נכנס יין

סיפור האהבה ההולך ומתעצם בין היין והישראלים אמור להפתיע? ממש לא. מדובר בסך הכל בפגישה מחודשת. אחרי הפסקה ארוכה שהתרחשה במהלך ההיסטוריה, זאת בעצם חזרה אל המקורות, אל ימים עתיקים בהם הייתה הארץ הזאת מחוז של יין, נטוע בתוך אזור גדול של יין. מנקודת המבט של הבקבוק אפשר לראות את הדברים גם כך: כאשר קמה מדינת ישראל העצמאית הייתה זאת חזרה מן הגלות הלאומית, ובימים אלה מתרחשת החזרה שלנו מן הגלות של היין. הסטטיסטיקות המראות עלייה מתמדת בצריכת היין בארץ בשנים האחרונות, התרחבות של יקבים ותיקים, הקמת יקבים מסחריים חדשים, הרחבת נטיעות של כרמים והכנסת זנים חדשים, מדגימות רק חלק מהתופעה.

בצד הצריכה על בסיס קבוע, מגלים יותר ויותר ישראלים עניין בעולם היין, הולכים לקורסים, מתרגלים טעימות, מבלים שעות בין מדפי החנויות המתמחות וגודשים בהמוניהם תערוכות יין. בתוך כל זאת, אחד הסיפורים היותר מרתקים מן הבחינה האנושית הוא זה של הבוטיקאים, הם הייננים ובעלי היקבים הקטנים, חלקם אנשי מקצוע מדופלמים, חלקם למד מן הניסיון, יש בהם שדרכם אל הקמת היקב הייתה סלולה במשקיעים, ויש שהחלו במטבח הפרטי.

ציור הנוף האנושי הזה ופועלו יכולים ללמד דבר וחצי דבר על האנרגיה המניעה את גלגלי המהפכה, עד כדי שהקנאה שתוקפת תיירים ישראלים בבורדו ובטוסקנה למראה היקבים בני מאות השנים הנטועים במקום, יכולה אט-אט בגאווה מקומית.

מיישן על המרפסת, מבקבק על הגג

על פי מדדים שונים, אלפי ישראלים עושים היום יין ביתי, לשימושם העצמי. מאות יקבים זעירים, של חבית או שתיים צצו במושבים, בקיבוצים, במרתפים או אפילו על מרפסות ברבי קומות. עשרות מהם הפכו עם הזמן למקצוענים, בעלי יקבי בוטיק, שתוצרתם זוכה לשבחים רבים, נמכרת בחנויות ואף זוכה בהזמנות לייצוא. היין זורם.

רוב רובם של הבוטיקאים האלה רוכש את הענבים מכורמים ומשתדל להעניק לענבים ליווי חלקי לפחות, במהלך השנה. חלקם הקטן מגדל את ענבי היין בכרמים השייכים ליקב עצמו. התוצאות, כאשר מדובר ביקבים הקטנים, משתנות לעתים משנה לשנה. אחרים שומרים על רמה גבוהה ויציבה. פה ושם יש כאלה הדורכים על הקו המפריד בינם לבין יקבים מסחריים בגודל בינוני. לעתים קרובות הם שומעים שהיין שלהם יקר מאוד, ומסבירים שוב ושוב שהמחיר הוא פונקציה של שרשרת ייצור ארוכה, שברירית, הנמתחת על פני שנים וסופה לא תמיד ברור. שיין הוא שילוב של חקלאות, טכנולוגיה, ידע, כשרון אמנותי והרבה טיפות מזל.

"תישבע לי שלא תצטט אותי בשמי", אומר יינן בוטיק שזכה לא מזמן לציונים נפלאים בתערוכת יין באירופה, "אבל כל אלה שאומרים לי: למה יש יין מדרום אמריקה ב-25 שקלים, והיין שלך עולה יותר ממאה שקלים – האם הם חשבו על כך שיש חולצה שעולה בדוכן בשוק הכרמל עשרה שקלים, וחולצה שנראית אותו דבר אך עולה פי כמה בבוטיק בקניון. נראה אותן אחרי הכביסה הראשונה ונשמע אותם אחרי שחלצו את הפקקים משני הבקבוקים.

ואגב, המונח יקב בוטיק אינו מתייחס ל"תנאי הבוטיק" בו יוצר היין אלא לעובדה שמדובר ביקב שמייצר מספר מוגבל של בקבוקים (עד 40-50 אלף לשנה).