הגיעו מים עד קיסריה

קיסריה היא פארק נפלא באמצע הארץ. יש בה מצודה צלבנית ורחוב פסלים ביזנטי, היפודרום רומי פתוח לים, וילות, פסיפסים, נמל קדום מאוד ושובר-גלים עתיק, עמודים וגילופים למכביר, ארמון של הורדוס המלך על שונית בים, תיאטרון ואמפיתיאטרון, חומות למובילי מים, בתי עשירים ומחסנים, מקדשים לקיסרי רומי ואלוהיה, גינות פרטיות וציבוריות. דברים מופלאים יש בקיסריה, כיאה לעיר שהקימה גדול מלכי היהודים בזמנו, ועוד יותר מכך, מלך שכל הונו ומרצו הושקעו בבנייה ובסלילה, לתפארת ארצו ולתפארתו עצמו.

רוב אזרחיה של קיסריה היו נוכרים, אם כי בתי מדרש חשובים מאין כמותם היו שם גם ליהודים. רבבות אנשי העיר, בין אם היו טמאים ומשוקצים ובין אם היו ברי אוריין, כולם היו בשר ודם שנזקקו למים: לשתייה, לרחצה, למזרקות, לבתי המרחץ ואפילו לבתי המחראות הציבוריים. כיוון שהעיר היתה רומית במהותה פנו מתכנניה אל השיטות הנקוטות בעולמם התרבותי - להביא מים מרחוק, גם אם הדבר כרוך בהוצאות מרובות.

פנו בכה ובכה ומצאו שלא רחוק מעירם נובעים מעיינות גדולים במעלה נחל תנינים, במקום שהיום משתרעים בו הכרמים והשדות של 'בקעת הנדיב'. מצאו גם את מעיינות שוני במורד הבקעה, סמוך למקום שבו מתחברים הכרמל, המישור והעמק. את מעיינות 'בקעת הנדיב' כלאו במנהרה חצובה. כדי להקל על החוצבים ועל המתחזקים, ניקבו אליה פירים עם מדרגות, והמנהרה שטפה מתחת לפני השטח בגבול גבעות הכרמל ו'בקעת הנדיב', מעמיקם של ימינו עד כמעט בית-חנניה. היום המפעל משוקם ומשופץ וקולט קהל מבקרים. קוראים לו 'עין קדם', והוא פלא של יופי ועולם קסום מתחת לאדמה, ומדריכיו נאי סבר ומכניסי אורחים בחום.

מן המקום שבו תמו הגבעות והחל המישור, הגיחה הנקבה לאווירו של עולם והפכה לתעלת אבן, חלקה זוחל, חלקה נישא על קשתות. זו צולחת את שטח הבוץ שבין בית-חנניה וג'סר א-זרקא תוך עיקופים ומסעפים, נוקבת כתולעת שמיר את גבעות הכורכר של ג'סר ויורדת אל קיסריה בגשרי קשתות מרהיבים שכל תייר בינוני מצלם בשקיעה.

התברר אבל לצמאי קיסריה שגם הגינות והפרדסים משוועים למים. קמו וסכרו את נחל התנינים, חסמו מוצאות מעיינות והקימו אגם מלאכותי ענק, שהשתרע על כל השטח שממזרח למעגן מיכאל. חצבו בפאות הסכר מתקני ויסות וחלוקה, תעלות הולכה ותעלות עודפים, הציבו דלתות עץ ענקיות, וממפעל המים שהיה אז הגדול ביותר מסוגו באימפריה הרומית שלחו המומחים את מי האגם למתייבשי קיסרי.

בעצם הימים האלה נחשף המפעל המדהים הזה לעין השמש בחפירות ארכיאולוגיות שקל מאוד לראותן בגבול שמורת נחל התנינים ליד מעגן מיכאל, ובעזרת השם יוכשר כאן גם פארק גדול לשמחת הכל. אמן.

איך מגיעים? מפעל 'מי קדם' נמצא ליד עמיקם, וקיסריה עדיין נמצאת בקיסריה.

במקום טריוויה

מאחר שבהורדוס עסקינן, וממילא המלך הזה, השנוי במחלוקת, מככב הרבה בתולדות ארצנו ועמנו, מן הראוי לקוראי ליהנות מחליפת האיגרות הבאה:

"בגליון שלכם מיום 16 בינואר השנה מספר לנו ספי בן יוסף על הקרבות באבל, תוך ביטוי בוז גלוי ליהודים לוחמי החרות, הנצורים, שנשרפו, נחנקו ונרצחו עי גייסותיו הרומיים השכירים של המלך הורדוס. מול זאת, יש גילוי הערצה של העיתנאי ל"קרבות האוויר" של המלך האדומי.

"הורדוס האדומי השתלט על ממלכת יהודה על ידי רציחת כל בני החשמונאים, ולצורך זאת גייס חיילים, שכירי חרב רומאיים. בתקופת שלטונו הוא לא חמל על נשים וילדים, ואכן היו בימים ההם יהודים אמיצים שהתקוממו מול הדיקטטור צמא הדם. אותם יהודים לוחמי חופש מוצגים על ידי העיתונאי שלכם כמטורפים ופראי אדם.

"הטירוף לא היה של היהודים, לוחמי החירות, אלא של המלך הורדוס, שהרג בין השאר את רעייתו מרים החשמונאית ושחט את שני ילדיו שלו. כמה עצוב לקרוא איך הגיון שמאלני עקום, של ימינו, מסוגל לעוות גם את התמונה ההיסטורית של העבר.

"כידוע, לוחמי חופש יש רק אצל הפלסטינים. יהודים צריכים להיכנע לכל דיקטטור אכזר, כמו בימים ההם כן בזמן הזה. כפי שרב-המרצחים ערפאת הוא אלילו בהווה של ספי בן יוסף, וסטלין אלילו בעבר הקרוב, הרי טבעי שרב הטבחים הורדוס הוא אלילו ההיסטורי.

"חבל שעיתון מכובד כמו 'ידיעות אחרונות' נותן במה לבעיה פסיכיאטרית שכזאת.

בכבוד רב, חיים יואבי רבינוביץ, אזרח פשוט, רמת גן".

כאן לא עצרתי בעצמי והשבתי ל"אזרח הפשוט" והזועם: מכובדי. אני מודה לך מקרב לב על הפקס המרגש שהעברת למערכת, ולא רק בגלל סגנונו המיוחד ויוצא הדופן, אלא ובעיקר משום שהאיר את עיני אחרי שנים ארוכות של תעייה בחשכת הבורות שבה לקיתי.

"עד שהגיע מכתבתך לא ידעתי שאני מעריץ את קרבות האוויר של המלך הורדוס. לא ידעתי גם שהיה אדומי. אני לתומי חשבתי כי מי שנולד למשפחה שגוירה על-ידי החשמונאי יוחנן הורקנוס נחשב כבר ליהודי. בעיקר לא ידעתי כי יהודים צריכים להיכנע לדיקטטור - אז והיום - ואין לי ספק שגילוי מרשים זה, אשר חשפת באישיותי הלקויה, אכן שינה אצלי תפיסת עולם.

עוד יותר מכך, זה שנים שאני מחפש בקדחתנות את אלילי ההווה הנואש שלי ואת אלה של עברי הפושע, והנה הופעת אתה וחיש קל פתרת לי את התעלומה. כך אני יודע סוף-סוף שערפאת וסטלין הם הם מושאי הערצתי. הידד.

אגלה לך עוד, שהעינויים אשר סבלתי בשל התעלומה הזו גרמו לי לסבל בל ישוער, לבכי חנוק בלילות ואפילו למקרים קלים של הרטבה. אני מקווה שבאצילותך, בעדינותך ובעיקר ברוב התבונה והאינטליגנציה שבה אתה ללא ספק מצטיין, לא תגלה ברבים את קלוני.

באשר לקביעתך שהמקרה שלי הוא פסיכיאטרי, כאן אני נאלץ להודות בבושה ובהכנעה שאני יודע את זה שנים רבות. יש אפילו מקרים - די דומים לשלך אגב, וכנראה מאותו זרם רעיוני פוליטי מבריק ומתוחכם - שאף טוענים כי יש לי מוח מעוות, שאני שמאלן ולא סתם 'עקום' כדבריך, אלא אף הרבה יותר. תאר לך. בכבוד רב - ספי בן יוסף.