, קבלו את החלוקה הגיאוגרפית.

על פי החלוקה המקומית (בארצות שונות נהוגה חלוקה שונה), הפרה נחלקת לחצי קדמי וחצי אחורי. חלוקה זו דתית בעיקרה: החלק הקדמי כשר ואילו האחורי צריך לעבור ניקור, שהוא תהליך הוצאת החלב מהבשר, לפני שייחשב לכשר. ועוד מלה חשובה באותו עניין: באופן אישי אני מעדיף בשר כשר (שעדיף גם על בשר לא כשר, כיוון שהוא עבר פיקוח וטרינרי), אך לא מוכשר. בשר מוכשר עובר המלחה שמוציאה ממנו את כל הדם. התהליך הזה מבשל למחצה את הבשר, והתוצאה היא טעם מלוח ויבש מדי - כי המלח לא מסלק רק את הדם, אלא את הנוזלים בכלל.

או.קיי, אז סיכמנו על בשר כשר. אבל מה ההבדל בין נתח לנתח? נתחיל מהחלק האחורי, שהוא המשובח יותר. בחלק הזה יושב רוב עמוד השידרה, וכל הנתחים היושבים משני צדדיו, במרכז הגב, הם הנתחים המשובחים.

ראשון הוא הפילה - הנתח הרך ביותר והרזה ביותר. צמוד אליו נמצא הסירלוין (או הסינטה, או הקונטרה פילה), נתח המשמש לסטייקים או לרוסטביף. זהו חלק עסיסי, קשה יותר אך בעל טעם חזק יותר. נקודה חשובה: הפילה יכול להתבשל כשהוא טרי לחלוטין, ואילו הסירלוין (וכמוהו האנטרקוט) דורש יישון. כלומר, על הבשר להיארז בוואקום, עדיף במקרר בטמפרטורה של אפס מעלות, למשך תקופה של עד שלושה שבועות. את התהליך הזה אני ממליץ לא לעשות בבית, אלא לחפש בשר שכבר יושן באטליז.

הפילה והסירלוין יושבים משני צדיה של עצם קטנה, המרוחקת כ-15 ס"מ מחוט השדרה. כשמגישים את שניהם יחד, עם העצם, הסטייק נקרא T-bone בגלל העצם שנראית בצורת האות T. כשהסטייק מורכב מהחלק האחורי והעבה יותר של הפילה, הסטייק נחשב לעוד יותר משובח ונקרא פורטר-האוס. הוא חולק עם האנטרקוט, שאליו נגיע מיד, את תואר הנתח המומלץ ביותר להכנת סטייקים על גריל או במחבת. ואגב, הפילה - בהיותו העדין שבין הסטייקים - אוהב רטבים. הסירלוין והאנטרקוט פחות; טעמם העשיר מספק, והם צריכים כמעט רק מלח ופלפל.

הנתח הבא הוא הפריים-ריב, שממנו מכינים קוט-דה-בף (Cotes de beuf), כלומר צלייה ארוכה ואיטית בתנור עם הצלע עצמה. אחריו האנטרקוט, חביב הקהל. זהו סטייק שמורכב משלושה שרירים - העין ומצדיה שני נתחים נלווים שביניהם מפרידה שכבת שומן (לא אוכלים אותה, אבל היא תורמת לעסיסיותו של הבשר). האנטרקוט, אגב, דורש זמן יישון קצר יותר משל הסינטה. עכשיו הגענו לצוואר - נתח שמתאים לטחינה (פשוט מפני שמדובר בשריר שנע הרבה, ולכן הוא רזה וקשה יחסית).

גיזרה דרומית, גיזרה צפונית

בסדר, גמרנו עם הסטייקים. עכשיו נעבור לרגל האחורית - שמתחילה באופן טבעי בתחת ונגמרת בפרסות.

השריר האחורי שצמוד לפילה הוא השוק האחורית. היא מורכבת מכמה חלקים: שייטל, צ'ך, נוס ושפיץ-שייטל. מאלה מכינים סטייקים או צלי, או מעבירים אותם צלייה ארוכה (על גחלים או מול אש, כמו שעושים הברזילאים והארגנטינים עם השורסקו והאסאדו). השפיץ-שייטל הוא החביב ביותר, ומחירו בברזיל גבוה מזה של הפילה.

למטה ישנה השוק עצמה. השימוש הקלאסי שלה הוא האוסו בוקו האיטלקי, אבל אותו מומלץ לקחת מעגל חלב - מכיוון שהשריר הזה פעיל ביותר, ולכן קשה מאוד אצל הפרות הבוגרות. מצד שני הוא עתיר בג'לטין בגלל הגידים הרבים שבו, ולכן טוב מאוד לתבשילים ארוכים. גם עם כף הרגל יש מה לעשות: משתמשים בה לרגל קרושה ולהעשרת צירים ומרקים.

חלק נוסף ששווה אזכור הוא כיסוי הבטן, הפאלדה. זהו בשר שמן מאוד (בערך 50 אחוז שומן), והוא משמש לטחינה ולתגבור חלקים רזים מאוד, כמו הצוואר. גם השפונדרה - רצועת האורך של הצלעות, שבה עצמות צלע ובשר לסירוגין - ראויה לבישול; היא טובה למרקים ולבישול עם קטניות, כמו צ'ולנט או פז'ואדה. לסיכום העניינים האחוריים ישנו הזנב, שלו אקדיש כאן מתכון נפלא.

לגבי החלק הקדמי, נגיד ככה: שריריו קשים יותר, והם מתאימים בעיקר לצלייה בסיר או לטחינה. הפולי, הפוליקה והפאלש-פילה משמשים אף הם לצלייה ארוכה ואיטית, ואילו בשר הראש טעים מאוד לטרינים (ר' מנה בהמשך).

חלקי הפנים, כאמור, הם המושחתים ביותר בכל מה שנוגע לכולסטרול. נכללים בהם הלשון (שטובה לבישול במים), האשכים - שטובים בעיקר על האש, האיבר עצמו - שהתימנים עושים ממנו מרק, המוח, הכליות, הכבד, הריאות, העטינים (ביז), הטחול, הלב, השידרה ומח העצם. חלק פנימי שנחשב לטוב במיוחד הוא שריר שנמצא בתוך חלל הבטן, קרוב לכבד. זהו שריר הסרעפת, חלק עסיסי ואדום מאוד, שנקרא גם "נתח הקצבים". לצדו נמצאת "החצאית" - שריר הדיאפרגמה, או באידיש "רוט פלייש" (בשר אדום). מדובר בנתח נפלא לצלייה על גחלים, אבל לכל היותר לדרגת הכנה מדיום, אחרת הוא נעשה קשה מדי ללעיסה.

ציר בקר

הנתח: רגל

המתכון הראשון הוא נוזל נקי - ציר הבקר המפורסם. זהו נוזל כהה מאוד, עתיר טעם וג'לטין, שיכול לשמש כתחליף לקוביות אבקת המרק המפורסמות - וטעמו טוב לאין ערוך. הנוזל מרכז בתוכו טעם בשר עשיר עם סמיכות דביקה של ג'לטין, מה שמוסיף לכל תבשיל ולכל מרק ורוטב את העושר היוקרתי של המטבח העילי

חומרים:

1 עצם רגל פרה, מנוסרת לפיסות באורך 10 ס"מ, עם מח עצם, הברך והקרסול כולל גיד האכילס

2 פרוסות רגל פרה נקיות

2 גזרים

2 ענפי סלרי אמריקאי, ללא העלים

2 בצלים בינוניים

8 גרגרי פלפל אנגלי

2 עלי דפנה

6 ענפי טימין

כוס שמן קנולה

הכנה:

1. מחממים תנור לטמפרטורה הגבוהה ביותר. קולפים ושוטפים את הגזר, חותכים את פריחת הבצל ואת השורשים וקולפים. שוטפים את ענפי הסלרי, וקוצצים הכל גס.

2. כשהתנור חם מכניסים את העצמות והרגל לתבנית, ומשאירים בתנור עד שהן משחימות היטב - כ-20 דקות. בינתיים שמים בסיר צר וגבוה את השמן, הבצל, הגזר והסלרי. מחממים על להבה גבוהה ומשחימים את הירקות תוך בחישה. כשהירקות והעצמות השחימו, מוסיפים גם את האחרונות לסיר.

3. יוצקים מעט מים לתבנית התנור ומקרצפים את מה שדבק בתבנית. מוסיפים לסיר וממלאים אותו במים. מביאים לרתיחה. מוסיפים את הפלפל, עלי הדפנה והטימין, מנמיכים להבה ומבשלים לא מכוסה. ככל שנבשל יותר זמן, הציר יהיה יותר עשיר. המהדרין מבשלים 72 שעות, אבל אפשר להסתפק גם ב-6 עד 8 שעות (ומכיוון שאין צורך לדבר עם הפרה בזמן הבישול, לא חייבים לעמוד ליד הסיר במשך כל הזמן הזה).

4. כשהנוזל מגיע לגובה העצמות מכבים את האש. מסננים את הנוזל דרך מסננת ועליה מטלית וילדה (אותן מטליות כחולות-צהובות או ורודות). חשוב, כמובן, שהמטלית תהיה חדשה לגמרי.

5. זורקים את העצמות והתבלינים. מחזירים את הציר לאש ומצמצמים על להבה נמוכה עד למחצית הכמות. מכניסים לכלי פלסטיק, ואז למקרר. השומן צף על פני הנוזל, וכשמכניסים למקרר הוא קופא בשכבה עליונה - שאותה מסירים. הנוזל נקרש וצבעו חום כהה מאוד. כף ממנו תעשה נפלאות לכל תבשיל.

זנב שור עם שעועית לבנה

הנתח: זנב

נראה לכם מוזר לאכול את האביזר שמשמש את הבקר לגירוש זבובים? תירגעו. זנב השור עתיר בג'לטין בגלל כמות הסחוס הרבה שבו, והבשר שלו רך ועשיר בטעמו.

חומרים:

1 זנב שור חתוך לחוליות (לבקש מהקצב)

1/2 ק"ג שעועית לבנה קטנה

1 בצל גדול, 1 גזר

1 פלפל אדום מתוק

4-2 פלפלים יבשים, חריפים וקטנים (שטה), ללא גרעינים

1 בצל קצוץ לקוביות

1 כף פפריקה מתוקה

מלח, פלפל שחור, עלי מנטה יבשים

שמן זית

אורז לבן מבושל

4 תפוזים

הכנה:

1. משרים את השעועית ל-24 שעות במים קרים. מסננים. שוטפים היטב את הבשר ומרחיקים חותמות דיו בעזרת סכין חד. מייבשים במגבת נייר.

2. שמים את השמן בסיר עם תחתית עבה ומכסה תואם, ומחממים על להבה גבוהה. כשהשמן חם מוסיפים את הבשר, ומטגנים תוך כדי בחישה עד שהוא משחים. מוסיפים כוס מים ומביאים לרתיחה.

3. מנמיכים את הלהבה ומבשלים כחצי שעה. מוסיפים את השעועית והירקות (לגבי הבצל: בשלב הזה משתמשים רק בשלם, לא בקצוץ), ומכסים במים בגובה 3 ס"מ מעל השעועית. מביאים שוב לרתיחה, מקטינים את הלהבה ומבשלים כשעה עד שעה וחצי על להבה נמוכה, כשהסיר מכוסה למחצה עד שהשעועית והבשר רכים.

4. מכבים את האש, מוציאים את הפלפלים (המתוק והחריף) והבצל השלם, וזורקים אותם. מטגנים את הבצל הקצוץ בסיר נוסף עם 2 כפות שמן. כשהבצל מתחיל להשחים בקצוות מוסיפים את הפפריקה וממשיכים לטגן תוך כדי בחישה, כשהפפריקה סופגת את השמן. מוסיפים את נוזל השעועית והבשר, עם השעועית והבשר עצמם, תוך כדי בחישה. מבשלים עוד 10 דקות.

5. טועמים ומתבלים בפלפל ובמלח. יוצקים לצלחות הגשה, בוזקים עלי מנטה מפוררים וזולפים שמן זית. מגישים עם אורז לבן וצלחת עם פלחי תפוז (עם הקליפה).

מרק בשר עם אטריות וירקות

הנתח: פולי או פוליקה

הערה: בגלל דרגת קושי שונה של הירקות, יש לצרף אותם בזמנים שונים כדי שכולם יהיו טעימים ופריכים. אחרת חלקם ייהפכו לסמרטוטים עד להגשה. ועוד הערה: אפשר להשתמש במים כנוזל, אך מומלץ להעשירו בציר בקר (לאלה שהשקיעו במתכון הקודם). אופציה נוספת, במקום שניהם, היא ציר עוף

חומרים (ל-8 מנות יפות):

500 גרם בשר פולי או פוליקה

2 גזרים גדולים

שורש סלרי גדול

2 ענפי סלרי אמריקאי

1 בצל בינוני

2 תפוחי אדמה גדולים

מלח

פלפל שחור טחון

4 כפות שמן קנולה או שמן זית

250 גרם אטריות פטוצ'יני

2 ליטר מים + 4 כפות ציר בקר או 2 ליטר מרק עוף צח

הכנה:

1. מנקים את הבשר וחותכים לקוביות של 0.5X0.5 ס"מ. חותכים את הגזר, הסלרי הירוק והשורש לקוביות לא גדולות, בגודל שווה. חותכים גם את הבצל לקוביות. קולפים וחותכים את תפוחי האדמה לקוביות, שמים בקערה ושוטפים במים עד שהם מאבדים עמילן ומשאירים במים.

2. שמים את השמן בסיר עם תחתית עבה ומכסה תואם, ומחממים. כשהשמן חם מוסיפים את הבשר ואת הציר או המים, מביאים לרתיחה ומבשלים על להבה נמוכה כשעה, עם מכסה סגור למחצה, עד שהבשר מתרכך. מוסיפים את הגזר והסלרי. כעבור 10 דקות מוסיפים את תפוחי האדמה ומבשלים עד שהם רכים, אבל לא מתפוררים. מתבלים במלח ובפלפל לפי הטעם.

3. בזמן שהמרק מתבשל מבשלים את האטריות בסיר נפרד. כשהן בדרגת אל-דנטה (לא רך מדי ולא קשה מדי, שיעורים פרטיים אפשר לקבל אצל כל איטלקי), מסננים ושוטפים במים קרים. להגשה מחלקים את האטריות בכמות שווה ל-8 צלחות, ויוצקים מעל כל מנה את המרק עם האטריות בכמות שווה. אפשר להוסיף למרק גם ענפי טימין (רק לא לשכוח להרחיק אותם לפני האכילה), כוסברה או פטרוזיליה קצוצה.

רגל קרושה בנוסח סיני

הנתח: רגל

אם אתם לא אוהבים רגל קרושה - אז אתם לא אוהבים, ולא יעזור כלום. אבל אם אתם כן, זאת ההזדמנות שלכם ללמוד איך הסינים עושים את זה.

חומרים:

1 רגל בקר פרוסה

1/2 כוס סויה

4-3 כוכבי אניס

5 ס"מ שורש ג'ינג'ר פרוס

2 בצלים ירוקים

2 כפות סוכר

2 כפות יין לבן

צרור כוסברה קצוצה, עלים בלבד

מיץ מלימון אחד

2 שיני שום קצוצות

1 פלפל ירוק חריף, ללא גרעינים וממברנות, קצוץ

מלח

הכנה:

1. שמים את הרגל בסיר ומכסים במים. מביאים לרתיחה ומרחיקים בעזרת כף סינון את הקצף שנוצר. מוסיפים את הסויה, הסוכר, האניס, הג'ינג'ר, הבצל הירוק והיין. מוסיפים מים עד כ-5 ס"מ מעל גובה הבשר.

2. מביאים לרתיחה. מורידים ללהבה נמוכה ומבשלים בסיר חצי מכוסה עד שהבשר והגידים מתרככים. מוציאים את הבשר ומפרקים מהעצמות. מרחיקים את העצמות ומחזירים את הבשר לנוזל, כשאת הגושים הגדולים קוצצים. ממשיכים לבשל עד שהנוזל ממש בגובה הבשר. מעבירים לטרין ומכניסים למקרר.

3. הכנת הרוטב: מערבבים את הכוסברה, השום, הפלפל הירוק ומיץ הלימון. מתבלים במלח אם צריך. פורסים את הרגל הקרושה, ומפזרים מעליה את הרוטב. הולך מצוין עם בירה, מול הטלוויזיה.

תבשיל בשר עם ירקות שורש ויין אדום

הנתח: פולי או פוליקה

זהו תבשיל של בשר בגוש אחד, שאותו פורסים לאחר מכן ומגישים עם הירקות. הכלי הטוב ביותר להכנתו הוא סיר ברזל יצוק.

חומרים:

1 גוש פולי או פוליקה במשקל 2 ק"ג בערך, חתוך כקוביה

6 בצלי שאלוט

4 גזרים

2 ענפי כרישה

1 שורש סלרי גדול

2 ענפי סלרי אמריקאי

ללא עלים

1 שורש פטרוזיליה

1 פקעת שומר

1 בקבוק יין אדום

כף סוכר, מלח, פלפל שחור גרוס

6 ענפי טימין

שמן זית

2 ראשי שום

כף קמח + 2 כפות קוניאק

הכנה:

1. שוטפים את הגזר, הסלרי והפטרוזיליה. קולפים וחותכים את הירקות לקוביות של 2X2 ס"מ. פורסים את השומר, מרחיקים את החלק הירוק והשורש של הכרישה וחותכים לפיסות באורך 3-2 ס"מ. קולפים את בצלי השאלוט ומשאירים אותם שלמים. חותכים את שורש ראשי השום, וחוצים לרוחב. בוזקים את הסוכר על הבשר.

2. שמים את השמן בסיר ברזל יצוק או סיר עם תחתית עבה ומכסה תואם, ומחממים. כשהשמן מתחיל לעשן מניחים את הבשר ומטגנים. הופכים את הבשר תוך כדי טיגון עד שצדיו משחימים, ומוציאים אותו מהסיר. מכניסים לסיר את הירקות, ומטגנים תוך כדי בחישה עד שהם משחימים.

3. מסדרים את הירקות בסיר בשכבה שווה, מניחים מעליהם את הבשר ויוצקים את היין האדום. בוזקים מעט פלפל שחור גרוס ומניחים את ענפי הטימין. מביאים לרתיחה. מכסים ומעבירים ללהבה נמוכה ביותר למשך שלוש שעות, עד שהבשר רך מאוד. מדי פעם בודקים, ואם חסרים נוזלים מוסיפים יין אדום.

4. מוציאים את הבשר ומניחים על קרש חיתוך. מגבירים את הלהבה, מערבבים את הקמח עם הקוניאק ויוצקים לסיר תוך בחישה. מבשלים עד שהנוזל מסמיך. מתבלים במלח ובפלפל שחור אם צריך. פורסים את הבשר, מעבירים לצלחות הגשה, יוצקים מעליו רוטב ולידו מניחים את הירקות המבושלים.

טרין ראש

הנתח: ראש

זו מנה קרה ונפלאה שהולכת מצוין עם וודקה בליל חורף קר (מומלץ בעיקר עם מוזיקה רוסית ברקע). טרין, למי שלא מעודכן, היא תבנית מתכת או חרס, מלבנית ומאורכת, המשמשת בדרך כלל לפטה (ולעוגות, להבדיל).

חומרים:

בשר ראש בקר, נקי משומנים מיותרים (מבקשים מהקצב)

2 עלי דפנה

8 גרגרי פלפל אנגלי

פלפל שחור גרוס, 6 שיני שום קצוצות

1 גזר

1 ענף סלרי

מים

הכנה:

1. חותכים את הבשר לגושים גדולים של 10X10 ס"מ. שמים את הבשר בסיר ומכסים במים. מביאים לרתיחה, ובעזרת כף סינון מרחיקים את הקצף שנוצר. מוסיפים את עלי הדפנה, הפלפל האנגלי, הגזר והסלרי. מבשלים על להבה נמוכה. מבשלים בסיר חצי מכוסה עד שהבשר רך מאוד ונותר מעט מאוד נוזל.

2. מרחיקים את הירקות והתבלינים. קוצצים את הבשר בסכין על קרש חיתוך, מחזירים לנוזל המסונן ומבשלים עד שכמעט ואין נוזל. מתבלים בפלפל שחור גרוס ובמלח. מוסיפים את השום הקצוץ ויוצקים לטרין.

3. מכניסים למקרר, מצננים עד שהכל נקרש ומנקים את שכבת השומן למעלה. חותכים לפרוסות ומגישים עם פלחי לימון. מעל הכל אפשר להוסיף חזרת, פטרוזיליה קצוצה או כוסברה.

פורטר האוס בנוסח פירנצה

הנתח: פורטר האוס

את הטוב ביותר שמרנו לסוף. הנתח הזה מושלם ולא צריך רוטב, אבל לעומת זאת שהייה בת 6 שעות לפחות במרינדה של שמן, חומץ ועשבי תיבול עוזרת לו מאוד (החומץ, אגב, גם מרכך את הבשר). מומלץ לצלות על גחלים, אבל גם מחבת ברזל כבדה תהיה טובה. המנה היא של חצי ק"ג לפחות (עדיף 750 גרם, כולל העצם), אבל לא להיבהל - היא טובה לשניים.

חומרים:

1 נתח פורטר האוס במשקל 750-500 גרם

6 ענפי פטרוזיליה קצוצים, עלים בלבד

כפית אורגנו טרי קצוץ

1 שן שום קצוצה

2 כפות חומץ בן יין לבן

1/2 כוס שמן זית

מלח

הכנה:

1. מניחים את הסטייק בכלי פלסטיק שיכיל אותו בנוחיות. מערבבים את חומרי הרוטב, יוצקים על הסטייק ומושחים היטב את הבשר בעזרת הידיים. מניחים במקרר לשש שעות לפחות (עדיף ללילה שלם). הופכים מדי פעם.

2. מוציאים את הסטייק ומנגבים את נוזלי המשרה. צולים על גחלים או על מחבת ברזל עד לדרגה הרצויה - רצוי לא יותר ממדיום. בוזקים מעט מלח גס ומגישים. יין אדום ותפוחי אדמה מטוגנים יהוו תוספת נכונה.